פרזות חב' הממשלתית עירונית לשיכון י-ם נ' זכאים ואח'

החלטה

בפני בקשה עפ"י תקנה 524 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (להלן: התקנות), לתיקון/הבהרת פסק הדין וכן להוספת מספרי הזהות של הנתבעים כמופיע בכותרת הבקשה.

המבקשת טוענת כי מסגרת ההסכמה על פסק הדין לא כללה ויתור מצידה על הסעד של סילוק יד, הוא הסעד היחיד אותו ביקשה בכתב תביעה שאמור היה לתמרץ את הנתבעים,לקיים את חיוביהם אשר על פי פס"ד.

המשיבים מתנגדים לבקשה שכן לטענתם משניתן פס"ד ובית המשפט קם מכיסאו לא ניתן עוד לתקן ולשנות פסק דין. עוד טוענים המבקשים כי התקנה הרלוונטית אינה זה המצוינת על ידי התובעת (תקנה 524) אלא תקנה 525 המפנה לסעיף 81 לחוק בתי המשפט (להלן:החוק) ולטענתם לפי סעיף 81 לחוק לא ניתן לבקש שינוי מהותי בפסק הדין.

הנתבעת הגישה לביהמ"ש הודעה ובה טענה כי גילתה את הפגמים בפסה"ד רק לאחר הפרתו על ידי הנתבעים. במועד הגילוי כבר חלפו עשרים ואחד ימים- המועד אשר קבוע בסעיף 81(א) בחוק ועל כן הגישה את הבקשה על פי תקנה 524 לתקנות לפיה מוסמך ביהמ"ש לתקן פגם בהליך "בכל עת".

בנוסף ביקשה המבקשת בהודעתה להאריך לה את המועד, להגשת הבקשה לתיקון פסה"ד, על פי הוראות הסעיף 81(א) לחוק.

המשיבה התנגדה לבקשה להארכת המועד להגשת בקשה לתיקון פסק הדין והוסיפה שגם אם הייתה ניתנת אורכה כמבוקש, החוק מאפשר רק תיקון מחמת טעות או השמטה, ואילו במקרה דנן לא מדובר בתיקון שכזה אלא בשינוי מהותי.

מכאן הבקשה שלפני.

לאחר עיון בבקשה, בתגובה לה כמו גם בהודעה שהוגשה בהתאם להחלטתי מיום 24.11.2011 ובתגובה להודעה זו, החלטתי לדחות את בקשת המבקשת לתיקוןפסה"ד על דרך הוספת סעד וכן להארכת המועד.

ביהמ"ש סבור שאין בסמכותו ליתן בענייננו מכוח תקנה 524 לתקנות, החלטה לתיקון פסק דין בענייננו.

כבר נפסק כי ניתן לעשות שימוש בסמכות הקבועה בתקנה 524 על מנת לתקן טעות טכנית שנפלה בפסק הדין או בהחלטה. אלא שהכרה זו התמצתה בתיקונים טכניים בלבד, כגון שמות בעלי הדין (ראה: רע"א 1332/98 אייבי טרנס ספנות בע"מ נ' מאיירון שיפינג בע"מ, פ"ד נב(3) 476 (1998) וכן רע"א 735/02 בנין בר נ' מגבר יועצים בע"מ, תק-על 2002(2) 649; יואל זוסמן סדר הדין האזרחי, 362-361 (מהדורה שביעית,1995)]. בענייננו מדובר בתיקון פסק דין על דרך של הוספת סעד- הוא תיקון מהותי, ודי בכך כדי לדחות את טענת המבקשת.

בנוסף, אין לפרש את תקנה 524 לתקנות סדר הדין האזרחי כמאפשרת תיקון של החלטה או פסק דין ב"מסלול מקביל" למסלול שהתווה המחוקק בסעיף 81 לחוק. לא רק שהדבר עומד בניגוד לעקרון גמר המלאכה אלא שהדבר ירוקן מתוכן את ההסדר הקבוע בסעיף 81 לחוק בתי המשפט.

נקודת המוצא לבחינה הינו איפוא הוראת סעיף 81 לחוק המסמיך את בית המשפט לתקן טעות שנפלה בפסק הדין או בהחלטה, אולם כאמור מלכתחילה לא הוגשה הבקשה לפי סעיף זה לחוק.

יחד עם זאת הגיש ב"כ המבקשת יחד עם הודעתו ובדיעבד בקשה להארכת המועד לתיקון לפי ס' 81 לחוק, אולם ביהמ"ש סבור שאין בידו להיעתר גם לבקשה זו.

הסיבה לדחיית הבקשה נעוצה בעובדה שלביהמ"ש לא הובא טעם מיוחד להארכת המועד והטעם שהוצג בבקשה למתן ארכה איננו טעם מיוחד המצדיק הארכת מועד בענייננו.

מבלי לפגוע באמור אוסיף שאין בגילוי הפגמים רק מאוחר יותר בעקבות ההפרה כדי להוות טעם מיוחד בענייננו.

לפיכך, דין הבקשה להארכת המועד להדחות.

אם לא די בכך, נראה לביהמ"ש שגם בקשה לפי ס' 81 לחוק לא הייתה מועילה למבקש שכן אין לראות באי התייחסות ביהמ"ש בפסק דינו לסוגיית הסעד המבוקש בבקשה לתיקון, כמקרה של "השמטה מקרית" כאמור בסעיף 81 (א) לחוק, דהיינו השמטה הניתנת לתיקון לפי סעיף זה (ראה: בר"מ 5720/05 גופר נ' הועדה המחוזית המקומית לתכנון ובניה פתח תקווה וכן רע"א 8557/10 ש.י. מובילי מרחבים בע"מ נ' משואת יצחק מושב שיתופי להתיישבות של הפועל המזרחי בע"מ). הטעות אותה מתבקש ביהמ"ש לתקן אינה בעלת אופי טכני בלבד שכן להוספת סעד של סילוק יד קיימת משמעות אופרטיבית מעשית ועל כן אינו נמצא בתוך טווח התיקונים האפשריים במסגרת סעיף 81(א) לחוק.

באשר לבקשת המשיב להוספת מספרי תעודות הזהות של הנתבעים כמופיע בכותרת הבקשה, תיקון זה מהווה תיקון טכני בעיקרו ואינו תיקון משמעותי או רחב היקף, על כן תחול עליו תקנה 524.

לאור האמור, החלטתי לדחות את הבקשה לתיקון פסק הדין על דרך של הוספת הסעד וכן את הבקשה להארכת מועד, אולם יחד עם זאת הנני נעתר לבקשה לתקן את פסה"ד על דרך של הוספת מספרי ת.ז. של הנתבעים לכותרת פסק הדין כמופיע בכותרת הבקשה.