פרוטוקול ופסק-דין בתיק עא 3490/06 - פסקדין

ביהמ"ש:

בזהירות הראויה, מוצע כי המערערים והמערערים שכנגד יחזרו בהם מן הערעורים ללא צו להוצאות.

ב"כ הצדדים:

מבקשים הפסקה על מנת להתייעץ.

לאחר הפסקה.

ב"כ הצדדים:

מבקשים לטעון.

עו"ד דורון חן:

מבקש לחזור בי מן האמור בסעיף 5.2 לעיקרי הטיעון.

עו"ד דלאשה:

חוזר על האמור בעיקרי הטיעון ומבקש להוסיף. בפסק הדין של בית המשפט קמא ניסה כב' השופט למצוא מסגרת איך לחייב ישירות את המערערת כלפי משפחת ששונוף, ואז קבע שיש אפשרות לחייב את המערערת ישירות, כאילו התרשלה ישירות כלפיהם. אני מסכים עם קביעה זו, באופן עקרוני, אבל מכוח אותו ניתוח היה על כב' השופט דלמטה לנתח את המצב שאנו לא קיבלנו הודעה מוקדמת. על פי ששונוף, מי שקיבל הודעה מוקדמת על התיקונים, זה רק שומרת. לא נדרשנו ולא נתבקשנו לתקן, אלא להיפך, אנו הודענו בכתובים, שלחנו מכתב למשפחת ששונוף ואמרנו שאנו מוכנים, שיקבעו פגישה לבצע תיקונים.

אנחנו מעוניינים לתקן, התיקון יעלה פחות ממה שנקבע בחוות הדעת, אם לא ניתנה הזדמנות, הפסיקה אומרת שצריך לנכות 35% ממה שנקבע בחוות הדעת, הואיל ולא ניתנה האפשרות.

הם הגישו תביעה במסגרת שנת הבדק, שנת הבדק עדיין לא הושלמה. הם עשרה חודשים מיום מסירת הדירה, הם הגישו את התביעה.

להערת בית המשפט, שאפשר היה בזמן זה להגיש בקשה לבית המשפט כדי לבצע את התיקונים, אני משיב שבהזדמנות הראשונה הודענו גם בכתובים. כתב הגנה הוגש חודש ימים לאחר הגשת כתב התביעה. האם אני יכול לחייב מישהו לבצע לו תיקונים אם הוא לא רוצה?

אני חושב שכב' השופט קמא טעה, כאילו הדבר היה בעוכרינו, במקרים שצוטטו בפסיקה היתה סחבת מצד הקבלן, הקבלן לא סירב וכו', לא ניתנה לנו הזדמנות לתקן. רצינו לבצע את התיקונים, אך ששונוף לא הסכים.

בישיבה הראשונה, מפנה לפרוטוקול, אנחנו עמדנו על כך אנו מוכנים לבצע את התיקונים, תחת הפיקוח של המומחה מטעם בית המשפט. עד היום אותם ליקויים לא תוקנו. עדיין לא בוצעו התיקונים, אנו מוכנים לבצע אותם תחת פיקוח המומחה מטעם בית המשפט, שהוא קבע את הליקויים כפי שקבע אותם. עם כל הכבוד, מדובר ברווח של הקבלן בעסק הזה, הרווח של הקבלן לא יעלה על 5%, המחירים במדינה מתחת לגבול, וחברות מתמוטטות מדברים אלה.

חברה מובילה רוצה לתקן, מדוע לא לתת לה? שילמנו בתיק זה 40,000 ש"ח, בחיים לא ירוויחו סכום כזה על דירה כזו. יש תיקון של עוגמת הנפש, יש את התמונה, ירידת ערך. אנחנו שילמנו כ- 40,000 ש"ח, הוצאנו שיק מהחשבון, נעשה חישוב מדויק.

לגבי חשיבות שנת בדק. הפסיקה חד משמעית קבעה שיש משמעות לקבלן שידע שהוא הולך לתקן במסגרת אותה תקופה. בית המשפט בכלל לא התחשב בנושא זה.

לגבי התמונה, לא הוכח בשום מקום שאנחנו גרמנו נזק. להערת בית המשפט, אם אנו באים לעשות תיקון, אנו צריכים לדעת מה צריך לשים בצד ואיך לנקות את המקום, אני מבקש לדעת היכן יש ראיה שאנו גרמנו לנזק. התובע צריך להוכיח שאנו גרמנו לנזק.