פרטנר תקשורת בע"מ נ' פ. הפקות בע"מ

מבוא

1.      התובעת שבפני עותרת לחיוב הנתבעת בתשלומים בגין שירותים סלולאריים שונים שסיפקה לנתבעת, על בסיס הסכם שנכרת בין הצדדים. לטענת התובעת הפרה הנתבעת את ההסכם, מתן השירותים הופסק, ומכאן התביעה.

2.      הנתבעת טענה מנגד כי ההסכם הנטען בין הצדדים היה הסכם מותנה אשר לא השתכלל כדי חוזה מחייב; לפיכך, על הצדדים להשיב זה לזה את מה שקיבלו.

3.      השאלה המרכזית העומדת לדיון האם אכן נכרת הסכם מחייב בין הצדדים.

העובדות וטענות הצדדים

4.      כתב התביעה מבוסס על הסכם בכתב בין הצדדים, מיום 7.2.2008, אשר לטענת התובעת מסדיר את הקשר בין הצדדים, ואשר על פיו נוצר חוב הנתבעת.

5.      הנתבעת הגישה התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב. בהסכמת הצדדים ניתנה לנתבעת רשות להתגונן והתביעה הועברה להתברר בסדר דין מהיר. יצוין כי, במסגרת ההתנגדות ביקשה הנתבעת להגיש גם כתב תביעה שכנגד, ניתנה לה רשות לעשות כן, אך היא לא ניצלה זכותה זו וכתב תביעה שכנגד לא הוגש.

6.      הנתבעת טוענת להגנתה כי בין הצדדים נערכה פגישה על מנת לבחון אפשרות כי הנתבעת תעבור מחברת פלאפון תקשורת בע"מ לקבל את שירותי התובעת, כאשר בין יתר התנאים שסוכמו, סוכם כי התובעת תשא בקנסות בגין ניתוק הנתבעת מחברת פלאפון.

7.      באותה פגישה, ביום 7.2.2008, נחתם בין הצדדים הסכם, אשר לטענת הנתבעת מדובר בהסכם מותנה בלבד; לטענתה, בנוסף למסמכים שצורפו לתביעה, נערך מסמך נוסף אותו הסתירה התובעת ולא צרפה לכתב התביעה, לפיו ההסכם מותנה באישור בכתב של הנתבעת (להלן: "ההסכם המותנה").

8.      לאחר כשלושה ימים מחתימת ההסכם המותנה, ביום  10.2.2008, שיגרה הנתבעת לתובעת הודעת פקסימיליה בה הודיע נציג הנתבעת, כי טרם קיבלה הנתבעת את סכום הקנסות שיהיה עליה לשלם לחברת פלאפון ולפיכך ההסכם המותנה "...עדיין בסימן שאלה".

9.      מספר ימים לאחר מכן, התקיימה פגישה נוספת במשרדי התובעת, אשר בה סוכמו פרטי ההתקשרות בין הצדדים, וכמו כן, במעמדה נמסרו לנציג הנתבעת מכשירי טלפון ניידים.

10.  בעקבות פגישה זו שלח נציג הנתבעת, מכתב נוסף אשר כותרתו "סיכום התקשרות" מיום 19.2.2008, ובו פירוט תנאי ההתקשרות המוסכמים. בסיומו של מכתב זה כתב נציג הנתבעת כי אם ישנן הערות הוא מבקש לציין ולשלוח בחוזר (נספח ג' לתצהיר הנתבעת - להלן: "מכתב הסיכום").

11.  לטענת הנתבעת, למרות שפנתה מספר פעמים לתובעת לקבל אישור סופי ובכתב על מכתב הסיכום ששלחה, לא נענתה. משלא נתקבלה כל תגובה, שלחה הנתבעת ביום 6.4.2008 מכתב בו הודיעה הנתבעת על אי מימוש העסקה (נספח ד' לתצהיר הנתבעת). הנתבעת אף שלחה ביום 10.6.2008 וביום 22.7.2008 (נספחים ה' ו - ו' לתצהיר הנתבעת), דרישה להשיב לה את הסכומים ששילמה בניכוי עלויות השיחות שבוצעו על ידי מי מטעמה, וכן דרישה כי התובעת תקבל את המכשירים שניתנו לה - גם מכתבים אלה לא נענו.

12.  לאור כל הנ"ל, טוענת הנתבעת כי לא נכרת הסכם מחייב בין הצדדים וכי דין התביעה להידחות.

13.  מטעם הנתבעת העידו מר דרור עטר, מנהל מחלקת כספים ואשראי אצל התובעת וכן מר ליאור נוריאל, נציג מכירות ללקוחות עסקיים בחברת פרטנר. מטעם הנתבעת העיד המנכ"ל, מר ש.פ..

האם דין התביעה להדחות שכן התובעת תבעה על בסיס ההסכם המותנה בעוד שבפועל היא מבקשת לחייב את הנתבעת על בסיס הסכם נטען אחר - "מכתב הסיכום"?

14.  לאחר שנשמעו העדים מטעם הצדדים, טענה הנתבעת טענה פרוצדוראלית בסיכומיה, לפיה דין התביעה להידחות שכן הנתבעת תבעה על בסיס ההסכם המותנה שצורף לתביעה (מיום 7.2.2008), בעוד שבפועל היא מבקשת לחייב את הנתבעת על בסיס הסכם אחר - מכתב הסיכום מיום 19.2.2010.

15.  הנתבעת טוענת כי משלא תיקנה התובעת את כתב התביעה וביקשה לחייב את הנתבעת על בסיס הסכם שנכרת לכאורה על בסיס מכתב הסיכום, דין התביעה להידחות.

16.  בהתאם להחלטתי בסיומו של הדיון, הגישו הצדדים פסיקה התומכת בטענותיהם. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את טענות הצדדים בענין זה, אני קובע כי דין הטענה להידחות.