פרוטוקול בתיק פ 4969/03

הערת ביהמ"ש:

הדיון היה קבוע לשעה 10:30, השעה כעת 12:15, אין התייצבות מצד ב"כ הנאשם. ביהמ"ש מקריא את פסק דינו בהעדר ב"כ הנאשם.

                                         הכרעת דין

א. רקע

הנאשם יליד 1985, הודה בעובדות שני כתבי אישום מצורפים כדלקמן: האחד, מייחס לו שתי עבירות תקיפת שוטר לפי סעיף 273 לחוק העונשין התשל"ז-1977 ועבירת העלבת עובד ציבור לפי סעיף 288 לחוק הנ"ל, והאחר- עבירת סיוע להתפרצות וסיוע לגניבה, בניגוד לסעיף  406(ב) לחוק ובניגוד לסעיף 383+ 384 לחוק הנ"ל.

כתב האישום הראשון נוגע לארוע מיום 27.11.03. במועד הנ"ל בסמוך לחצות, הגיעה ידיעה על השתוללות כלי רכב בכביש הכניסה באופקים, בעקבות כך, הגיעו למקום שוטר ומתנדב. הנאשם ואחר נהגו בצורה פראית ובתגובה לבקשת השוטר להציג בפניו רישיונות הרכב העליב הנאשם את השוטר וקללו. כן תקף הנאשם את השוטר, בכך שאחז במעילו ודחף אותו בחוזקה. לאור זאת, נעצר הנאשם והובל לתחנת המשטרה באופקים, ובתחנה תקף הוא בשנית את השוטר, הכה בבטנו ושרט את צווארו.

כתב האישום השני נוגע לארועים  מיום 20.1.04 וכעשרה ימים אח"כ. הנאשם ביחד עם אחרים, פרץ לבית במושב מסלול וגנב מהבית סך של 2,000 דולר, 7,000 יורו, תכשיטים שונים, שעון רולקס, מצלמה וקופת חסכון שהכילה 300 ש"ח במזומן. רק תליון ותכשיט אבן נתפסו והוחזרו למתלוננים.

באישום השני, התפרץ הנאשם ביחד עם אחרים לבית באופקים, וגנב שני מכשירי טלפון ניידים, תכשיטים רבים המוערכים בסך כולל של 50,000 ש"ח, מצלמת וידיאו, דיסקמן, מכשירי מיקסר ובקבוקי ויסקי. חלק מהתכשיטים, מכשיר דיסקמן, מכשיר טלפון נייד ובקבוק ויסקי אחד, נתפסו והושבו למתלוננת.

בהתאם להסדר הטיעון בין ב"כ הצדדים (שנגע לפ' 1297/04 בלבד),  הוחלט ע"י עמיתי כב' השופט טהר לב, בדיון מיום 25.1.04 שהתנהל בפניו, כי בשלב הזה הנאשם לא יורשע ויישלח לקבלת תסקיר שירות המבחן אשר יתייחס גם לשאלת ההרשעה. כך אכן נעשה, והדיון נדחה מעת לעת, לצורך זה. בין לבין הועבר התיק לטיפולי, זאת במסגרת ניתוב התיקים החדש בבית המשפט, הנאשם צירף תיק נוסף (פ' 4969/03) תסקיר שירות המבחן הונח על שולחני והצדדים טענו טיעוניהם.

ב. טיעוני הצדדים

ב"כ המאשימה הגיש כראיה לעונש את עדותו של הנאשם, בדבר חלקו בביצוע העבירות. לטענתו, מעיון בכתבי האישום ניתן ללמוד, שהנאשם מצפצף ומזלזל ברשויות החוק. בהסדר הטיעון שהוצג בביהמ"ש ניתנה אופציה לנאשם לבחור בענישה קלה יותר, במידה וישתף פעולה ולכך נשלח לשירות המבחן, ואף הוצהר בפני ביהמ"ש כי המאשימה מסכימה שתבחן אפשרות אי הרשעתו.

דא עקא, מעיון בתסקיר שירות המבחן עולה כי מדובר בתסקיר שלילי, הנאשם מפחית מאחריותו, נוטה להטיל זאת על אחרים ובמיוחד על השוטר ולא מתחשב ברגשות האחרים. בעניין עבירות ההתפרצות, עולה מתסקיר שירות המבחן, כי מדובר בנאשם שעשה את מעשיו מתוך שעמום. בנוסף, עולה מהתסקיר, כי חלקו "המופחת" לכאורה  בעבירה נשוא כתב האישום היה על מנת שלא יתאמץ. שרות המבחן התרשם כי אין מצד הנאשם אמפתיה כלפי המתלוננים. אף נסיון שירות המבחן להציע לנאשם ביצוע עבודות של"צ, נתקל בהתנגדות מצידו.

מכל האמור לעיל ביקש התובע להרשיע את הנאשם, להטיל עליו עונש של מאסר בפועל, מאסר מותנה, פיצוי למתלוננים בסכום המירבי הקבוע בחוק, וכן קנס והתחייבות להימנע מביצוע עבירות דומות בעתיד.

ב"כ הנאשם טען, כי הופתע מעמדת התביעה, שהרי בהסדר הטיעון שנערך, דובר כי המאשימה תעתור ל-6 חודשי עבודות שירות ופיצוי לפי שיקול דעת ביהמ"ש, ולא מאסר בפועל. אמנם, אין בכך משום חזרת התביעה מההסדר לו התחייבה שכן צורף תיק נוסף שמשנה את התמונה, ואולם, אין בו כדי לשנות עד כדי כך את רמת הענישה המתבקשת, מה עוד שהנאשם 1 בתיק זה, שהוא לטענת הסניגור המבצע העיקרי, הגיע להסדר טיעון זהה עם המאשימה.

עוד נטען, כי מדובר בנאשם יליד 1985, אשר הודה במסגרת הסדר טיעון בהזדמנות הראשונה שהיתה לו והופנה לשירות המבחן. לדעת ב"כ הנאשם, שירות המבחן הגיש מס' בקשות דחייה, אשר גרמו לנאשם עינוי דין, ההליכים נמשכו מעבר לשנה, כאשר הנאשם רוצה לסיים את ההליכים, על מנת שיוכל להתגייס לצבא.

לטענת ב"כ הנאשם, טעה שירות המבחן בהתרשמותו מהנאשם. הנאשם נפגש עם קצינת המבחן, אשר הציעה לו לבצע עבודות של"צ בהיקף נרחב, דבר שהנאשם לא יכול היה להסכים לו עקב רצונו להתגייס, ומכאן ההתרשמות השלילית. למרות זאת, סובר ב"כ הנאשם, כי יש לטפל בו בדרך אחרת, שכן מדובר בנאשם צעיר ללא עבר פלילי, אין מדובר בעבריין, שהרי מאותו מקרה אחרון לא נפתחו כנגד הנאשם תיקים נוספים.

מבחינת נסיבותיו האישיות, עובד הנאשם היום במסגרת מסודרת, אין בכיסו ממון רב, משפחתו אינה מרוויחה כמשפחה סבירה. הנאשם מעוניין להתגייס לצבא ולתרום, לכן יש לשים דגש על שיקולי שיקומו ועתידו של הנאשם, ופחות לשיקולי הענישה וההרתעה.

לאור כל זאת, עתר ב"כ הנאשם, שלא להטיל עליו עונש מאסר בפועל, אלא עבודות שירות לתקופה מצומצמת, וזאת בשים לב לרצונו להתגייס ובשים לב להסדר הטיעון אליו הגיע הנאשם האחר.