פרולינגר נ' אבו סאלח - פסקדין

פסק דין

בפניי בקשה למתן רשות ערעור שהגיש המבקש-הזוכה, על החלטת כב' רשם ההוצל"פ עביר גבריס, מיום 31.1.11, בתיק הוצל"פ 01-22815-88-0, לפיה נקבע למשיבה – החייבת, צו תשלום בסך 200 ₪, וזאת במסגרת הבאתה של המשיבה בפני הרשם על ידי משטרת ישראל, על פי פקודת מאסר.

בהחלטתו קבע הרשם כי: "החייבת תשלם סך של 300 ₪, אחרת תאסר למשך 3 ימים בגין מלוא סכום הפקודה. לאחר התשלום תבוטל פקודת המאסר ותשוחרר ממאסר. החייבת תשלם סך של 200 ₪ החל מיום 28.2.11 ובכל 28 לחודש שלאחריו".

במסגרת בקשתו שבפניי, מלין המבקש על הפחתת צו התשלומים של המשיבה, כפי שנקבע על ידי הרשם בהחלטתו נשוא הערעור, ועותר להגדלתו.

בהחלטתי מיום 1.3.11, הוריתי למשיבה להגיש תגובתה לבקשה בתוך 21 ימים מיום קבלתה לידיה.

חרף החלטתי הנ"ל, עד למועד כתיבת החלטה זו, לא הוגשה כל תגובה מטעם המשיבה. לתיק בית המשפט הומצא אישור מסירה לו צורף תצהיר המוסר, לפיו העתק מהבקשה נמסר לידי בת משפחה של המשיבה, בכתובת המשיבה ביום 17.3.11.

לנוכח האמור, תינתן החלטתי על יסוד הנטען בבקשה שבפניי על נספחיה, ולדון בבר"ע כבערעור עצמו.

לאחר שעיינתי בבקשה שבפניי ובחנתי טענות המבקש מצאתי כי דינה של הבקשה למתן רשות ערעור להתקבל.

כפי טענת המבקש, כפי שעולה מפרוטוקול חקירת המשיבה בפני הרשם, קביעת צו התשלומים על ידי הרשם במסגרת החלטתו, נעשתה על דרך האומדנה מבלי שהוצגו על המשיבה מסמכים כלשהם שיש בהם כדי להעיד על יכולתה הכלכלית (פרוטוקול מיום 31.1.11, צורף כנספח א' לבקשה).

מעיון בתיק ההוצל"פ, עולה כי כנגד למשיבה נקבעו בעבר צווי תשלומים, במסגרת פקודות מאסר שהוצאו לה, בין היתר כדלקמן:

החלטה מיום 7.3.02, לפיה נקבע למשיבה צו תשלומים בסך 500 ₪. כן נקבע באותה החלטה כי על המשיבה להמציא בתוך 30 ימים שאלון, מסמכים וכן כתב ויתור על סודיות.(נומרטור 993420617ט).

החלטה מיום 10.12.09, לפיה נקבע למשיבה צו תשלומים בסך 200 ₪. כן נקבע באותה החלטה כי על המשיבה להמציא בתוך 30 ימים שאלון, מסמכים וכן כתב ויתור על סודיות. (נומרטור 993420632ט).

החלטה מיום 27.6.10, לפיה בוטלה פקודת המאסר בכפוף לתשלום בסך 300 ₪. כן הועמד באותה ההחלטה צו התשלומים ע"ס של 200 ₪ לחודש.(נומרטור 993420641ט)

החלטה מיום 3.10.10, לפיה בוטלה פקודת המאסר בכפוף לתשלום בסך 500 ₪. כן הועמד באותה ההחלטה צו התשלומים ע"ס של 300 ₪ לחודש. (נומרטור 993420567ט).

כפי טענת המבקש, לאחר שהמשיבה נמנעה מלקיים ההחלטות הנ"ל, ומשלא המציאה השאלון והמסמכים כנדרש, יש לראות בה כחייבת המשתמטת מתשלום החוב, כקבוע בהוראת סעיף, 7ג' לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז – 1967.

לפיכך, כפי שטוען המבקש, גם אני הנני סבור כי בנסיבות האמורות אין ליתן בידיה של המשיבה אשר פועלת בשיטה של עשיית דין עצמי, "פרס", בדמות הפחתת צו התשלומים.

המשיבה כאמור לא רק שהינה נמנעת מתשלום חובה למבקש, אלא שבה בעת היא פועלת בניגוד להחלטות שניתנו בעניינה ואינה עושה דבר על מנת להוכיח יכולתה הכללית האמיתית.

אשר על כן, ובהתאם לכל האמור לעיל, הנני מורה על קבלת הבקשה למתן רשות ערעור, באופן שצו התשלומים שהוטל על המשיבה יוגדל לכדי סך של 500 ₪, לחודש.

בנסיבות, איני עושה צו להוצאות הבקשה.

המזכירות תשלח העתק לב"כ הצדדים.