פרוטוקול בתיק עא 4450/07

כצמן:

חוזר על טענותיי בערעור.

אין לי מה להוסיף לגבי היכולת הכלכלית של העוררת.

המערערת לא יכולה לקבל הלוואה בבנק. היא מקבלת קצבת הכנסה. היא הגישה בקשה לקביעת נכות. יש עיקול על חשבון הבנק שלה.

המפקחת על רישום מקרקעין הצמידה חלק מהרכוש המשותף לדירה של המשיבה, דבר שנוגד את סעיף 55ג' לחוק המקרקעין ולכן הטענה העיקרית בערעור היא משפטית. מפנה לסע' 13 לערעור פה. לשאלת ביהמ"ש אני משיב כי המערערת גרה באותה קומה עם המשיבה, מה שהיא הצמידה פוגע במערערת.

אין ביכולתה לתת ערבות צד ג'. אמא שלה פנסיונרית, מקבלת קצבה מהמל"ל. הבן שלה לא בארץ והוא גרושה.

תירוש:

הרשמת פטרה את המערערת מאגרה. אין לנו מחלוקת עם זה. הבעיה היא הפיקדון.  יש חשש ממשי שאנחנו לא נזכה לגבות את ההוצאות וזה מה שכתוב בהחלטת כב' הרשמת. היא לפנים משורת הדין הפחיתה את זה מ - 12,000 ש"ח ל - 8,000 ש"ח. זכינו בפסה"ד קיבלנו 2500+ מע"מ הוצאות ולא קיבלנו את רוב הסכום עד היום.

חברי כותב לי: אנחנו לא יכולים לשלם. תפתח תיק הוצל"פ. אני אומר שזה המקרה הקלאסי להפקיד ערבון.  לבנקים כשיש דירה, ויש לה דירה, היא יכולה לקחת הלוואה ולמשכן את הבית שלה. אין סיכוי שפסה"ד נשוא הערעור יתהפך משום שלא מדובר בבעיה משפטית אלא בעיה עובדתית.  חברי אומר שלקחו את חדר המדרגות. זה לא כך. המפקחת יצאה לשטח ואמרה שמדובר בפרוזדור. רוב השכנים עשו את זה וקיבלו 80% חתימות מכלל הדיירים. פסה"ד מסתמך על ביקור במקום.

אני אומר שחברי מבסס את הטענות כאילו נתפס חדר מדרגות וזה לא כך. חדר המדרגות הוא יחידה בפני עצמה. המפקחת יצאה לשטח וראתה שמדובר בפרוזדור.

רוב השכנים הרחיקו קצת את דלת הכניסה כך שלא מפריע לאף אחד.  לפי חוק המקרקעין צריך רק הסכמה של 75% וכאן הסכימו 80%.

לערעור אין סיכוי. למערערת יש שני חשבונות בנק. היא צרפה רק עו"ש. מי שיש לה כסף לשכור 5 עורכי דין מהמגזר הפרטי, שתשקיע גם בפיקדון.

מבקש לפסוק הוצאות בערעור הנוכחי.

כצמן:

בסע' 5 לערעור נקבע שהמפקחת שגתה בשטח המסופח.  מצטט.

לכן הטעות היא משפטית בעיקר ולכן סיכויינו לזכות בערעור מאד גבוהים.

מבחינה ציבורית ההחלטה של הרשמת יוצרת תקדים מסוכן.

פסק-דין

1.         ביום 10/10/06 ניתן פסק-דין על-ידי המפקחת על רישום מקרקעין בעכו (תיק 14/06) שבו הוחלט לדחות את טענת המערערת-התובעת לגבי הסגת גבול ברכוש המשותף, שנעשתה, כך הטענה,  על-ידי המשיבה-הנתבעת. פסק-דינה של המפקחת ניתן על סמך כתבי טענות וטענות של עורכי הדין ובעקבות ביקור במקום.  המפקחת התרשמה "כי השטח שהוצמד לדירת הנתבעת, במסגרת תוספתה בניה, הינו שטח מזערי, המצוי בצמוד לדירתה, ואשר אינו יכול לשמש אף דירה אחרת בבית.  מדובר בשטח שהינו אכן רכוש משותף אך זיקתה של דירת הנתבעת אליו גדולה מזיקתן של כל הדירות האחרות... אין מדובר בשטח המהווה חלק מחדר המדרגות או מכל חלק אחר ברכוש המשותף, שהצמדתו אסורה על-פי סעיף 55(ג) לחוק", שם סעיף 5. המערערת חוייבה בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 2,500 ש"ח.  ביום 26/3/07 הוגש ערעור על פסק דינה של המפקחת.