פרוינד נ' מסאמי ואח'

פסק דין

1.לפני תביעה כספית ע"ס של 16,917 ₪, שעניינה נזקי רכוש שנגרמו לרכבו של התובע, רכב מסוג פולקסווגן גולף, שנת ייצור 2000, מ.ר. 9213218 (להלן "הרכב"), בתאונת דרכים שאירעה ביום 2.8.09.

הנזק הנתבע כולל נזק ישיר לרכב בסך של 11,796 ₪, ירידת ערך בסך של 3,280 ₪ ושכ"ט שמאי בסך של 1,600 ₪.

2.בין הצדדים נטושה מחלוקת הן ביחס לנסיבות התרחשות התאונה והאחריות לאירועה והן ביחס לנזק. הצדדים הסכימו למתן פס"ד על דרך הפשרה, לפי סע' 79 א לחוק בתי המשפט, התשמ"ד – 1984, זאת לאחר שנשמעו עדויות הצדדים ואף נחקרו השמאים מטעמם.

3.בקצירת האומר אציין כי אשת התובע, מי שנהגה ברכב בזמנים הרלוונטיים לתאונה (להלן "הנהגת"), טענה כי בעת שנסעה בנתיב השמאלי בדרך בן גוריון ברמת גן, כאשר בנתיב הימני נסעה משאית שהיתה נהוגה ע"י הנתבע מס' 1 (להלן "המשאית") ומסיבה לא ברורה, סטתה המשאית מהנתיב הימני אל תוך נתיב נסיעתה ופגעה בחלק הקדמי ימני של הרכב.

מנגד, נטען ע"י הנתבע בכתב ההגנה כי בעת שנסע הנתבע במשאית בנתיב הימני, סטה לעברו רכבו של התובע שנסע בנתיב השמאי, וגרם להתנגשות בין שני כלי הרכב.

4.הנהגת טענה כי מוקד הנזק ברכבה מחזק את גרסתה, שכן המראה כמו גם הפגוש נתלשו כלפי חוץ. הנתבע אשר טען כי למשאית לא נגרם נזק בתאונה, ניסה להסביר את מוקד הנזקים ברכבו של התובע, והעיד כי "...ראיתי שרכב מחליט באופן פתאומי לפנות שמאלה והגברת היתה – אשתו של התובע – הנהגת מאחוריו. הרכב שפנה בפתאומיות היה בנתיב השמאלי, היא היתה מאחוריו, הוא פנה שמאלה ואז היא נצמדה אלי וניסתה לברוח ממנו. במשאית לא ניתן להגביר את המהירות כי היה רכב מלפניי, סטיתי לצד הימני, היא נצמדה אלי והשתפשפה באחורי המשאית שלי, בצד השמאלי שלה שזה נוגע למראה" ובהמשך "אם החלק האחורי של המשאית גורר את הרכב, אז המראה ייגרם לה נזק כלפי חוץ. במקרה זה סביר להניח שהמראה נפתחה החוצה כי אני נוסע קדימה. אם אני נוסע אחורה אז הנזק היה בחלק הפנימי. אני נסעתי קדימה, המראה נתקלה בקיר של הרכב שלי, אני ממשיך לנסוע קדימה והיא נפתחת כלפי חוץ". הוא הוסיף כי במשאית ישנם חלקים בולטים, דבר שגרם נזק כלפי חוץ של המראה ברכבו של התובע.

יצויין כי תיאור זה להתרחשות התאונה, לא הובא בכתב ההגנה, שם נטען בתמציתיות כי התאונה אירעה עקב סטיית רכבו של התובע לעבר נתיב נסיעתה של המשאית.

5.אשר לנזק, המחלוקת בין הצדדים נגעה הן לנזק הישיר שנגרם לרכב והן לעניין ירידת הערך. ההפרש בין שתי חווה"ד לעניין גובה הנזק הישיר, נבע משלושה פריטים שנכללו בחוה"ד מטעם התובע ולא אושרו ע"י שמאי הנתבעים. האחד, נזק בסך של 436 ₪, בגין פנס ראשי ימני, שלא אושר ע"י שמאי הנתבעים מפני שנטען כי פנס זה לא הוחלף לאחר התאונה.

השני, נזק בסך של 389 ₪, בגין ביטנה לכנף קדמית שמאלית. נזק זה לא אושר ע"י שמאי הנתבעים, שכן לדידו הביטנה לא ניזוקה ובעת בדיקת הרכב לאחר התיקון ניתן היה לראות כי זו לא הוחלפה. השלישי, נזק בסך של 306 ₪, בגין רכב חלופי, שאושר ע"י שמאי התובע להבדיל משמאי הנתבעים. בסה"כ ההפרש בין שתי חוה"ד, בכל הנוגע לנזק הישיר, עומד ע"ס של 1,317 ₪.

אשר לירידת הערך, הרי שבעוד ששמאי התובע הכיר בירידת ערך בשיעור של 7% סבר השמאי מטעם הנתבעים כי לרכב נגרמה ירידת ערך בשיעור של 3.5 % בלבד. המחלוקת העיקרית בין הצדדים נוגעת לירידת ערך בגין חלפים המחוברים לרכב ע"י ברגים. ההפרש בין שתי חוה"ד, בכל הנוגע לירידת הערך ובשים לב לטעות הסופר שנפלה בשיעור הירידה בחו"ד השמאי של התובע (נרשם 8% במקום 7%) עומד ע"ס של 1,433 ₪.

כאמור, השמאים נחקרו בפני וכל אחד הסביר את עמדתו ואת השיקולים המקצועיים שהנחו אותו בקביעתו.

6.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, לאחר ששמעתי את עדותם והתרשמתי מהם באופן בלתי אמצעי, לאחר שבחנתי את תמונות רכבו של התובע לאחר התאונה ולאחר שנתתי את דעתי להסברים שניתנו ע"י כל אחד מהשמאים, אני מקבלת את התביעה בחלקה ומחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 13,200 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום התאונה ועד היום.

בנוסף, אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובע את האגרה ששולמה בפתיחת ההליך ושכ"ט עו"ד בסך של 1,600 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.

סכומים אלו ישולמו תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

בשים לב לדרך הדיונית בה הוכרעה המחלוקת, אני פוטרת את התובע מתשלום המחצית השנייה של האגרה.

המזכירות תסרוק את המוצגים לתיק האלקטרוני ותשיב את התמונות הצבעוניות לידיו הנאמנות של ב"כ התובע.

המזכירות תמציא את פסה"ד לצדדים.

ניתן היום, כ"ג חשון תשע"א, 31 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: