פרחאת נ' חייט - פסקדין

החלטה

1.זוהי בקשה למתן פסק דין בהעדר בקשת רשות להתגונן, כנגד הנתבע, שכתב התביעה הומצא לו כדין.

2.ביום 5/8/12 ניתנה החלטה לפיה יבהיר ב"כ התובע מהו הבסיס המשפטי להגשת התביעה בסדר דין מקוצר. ההבהרה הוגשה לתיק, רק ביום 26/11/13, לאחר שנשלחה התראה בדבר מחיקת התביעה מחמת חוסר מעש, ואין בה ממש.

3.מדובר בתביעה שהוכתרה במהותה כתביעה כספית בסכום של 3,767 בגין שירותי מדידה שנתן התובע לנתבע.

4.נקבע בהלכה הפסוקה, ע"א 7/78 קמחי נ' איצקוביץ, מאגרים משפטיים, כלהלן:

" הרשם אינו מנוע - ואוסיף ואומר שהוא חייב - לבדוק אם התביעה ממלאת על פניה אחרי הדרישות של תקנות 269 ו-270, גם אם הנתבע לא בקש רשות להתגונן. תביעה הלקויה מבחינה זו אינה עוברת אף את המפתן לקראת מתן פסק-דין בסדר דין מקוצר. אין זה עניין בין התובע והנתבע אלא בין התובע ובית-המשפט או הרשם החייב לשמור על הדרישות שהתקנות קובעות לשם מתן פסק-דין בסדר דין מקוצר."

5.תביעה שהוגשה בסדר דין מקוצר צריכה למלא אחר שלוש דרישות המנויות בסעיף 202(1)(א) לתקנות. תביעה על סכום קצוב מכוח חוזה או התחייבות, מפורשים או מכללא, ובלבד שיש עליהן ראיות שבכתב.

6.ההלכה הפסוקה מקלה בכל הנוגע לראיה שבכתב וזו אינה חייבת להיות ראיה מלאה להוכחת התביעה אלא די בראשית ראיה. לעניין זה נאמר בספרו של זוסמן סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית ע' 662:

"בית המשפט העליון פרש לקולא את הצורך בראיה בכתב להוכחת התביעה, לא כל אחת ואחת מעובדות העילה צריכה ראיה בכתב. דרישה כזו היתה מסכלת את השימוש בסדר דין מקוצר בחלק ניכר מן העניינים הראויים לכך. הצידוק להקל על התובע נמצא בכך, שהמסמך אינו דרוש כאמצעי הוכחה".

7.לכתב התביעה בסדר דין מקוצר צורפה חשבונית שהנפיק התובע לנתבע.

8.ההלכה הפסוקה, כאמור, בעניין דרישת הכתב שדי "בראשית ראיה" בלבד על מנת להכשיר את התביעה בסדר דין מקוצר, אך מסמכיו של ספק וחשבונותיו אינם יכולים, כשלעצמם, לשמש ראיה בכתב בתביעה בסדר דין מקוצר, אם אין דבר המצדיק לתת ערך ראייתי לחשבונות אלה והן צריכות להסתמך על ראיה נוספת, כגון טופס הזמנה, הסכם חתום וכדומה.

9.בעניין זה נקבע בע"א 82/75 כתריאל לשוביץ נ' פייבל פרבמן, פ"ד כ"ט (2) 660, כי "אין החשבונות כשלעצמם יכולים להוות אף ראשית ראיה שבכתב על התחייבותן של המערערות לשלם את דמי ההובלה". באותו מקרה חייבה המשיבה את המערערות בחשבונות ששלחה להן בהפרשי הובלה, למרות שבחוזה נאמר כי אין להוסיף על המחיר שנקבע עבור ההובלה. בית המשפט פסק שעל אף שהמערערות שילמו חלק ניכר מהתשלום, קרי החשבונות, אין החשבונות מהוות ראיה שהן ביטלו את מה שנאמר בחוזה או קיבלו על עצמן התחייבות זו.

10.כך גם בענייננו, הנפקת חשבונית ע"י התובע, אינה מהווה ראיה שהנתבע קיבל על עצמו את החיוב הנובע מהחשבונית. חשבונית שנערכה ע"י התובע ללא שצורפה לה ראיה נוספת בדרך של טופס הזמנה או אישור כלשהו מצד הנתבע אשר קושר אותו לחשבונית, אינה מהווה ראשית ראיה כמצוות התקנה.

11.משכך, בהעדר כל מסמך בעל פה או בכתב הקושר את הנתבע לחשבונית עליה מתבססת התביעה, ובהתאם להלכה שנפסקה לעיל בע"א 82/75, הרי שלא ניתן לראות במסמך שצורף לתביעה כמסמך העומד בתנאי תקנה 202 לתקנות.

12.לאור האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה למתן פסק דין בהעדר, מורה על מחיקת הכותרת "בסדר דין מקוצר" וההליך יעבור לפסים של סדר דין מהיר.

13.אני מורה לתובע להתאים את כתב התביעה לסדר דין מהיר בהתאם להוראות הדין וזאת בתוך 30 ימים מהיום.

14.אין צו להוצאות.

15.המזכירות תשלח ההחלטה לב"כ התובע בלבד.

ניתנה היום, ל' כסלו תשע"ד, 03 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: