פרחיה ואח' נ' גרינשטין ואח'

החלטה

בפניי בקשה למחוק או לדחות על הסף את כלל הבקשות לצו מניעה זמני שהגישו התובעים. זאת בנימוק שהבקשה לצו מניעה זמני מיוסדת בין היתר על הטענה, העיקרית, כי בידי התובעים היתר בניה כחוק, בה בשעה שלטענת הנתבעים הדבר אינו כן, או על כל פנים לא היה כך, בתקופות מסוימות שלאחר מתן הצו וגם כיום. ב"כ הנתבעים אינו טוען כי השאלה אם בידי התובעים היתר בניה כחוק אם לאו, רלוונטית ישירות לפלוגתאות בתיק זה, אולם הוא טוען כי הדבר נוגע לשאלת נקיון הכפיים של התובעים בהגישם בקשה לסעד זמני במעמד צד אחד.

כאשר הגישו התובעים את הבקשה לסעד זמני במעמד צד אחד ביום 2.11.09, אין חולק כי היה היתר בניה. זהו התאריך שבו ניתן גם הצו הארעי נגד הנתבעים. רק בשלב מאוחר יותר, ביום 11.11.09, הוצא צו הפסקת עבודה מינהלי, אולם צו זה בוטל סמוך לאחר הוצאתו. בשלב יותר מאוחר, ביום 10.12.09, יצא שוב צו הפסקת עבודה מינהלי, אלא שצו זה (על פי הוראת סעיף 226 לחוק התכנון והבניה) בטל בתוך 30 יום מיום נתינתו, היינו, הוא בטל מאליו לאחר יום 9.1.10. יוצא אפוא כי נכון להיום אין כל צו הפסקה מינהלי כנגד התובעים.

בכל מקרה אציין, כי אני מתקשה לראות כיצד יכולה טענה זו לעלות כדי חוסר תום לב או חוסר נקיון כפיים מצד התובעים, שעה שאין מחלוקת כי במועד הגשת הבקשה המקורית לסעד זמני היה היתר בניה, ולא היה צו הפסקה מינהלי, וצווי ההפסקה שהוצאו בהמשך הוצאו לפי יוזמתם של הנתבעים עצמם. מכל מקום, כאמור, נכון להיום אין בתוקף צו הפסקה מינהלי ועל כן סוגיה זו יורדת נכון להיום מן הפרק.

אינני מסכים לטענה כי בתקופת תוקפו של צו ההפסקה המינהלי המצב המשפטי הוא שאין בידי התובעים היתר בניה. התובעים קיבלו היתר בניה, ההיתר לא בוטל, ומשמעות צו ההפסקה המינהלי איננה יותר מאשר הפסקה לשעה – היינו ל-30 יום – של ההיתר לבצע עבודות. עם תום תוקפו של צו ההפסקה המינהלי רשאים התובעים להמשיך בביצוע העבודות על פי ההיתר התקף שבידם.

לפיכך, אינני נעתר לבקשה למחיקה או דחיה על הסף של הבקשה לצו מניעה זמני.

ניתנה והודעה היום כ"ד טבת תש"ע, 10/01/2010 במעמד הנוכחים.

צבי דותן, שופט

החלטה

לא נכונה הטענה שתמיד באופן גורף אין אפשרות להגיש בקשה לסעד זמני ללא תביעה עיקרית. לפי תקנה 363א' לתקסד"א רשאי בעל דין להגיש בקשה לסעד זמני גם בטרם הוגשה התובענה מטעמים מיוחדים שיירשמו. שמעתי את טענות עו"ד בוסי בענין זה, ואני מקבל את טענתו בדבר עצם האפשרות להגיש את הבקשה כפי שהוגשה.

תביעה עיקרית תוגש ע"י הנתבעים, בתיק נפרד, בתוך 7 ימים מהיום.

ניתנה והודעה היום כ"ד טבת תש"ע, 10/01/2010 במעמד הנוכחים.

צבי דותן, שופט

החלטה

בהסכמה אני מוחק את סעיפים 15 – 19 מתצהירו של מר יואב גרינשטיין מיום 29.12.09.

כמו כן אני מוחק את סעיף 22 מהתצהיר, לאור הצהרתו של מר גרינשטיין עצמו (בסעיף 23) כי כל האמור בסעיף 22 מקורו בחוות דעת מקצועית שהוא צירף, וכי אין לו כל ידיעה בענין זה. חוות הדעת המקצועית אכן צורפה, ואין כל צורך, וגם אין מקום, להעתיק קטעים מתוכה לתצהירו של מר גרינשטיין, או לפרש אותה בתצהירו של מר גרינשטיין, אשר מצהיר כאמור שאין לו כל ידיעה מקצועית בענין זה.

הוא הדין ביחס לסעיפים 25 עד 29 לתצהיר. גם אלה נמחקים לאור הצהרתו של מר גרינשטיין בסעיף 30 לתצהירו כי כל האמור בסעיפים אלה מבוסס על חוות הדעת המקצועית המצורפת, וכי לו, למצהיר, אין כל ידיעה בעניינים מקצועיים אלה.

הצעתי לצדדים למנות מהנדס מומחה מטעם בית המשפט, שגם יחווה דעתו בשאלה המקצועית העומדת לדיון, וגם ילווה ויפקח את העבודות הנדרשות עד לפתרון הבעיה. ב"כ הנתבעים, עו"ד בוסי, הסכים מיד להצעה זו. ב"כ התובעים, עו"ד חטר ישי, מתנגד.

מונחות בפניי חוות דעת מקצועיות של מהנדסים מטעם שני הצדדים. לאור הניסיון בעבר בתיק זה, שכבר צבר מאות עמודי פרוטוקול בהליך של סעד זמני, נראה לי חסר טעם לקיים היום חקירות ממושכות של שני המהנדסים, ובסופו של דבר קרוב לוודאי שיהיה צורך למנות מהנדס מטעם בית המשפט על מנת להכריע ביניהם. ניתן וראוי, לדעתי, לעשות זאת כבר בשלב זה.

לפיכך אני ממנה כמומחה מטעם בית המשפט את המהנדס מר אהרן סוקולוב, מרח' דגל ראובן 29, פתח תקווה, טלפון 03-9224595, על מנת לבדוק ולהגיש חוות דעת בקשר לעבודות הבניה שבוצעו על קו התפר והחיבורים בין התובעים והנתבעים.

על המומחה לחוות דעתו בשאלה מה היה הגורם או הגורמים לרטיבות או לנזילות שנגרמו בשטחם של הנתבעים, האם הדבר הוא מבחינה הנדסית באחריות התובעים או באחריות הנתבעים, להציע את הדרכים והעלויות לפתרון הבעיה, וכמו כן (אם הדבר מוסכם עליו) ללוות ולפקח על העבודות הנדרשות עד לפתרון הענין.

שני הצדדים יהיו רשאים להיפגש בעצמם ועם באי כוחם עם המהנדס ולהשמיע בפניו את כלל טענותיהם והחומר שברשותם.