פרומול ניהול קניונים אבן יהודה נ' מועצה מקומית אבן יהודה ואח'

הרקע לעתירה

1. עניינה של העתירה שלפניי בחיוב של דמי ארנונה בגין חניון מקורה שמצוי במרכז מסחרי "קרסו אבן יהודה". המרכז המסחרי מנוהל על ידי פרומול ניהול קניונים אבן יהודה (להלן- פרומול), היא העותרת דנן. מאז הפעלת החניון ועד לשנת המס 2020 הוגדרו שטחי החניון בתת סיווג של "חניה בשטח מסחרי, מקורה או פתוחה, לצורכי הציבור לא בתשלום" (סעיף 2.10.4 לצו הארנונה של המועצה, תחת הכותרת "נכסים אחרים")(להלן- הצו). הגדרה זו גררה תשלום ארנונה בתעריף שנתי של 10.32 ₪ למ"ר.

2.בשנת 2021 שונתה הגדרת החנייה ל"חניה מקורה בשטח מסחרי לא בתשלום או לשימוש פרטי" (סעיף 2.10.3.2 תחת הכותרת "נכסים נוספים" בסיווג המשנה "חניה בשטח מסחרי"). כתוצאה מכך עלה החיוב בשנתי בארנונה לסך 71.04 ₪ למ"ר.

מכאן העתירה שלפניי במסגרתה עתרה פרומול כי יקבע שהעלאת תעריף הארנונה עבור שטחי החנייה בוצעה שלא כדין, ועל כן היא בטלה. בנוסף התבקש בית המשפט לקבוע כי המועצה המקומית אבן יהודה איננה רשאית לשנות את התעריף באופן בו נעשה הדבר – ללא אישור השרים הממונים.

עיקר טענות פרומול

3. תקנות ההסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות), תשס"ז-2007 (להלן – התקנות) קובעות שלושה עקרונות הנוגעים לענייננו.

ראשית, תקנה 5 אוסרת על שינוי סיווג בנכס, אלא אם בפועל השתנה בו השימוש.

שנית, התקנות קובעות מספר סוגי נכסים ולכל אחד מהם נקבע תעריף מינימלי ומקסימלי (תקנות 6 ו-7 בהתאמה).

שלישית, תקנה 10 קובעת כי רק באישור שרי הפנים והאוצר ניתן לשנות את צו הארנונה.

4.המועצה המקומית אבן יהודה (להלן- המועצה) החליטה לשנות את תעריף הארנונה השנתי בגין החזקת אזורי חנייה מקורים בשטח מרכז מסחרי ואת סיווגם מבלי לקבל את אישור השרים. על-כן השינוי אסור על-פי דין. יתרה מכך, המועצה שינתה בשנת 2021 את הסיווג שקיים מאז שנת 2004, ללא הסבר מניח את הדעת.

5.החלטת המועצה אף לוקה בחוסר סבירות קיצוני. העלאת התעריף בכ-700 אחוזים ביחס לתעריף הקודם, וכן העובדה שהתעריף החדש גבוה אף יותר מהתעריף המושת על חניון בתשלום - מוכיחים את חוסר סבירותה של ההעלאה האמורה.