פרוטוקול בתיק ע 1417/08

עו"ד סלימאן : חוזר על נימוקי הבקשה. ישנן שלוש שגיאות מובהקות.

באשר לראיות לכאורה, אמנם בשלב הזה הבדיקה היא ראשונית, אך עדיין חובה לבדוק אם מתקיימות יסודות העבירה.

באשר לסיכון בטיחותי של נוסע, היסוד הראשון שצריך להיות נוסע בנתיב התחבורה. המתלונן לא היה נוסע. מדובר בעבירה של כוונה מיוחדת וכאן לא היתה כוונה כזו.

שני העוררים כלל לא נשאלו כלל על כוונה הזו.

הפרקליטות יכולה להכניס כל עבירה, אבל צריך לבדוק אותה. לגבי הפציעה זו עבירה של כוונה מיוחדת והם לא נשאלו על כך. היא לא הופיעה לפני הצהרת תובע. היה אירוע ספונטני. הם נכנסו לחנות, רצו לקנות משקאות, היה ויכוח על המחיר, המתלונן רדף אחרי העורר והחזיק בחלון המכונית. אין ביסוס לטענה שהוא נתלה בחלון הרכב. אין טענה שהוא נסע ברכב ולא איפשרו לו לרדת. הוא רצה להחזיר את המשקאות החריפים בכוח. הפעולה שנקט בה לא היתה חוקית.

באשר לעבירת איומים, לפי התשובה רק עורר מס' 2 איים. אין מחלוקת שבתוך החנות לא היתה אלימות וגם אחר כך, וגם לא איימו עליו בפנים. מי שרוצה ל--- לא מתווכח על המחיר. זו שגיאה להיכנס ולבדוק את יסודות העבירה.

שאלתי לגבי גניבה, האם נשאלו על כך בחקירה, ונאמר לי שלא.

השגיאה השנייה - עילת המעצר. ממתי מסיקים את העילה מהצהרת התובע? צריך לבדוק אם קיימת עילת מעצר. לא ענו לי על השאלה מה הראייה לשיבוש מהלכי משפט.

הטעות השלישית - לא נבדקה חלופה למרות שבית המשפט אמר שצדקתי בטענה.

הצעתי חלופה בביתם בנצרת, חלופה שניה בטבריה - ע"י פיקוח צמוד של אביהם.

לא היתה לי שום אפשרות להכין תצהירי העריבם כי הדיון היה כשעה וחצי לאחר שהוגשה לי הצהרת התובע.

מפנה לבש"פ 4439/08 - צריך לבדוק חלופה ---. לסיכום, צריך לשחרר באופן מלא כי אין ראיות לכאורה. לחלופין מציע לשחרר לחלופה.

ב"כ המשיבה : חברי ממעיט בחומרה. הבעלים של המכולת נכה חלקית, הם לקחו משקאות, כשאמר להם את החשבון אחד מהם ברח, השני ברח --- הם לא עצרו גם כשהבעלים נתלה על הרכב. הוא נפגע קשות.

החשודים מפלילים את עצמם בעבירות, יש עדויות של המעורבים. הערבים נחקרו והוזהרו בכל החשדות.אחד מהם מציין גם את הכוונות שלהם.

לגבי עילת המעצר, יש עילה של מסוכנות שנשקפת מהתנהגות החשודים. הם יכלו לעצור את הרכב, הם נסעו בדרכם עד שנפל. אין להם הרשעות קודמות, אבל יש להם מב"דים. אין זה המקום לדון בחלופות, רק לאחר הגשת כתב האישום.

החשש לשיבוש הוא מתוך הנסיבות, מדובר בתושבי נצרת.

מגיש את תיק החקירה.

ב"כ העוררים : חברי ציין שהמתלונן רדף אחרי העוררים, אך שכח לציין שהוא קילל והחזיק בבקבוק, הוא הכניס את עצמו למצב הזה. יש פסיקה. מדובר בתפנית בלתי צפויה באירוע. המתלונן א היה רשאי לאחוז ברכב שלהם.

החלטה