פרוטוקול בתיק פ 2887/05

ב"כ הצדדים :

אין לנו להוסיף דבר על טיעוננו בתיק זה.

הנאשם :

גם אני מבקש  להסתפק בדברי בפני בית המשפט ואת רחמי בית המשפט.

גזר דין

א. רקע

הנאשם הודה והורשע בעובדות כתב אישום מתוקן המייחס לו עבירות שעניינן החזקת סם מסוכן לשימוש עצמי- לפי סעיף 7(א)(ג)סיפא לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג-1973 ואספקת סם - לפי סעיף 13 לפקודה הנ"ל, בכך שבתאריך 8.5.05, החזיק סם, וכן סיפק לשוטר סם מסוכן מסוג קנאבוס במשקל נטו של 3.2606 גרם .

עפ"י הודאת הנאשם, הגיע השוטר לביתו וביקש לעשן את הסם בצוותא וכך היה, בלא שקיבל כל תשלום או תמורה אחרת לאספקה (עמ' 1 ש' 5-6). בהמשך להודיית הנאשם, ובמסגרת הטיעונים לעונש, הועלו נסיבות אישיות קשות, שבעטיין, ביקשה ב"כ המאשימה ביוזמתה ובהגינות הראויה ללא ספק לציון,  כי לא ינתן גזר דין באותו מועד, אלא לאחר בדיקה מצידה של מערכת הנסיבות פעם נוספת. בסופו של דבר, לא שינתה התביעה מעמדתה ואילו אני מצאתי לנכון, נוכח הדברים שנשמעו והתרשמותי ממצבו הקשה של הנאשם, את התערבות שירות המבחן וקבלת חוות דעתו, קודם מתן גזר הדין. חוות דעת כאמור, הונחה על שולחני היום ובעקבותיה, ניתן גזר דין זה.

ב. חוות דעת הגורם הטיפולי

תסקיר שירות המבחן אכן מבטא תמונת חיים קשה ומעוררת רחמים. על מנת להמנע מפגיעה בצנעת הפרט, לא אפרט את האמור בו ואך אציין כי התרשמות השירות היא, כי המדובר באלמן, אב לילדים בוגרים וסב לנכדים, שאשתו נפטרה לפני כארבע שנים ממחלה קשה, ואשר הוא עצמו אינו עובד, לאחר פיטוריו שנבעו מהצורך בטיפול רצוף באשתו ז"ל על רקע מחלתה. לאחר שגם בנו אובחן כסובל ממחלה קשה, והמשבר האישי הקשה שפקדו עקב כך,  הועמק השימוש שעושה  הוא בסם. מעת מותה של אשתו, מצוי הוא באבל עמוק ואינו דואג למעשה לענייניו, זאת למרות שערך בשנים האחרונות מספר נסיונות גמילה, בהיקפים שונים, שלמרבה הצער לא צלחו.

לגופו של עניין, נידון בחודש 1/06 במסגרת צירוף תיקים כללי ל - 9 חדשי מאסר, ממנו שוחרר לאחרונה. מסיבה לא ברורה, לא צורף התיק שבפני להסדר האמור.

מעת שחרורו החל לעבוד מספר שעות בכל יום בגלידריה שבאזור מגוריו. כמו כן מתמיד בתנאים שנקבעו לו בהיותו אסיר ברשיון ועושה מאמצים לשיקום חייו ושמירה על התהליך בו הוא מצוי.

ה"שורה התחתונה" בחוות דעתו של שירות המבחן היא המלצת השירות להסתפק בהטלת עונש מותנה, בלא קנס כספי.

ג. טיעוני הצדדים

יצויין כי טיעוני הצדדים נשמעו בפני קודם ההתפתחויות האחרונות שתוארו לעיל, בדבר מאסרו ואולם הצדדים לא מצאו לנכון להשלים דבר והסתפקו בדבריהם לעיל. ב"כ המאשימה ציינה את עברו הפלילי המכביד, זאת על אף שהיתה הפסקת פעילות עבריינית מאז שנת 1989 ועד שנת 2002. בנסיבות אלה ונוכח המדיניות ביקשה להשית על הנאשם מאסר בפועל, מאסר מותנה ופסילת רשיון נהיגה.

ב"כ הנאשם הדגיש את העובדה כי המדובר בנאשם שאינו מספק סם בדרך כלל וודאי אינו סוחר, אלא עושה שימוש עצמי בסם. כן עמד על נסיבותיו האישיות של הנאשם שפורטו לעיל ואף הציג מסמכים רפואיים ונוספים לתמיכה בטענותיו ולאמור בתסקיר. בנסיבות אלה ביקש להסתפק בתקופת המעצר אותה ריצה בגין תיק זה, משך למעלה מ - 3 חדשים, ולהטיל עליו מאסר מותנה ופסילת רשיון נהיגה.

הנאשם עצמו עורר רחמי בדבריו , בהם פירט את מצבו האישי הקשה, תוך שהתרשמתי, שעל אף הקושי בישום הצהרותיו,  אכן כנה חרטתו.   

ד. דיון

אכן, לא פעם הביעה הפסיקה דעתה, שיש להחמיר בענישה בעבירות סמים. נראה שאין צורך לשוב ולפרט עניין זה אשר הוזכר בעשרות ומאות פסקי דין. יחד עם זאת ומבלי שתתפרש חלילה הקלת ראש כלשהיא בחומרת העבירה, הרי שבבחינת נסיבות העניין עולה כי אין המדובר במפיץ סם אלא באדם, שגורלו לא שפר עליו, בלשון המעטה, אשר עושה בד"כ שימוש עצמי בסם ואשר נכשל בעניין שבפני, מסיבות אותן ניתן להגדיר כמקלות. גליון עברו הפלילי אכן מלמד על מספר רב של עבירות, אלא שכפי שציינה בהגינותה התובעת, הופסקו אלה בשנת 1989 ומאז שרק בשנת 2002 הורשע בעבירה אחרת שאינה ממין העניין, כשהעבירה שפני היא הראשונה בתחום זה.

בבואי לגזור את הדין, שקלתי, מחד את האינטרס הציבורי ומאידך את נסיבותיו האישיות הקשות של הנאשם ונדמה לי כי לא אחטא אם אניח ששני הנ"ל חופפים זה לזה, מבחינה המסקנה המתבקשת והיא, להמנע ולשלוח את הנאשם למאסר בפועל כלשהוא בשלב זה או להחמיר עימו בדין. גם האינטרס הציבורי אינו מחייב החמרה בנסיבות העבירה והנאשם שעובדותיהם פורטו לעיל וכמובן אינטרס הנאשם עצמו, אף הוא להמשיך בשיקום חייו. בנסיבות אלה באתי לכלל דעה כי אין סיבה שלא לאמץ את המלצת התסקיר