פרוטוקול בתיק בש 5156/06

ב"כ המבקשת:

אכן ניתנה החלטה ביום 18.6.06 כי על הצדדים להגיש אסמכתאות משפטיות. המאשימה אומנם לא הגישה פסיקה היות והפסיקה שנמצאת ברשותי יש צורך לאבחן אותה ולגעת בנקודות עיקריות ולא להגישה סתם כך לבהימ"ש ללא טיעונים משפטיים. אנו נבקש את רשות ביהמ"ש להשלים את טיעונינו.

ב"כ המשיב:

מדובר ב-18.6.06, עד היום, כמעט 9 ימים. הייתה הזדמנות די למאשימה להגיש אסמכתאות משפטיות. היום הדיון נקבע לעיון ולמתן החלטה של ביהמ"ש. לכן נבקש מביהמ"ש לדחות את בקשת המבקשת.

החלטה

בקשה למעצר עד תום ההליכים המשפטיים כנגד המשיב, יליד 13.8.87, כיום בגיל 18 ו-10 חודשים.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7 (א)+(ב) רישא לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג- 1973, בכך שהחזיק ביום 23.5.06, 3.44 גרם נטו של הירואין שמחולקים ל- 19 אריזות נפרדות, שלא לצריכתו העצמית.

בדיון ביום 31.5.06 הסכים ב"כ המשיב לקיומה של תשתית ראייתית לכאורית ועילת מעצר וביקש לשחררו לחלופת מעצר בתנאי מעצר בית מלא בבית אחיו וקבלת תסקיר מעצר לאחר מכן.

לאחר שבחנתי את הבקשה למעצר עד תום ההליכים ועיינתי בחומר החקירה הגעתי לכלל מסקנה כי יש ראיות לכאורה כנגד המשיב ואף קיימת עילת מעצר כנגדו.

עילת המעצר הינה מכוח חזקת מסוכנות סטטוטורית כנגד המשיב שכן קיימת בענייננו תשתית ראייתית לכאורית המסבכת אותו בביצוע העבירה נשוא כתב האישום.

החלטה זו עניינה בבחינת חלופת מעצר שפגיעתה בחירותו של המשיב פחותה על כן יש לבחון את טיב העבירה ומהותה לנוכח התנהגות המשיב ועברו.

בש"פ 5222/97 קופל פטשניק נ' מד"י, פד"י נא(4) 702: "מתמקדות בעיקרן בשתי שאלות - שהן שתי פניה של שאלה אחת - האם המשיב מסוכן והאם ניתן ליטול את עוקצה של סכנתו, שהנסיון להשיב עליה הוא, בעצם, נסיון לצפות מראש את התנהגותו של אדם... בבואו להשיב על שאלות אלו על בית המשפט למצוא נקודות משען בטוחות ככל האפשר שאותן יכול הוא למצוא בתוך שתי מערכות של עובדות המושתתות על הראיות שהובאו בפניו בשלב זה. הראשונה - המעשה, השניה - העושה. דהיינו, עליו לבדוק אם מעידות נסיבותיה של העבירה כשלעצמם שהנאשם עלול לחזור על המעשה... עליו לבדוק אם מעידה אישיותו של המשיב, כפי שהיא מתגלה מתוך עברו ואורח חייו, על כך שהוא עלול לחזור על המעשה".

הלכה פסוקה היא כי בעבירות של סחר בסמים והחזקת סמים שלא לצריכה עצמית, מי שקיימות כנגדו ראיות לכאורה, לא ישוחרר לחלופת מעצר אלא  במקרים חריגים ויוצאי דופן אשר בהם יתכן וניתן יהיה לאיין מסוכנות באמצעות חלופת מעצר כלומר להפיג את חזקת המסוכנות. ראו: בש"פ 3899/95 מדינת ישראל נ' רחאל ג'מאל, פ"ד מט(2) 164; בש"פ 3927/03 אבי לוי נ' מדינת ישראל (לא פורסם); בש"פ 4001/06 אחמד עלי נ' מדינת ישראל(לא פורסם).

בענייננו מדובר בכמות של 3.44 גרם, מחולקת ל-19 אריזות, של סם מסוכן מסוג הרואין. על פי חומר החקירה אמירתו הראשונית של המשיב מיד כשנעצר ע"י הבלש עוזי שמואל: "מצאתי אותם (הסמים) בתל שבע, אני מוכר סמים, אבל כבר יומיים לא מכרתי". יש לציין, כי למשיב לא מיוחסת עבירה של סחר בסם אלא החזקה שלא לצריכה עצמית.

בתיק זה התקבל תסקיר מעצר של שירות המבחן. ע"פ תסקיר שירות המבחן, המשיב רווק, ללא עבר פלילי, לטענתו מעולם לא צרך סמים ואלכוהול. כנגדו אישום פלילי נוסף בגין עבירות של החזקת סכין, תקיפה ואיומים.

עוד מפורט בתסקיר: "להערכתנו מדובר בבחור צעיר, בעל קווי אישיות ילדותיים ולא מגובשים שטרם גיבש מעצורים פנימיים ברורים. בשיחה עמו התרשמנו כי הוא נוטה למסור אינפורמציה חלקית ומטשטשת באשר להתנהגותו בדרך כלל ובנסיבות מעצרו בפרט..."

"... אנו מעריכים כי קיים סיכון להישנות התנהגות פורצת גבולות. נוכח העדר עבר פלילי ובשל התייחסותו השטחית ביותר להתנהגותו בנסיבות מעצרו והכחשת בעייתיות כלשהי בחייו, אנו מתקשים להעריך את רמת הסיכון ביותר דיוק."

"...התרשמנו מיחסו הסלחני ומוותר של האב להתנהגותו של בלאל, אי לכך לא ברורה לנו מידת יכולתו להציב גבולות ברורים להתנהגותו...".

"...לאור האמור לעיל ובגיבוש המלצתנו באשר לשחרורו ממעצר לחלופה, לקחנו בחשבון, מחד, את הסיכון שקיים, ומאידך, העדר עבר פלילי. בנוסף, לקחנו בחשבון את הערכתנו כי בגילו הצעיר המשך מעצרו, זאת לראשונה בחייו, עלול להוביל להתדרדרות במצבו הרגשי והתפקודי ולחשפו לנורמות התנהגות עברייניות. אני מעריכים כי במקרה זה קיימת חשיבות בחלופה סמכותית וחזקה ושיהיה בה כדי להציב גבולות ברורים להתנהגותו של בלאל".

שירות המבחן המליץ על חלופה בתנאי מעצר בית מלא בבית אביו, בתל-שבע, תוך שילובו בקבוצה טיפולית לעצורי בית אחת לשבוע וכן ערבויות כספיות.