פרח נ' זיידאן - פסקדין

החלטה

בפניי הודעה ובקשה לביטול החלטתי מיום 12.10.2010, במסגרתה נדחתה בקשת רשות הערעור נשוא התיק דנן, עקב אי הפקדת ערבון להבטחת הוצאות המשיב במועד, כפי שנקבע על ידי כב' הרשם זיתוני.

הבקשה מוגשת במסגרת בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש, באמצעות בא כוחו, ביום 12.7.2010 על החלטת כבוד רשם ההוצאה לפועל, מיום 25.2.2010, אשר קבע במסגרת תיק איחוד של המבקש כי צו התשלומים, יועמד על סך חודשי של 3,500 ₪ לעומת 1,000 ₪.

בבקשתו מיום 13.10.2010 מבקש ב"כ המבקש ליתן לו שהות בת 7 ימים להפקיד הערבון כקביעת כב' הרשם זיתוני בטענה כי החלטת כב' הרשם זיתוני לא התקבלה לידיו.

בהמשך מודיע ב"כ המבקש בהודעה ובקשה מיום 21.10.2010 כי סך של 2,000 ₪ בגין הערבון הופקד על ידי המערער בידיו הנאמנות.

בתגובה, מבקשת המשיבה להורות על דחיית הבקשה, בין היתר, מן הטעמים כי אין פגם בהליך המצאת החלטת ביהמ"ש וכי אין למבקש סיכויי הצלחה בבר"ע שהגיש.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת המשיב, הגעתי לידי מסקנה כי דין הבקשה להדחות.

המסגרת הנורמטיבית:

במסגרת בקשה לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד, כמו גם בעניין ביטולו של פסק דין, וכאשר ההחלטה אינה פגומה בשל העדר המצאה כדין, לביהמ"ש שקול הדעת לבטלה כאשר על בית המשפט לבחון מהי הסיבה למחדלו של המבקש מחד ומה הם סיכויי ההצלחה שלו, אם תבוטל ההחלטה, מאידך (ראה בעניין בספרו של זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 738).

כאשר החלטה שניתנה במעמד צד אחד פגומה בשל העדר המצאה כדין של החלטה שלא פעל על פיה, יש לבטל את ההחלטה שניתנה בהעדר, מחובת הצדק, בלי להתייחס למשקלן של הטענות ולסיכויי הצלחה.

באשר להפקדת ערבון, תקנה 404 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 קובעת, בין היתר, כי עם הגשת בקשה לרשות ערעור, יפקיד המבקש ערבון או יתן ערובה להבטחת הוצאותיו של המשיב בבקשה ובערעור וכי הוראות תקנות 427 עד 433 יחולו בעניין זה, בשינויים המחוייבים.

הכלל הקבוע בתקנה 427 לתקנות קובע כי המערער חייב לערוב את הוצאות המשיב כאשר תקנה 428 קובעת כי יופקד בקופת ביהמ"ש.

מן הכלל אל הפרט:

בעניינו, המבקש אינו מפרט את הטעמים לפיהם יש לבטל את החלטתי מיום 12.10.2010 ומסתפק בבקשה לביטול החלטה מן הטעם כי לא הומצאה לו החלטת כב' הרשם זיתוני כאשר מאוחר יותר, מודיע על הפקדת ערבון בידיו הנאמנות של ב"כ המבקש.

הגם שהבקשה שלפניי נעדרת נימוקים ענייניים, לא נתמכת בתצהיר לפיו אכן הופקד הערבון בידיו הנאמנות, הרי שאין בהחלטת כב' הרשם זיתוני כל החלטה באשר הפקדת הערבון בידי ב"כ המבקש ועל הערבון היה להיות מופקד בקופת ביהמ"ש.

לו מטעמים לעיל, ניתן לדחות הבקשה שבפניי.

למען הזהירות, אוסיף כי בהתאם להלכה הפסוקה, בבחינת השיקולים לביטול החלטתי מיום 12.10.2010, הרי שאין בדעתי לקבל הבקשה הנדונה.

הליך ההמצאה:

בענייננו, לא מצאתי פגם בהליך ההמצאה. עיון ברישומי תיק ביהמ"ש מעיד על כי החלטת כב' הרשם זיתוני יחד עם שובר תשלום הערבון הומצאה לב"כ המבקש עוד ביום 2.9.2010 לכתובתו הרשומה, כתובת אשר, בהמשך נשלחה אליה החלטתי נשוא הבקשה.

לא זו אף זו, הרי שמיום הגשת הבקשה ועד ליום בו הוגשה תגובת המשיבה, הרי שניתנה לב"כ המבקש שהות להפקיד הערבון בהתאם להחלטת כב' הרשם זיתוני, אך ב"כ המבקש בחר לקבל הפקדת הערבון לידיו ולא להפקידו בקופת ביהמ"ש.