פרוטוקול ופסק-דין בתיק עא 4181/07

מר וגנר:

שרון וגנר, המשיבה 3, היא בתנו.

טויסטר:

אחרי פסק הדין עברו סכומים קטנים. 

מר וגנר:

מתוך הקרן שולם 27,000 ש"ח.

וגנר:

בהוצל"פ גביתי 22,000 ש"ח בערך. אחרי כל הגבייה אני צריך לקבל 190,000 ש"ח.

המשיבים:

אני חושב שהערעור הוא ללא יסוד. אני חוזר על כל הדברים שכתבתי.

טויסטר:

אני חוזר על טענותיי בעיקרי הטיעון ובערעור. אני מדגיש שההוכחה הטובה ביותר, שיכולה להיות ואשר יש, זה הודאתו של בעל דין. בענייננו יש תוכנית שנערכה (נ/1) . באותו רגע שהתובע הודה בעדותו שהוא ערך את התוכנית ושזה מצב סופי של הבתים, בזה נגמר הסיפור. ההסברים שניתנו אחר כך בחקירה חוזרת אין להם שום ערך ועל פי נ/1, וזה נמצא בתיק בית המשפט, אין זה רלוונטי כלל אם הוצאתי את זה מתיק העירייה או מישהו אחר הוציא ונתן לנו. מה שחשוב שהמשיב הכין את התוכנית, חתם עליה והודה בה.

השופט בסעיף 26 טעה כי הוא העדיף עדות על פני הודאת בעל דין והוא לא יכול לעשות את זה. הודאת בעל דין היא הרבה יותר חזקה. אם הוא מקבל את החלוקה לפי נ/1, אני זכאי להחזר - 41.32 במקום 48.

טיפל בנושא הזה האבא חיים ארנון ז"ל. עופר היה באותו זמן בחור אחרי צבא ולמד באוניברסיטה בחו"ל. חיים נפטר ולא היה מי שייתן לי חומר לחקור ולעזור לי בחישובים. עופר לא יודע שום דבר. בית משפט קמא לוקח את דברי העד בכל מיני מסמכים ובית משפט קמא מציין שצריך לעשות התחשבנות, אבל לא עשינו. איך יכולתי לעשות. המנוח איננו והם לא עשו את ההתחשבנות בחייו.

אין ראיה ששילמו לחיים ז"ל את כל המגיע לו. אינני יודע מדוע מכתב וגנר 12/12/96 לא נענה.

מר וגנר:

לעניין נ/1 - כמו בכל תוכנית הגשה לעירייה מצויינים ומחושבים שטחים של אחוזי הבניה בלבד ולא שום דבר אחר. הבניין מורכב משטחים שכוללים את אחוזי הבניה. אני ערכתי את נ/1 ואני אדריכל שהכין את תוכנית הבנין. נ/1 הוגש לעיריה כשהבניין כבר עמד.

טויסטר:

ראו פרוטוקול מיום 7/3/04 עמ' 6 שורה 6, שם הוגש נ/1 שבה כתוב "אתה מציג לי תוכנית מצב סופי בחתימתי".