פרוטוקול בתיק בש 2606/05

ב"כ המבקשת: לעניין משיב 2 אנו מתנגדים להמלצות שירות המבחן. מהתסקיר עולה כי מדובר במשיב שמנהל אורח חיים עברייני ורמת הסיכון הנשקפת ממנו גבוהה ובסופו של התסקיר, הוא ממליץ לשחררו לחלופת מעצר במסגרת טיפולית סגורה, מן הסתם מדובר באדם שהוא מכור שנים רבות לסמים. אנו מתנגדים, ההלכה לעניין זה כפי שנקבעה בשורה של פסקי דין בבית המשפט העליון ברורה. המשיב לא היה בעיצומו של הליך גמילה, הוא אמנם החל את הליך הגמילה אך לאחר זמן קצר המשיך וחזר להשתמש בסמים וההליך הגמילה למעשה לא החל, כך שמעצר זה לא הפסיק את הליכי הגמילה מהסיבה הזאת ומהסיבות שעולות מהתיק נבקש להתעתר לבקשה לעצור אותו עד תום ההליכים.

ב"כ המשיבים: במישור הטכני אני מבהיר לבית המשפט שהתנאי הכספי שנותר הוא תנאי טכני, גם הקהילה רואה אותו כעניין טכני כי גם לא יסתדר היום הוא יכנס לקהילה. שירות המבחן בחן את זה , דיבר עם האחות ושוחח והמליץ לשחררו. המשיב ומשפחתו מבינים את ההזדמנות שניתנה להם ולא כדאי לעכב את העניין על מנת שבית המשפט יוודא שנפתח חשבון, הדברים ברורים למשפחה והם עומדים לבצע זאת. לחילופין אציע שבית המשפט יורה לזוהרים או לשירות המבחן להגיש הודעה מחר שהוא אכן נכנס והכל בסדר, כמובן אם לא יעצר ויובא שוב לבית המשפט.

לגבי טיעוני חברי, אין מחלוקת שהמשיב 2 היה בתהליך של קבלה לזוהרים ויעידו על כך המסמכים ושירות המבחן התייחס לכך בהרחבה. נכון שהוא מעד בחודש האחרון וביצע לכאורה את העבירות המיוחסות לו וזה טבעו של הליך גמילה, הוא החל בבדיקות והחל את תהליך הקבלה והוא אכן התקבל ולכן איני מבין את חברי את עצם טיעונו שכן בית המשפט העליון אומר במפורש מי שהחל צעדים ועשה איזשהו צעד שמראה שהוא עצמו רוצה את התהליך וזו הפסיקה. יתרה מזאת הגשתי לבית המשפט בפרק השלישי באסיפת הפסוקה פסקי דין של אנשים שלא החלו בתהליך ולא גם בתהליך קבלה וגם השופט אנגלרד ולוי ראו בכך חלופת מעצר נאותה. נכון שהזרם העיקרי בבית המשפט העליון סובר שצריך לראות שהוא החל בתהליך והוא החל בתהליך וזה המקרה הקלאסי לשלוח אדם לגמילה. במיוחד לאדם בנסיבותיו שעברו הפלילי ישן מאוד. כל ההרשעות שיש לו זה מאז היותו בן 17 ועד לפני 6 שנים. אין לו שום הרשעה בשנים האחרונות, לכן אני סבור שהתסקירים וגם התסקיר הראשון והתסקיר המשלים שהוגשו לבית המשפט ממלא את החלופה בצורה יעילה וכמובן שיש חשיבות שתנתן החלטה כבר כי אני מזכיר כי בדיון הקודם אני הצהרתי דברים לפרוטוקול שבית המשפט מטבעו רצה לבדוק מול שירות המבחן ומסתבר שבדיוק כך הדברים. הוא התקבל היום לקהילה ומשיחה עם קצינת המבחן עמדה על כך שיכנס כמה שיותר מהר כי כשניתן תאריך שומרים לו מקום ולא מאפשרים כניסה של אדם אחר.

ביחס למשיב 1, לעניין ההפקדה אני מבקש כי בית המשפט יקבע הפקדה ממש מינימלית פלוס ערבויות צד ג' מכבידות מהסיבה שלמשיב 1 יש בנוסף לצו המעצר של התיק הזה, יש צו מעצר של הוצל"פ על חוב של 10,000 ש"ח שממילא יצטרך לעבור דרך שופט תורן כדי ששופט תורן יורה על שחרור עם תנאים מסויימים כך שמצבו הכלכלי הוא בחוב. מצבה הכלכלי של המשפחה הוא בכי רע, כפי שבית המשפט יודע הוא נשוי ואב ל - 2 ילדים ואשתו לא עובדת וכולם נתמכים מחמו מאותה מסעדה שנמצאת בבעלותו שעובדת, אך עם כל הרצון לסייע המצב מאוד קשה ויש להם מאות שקלים. המשיב מבין את ההזדמנות שבית המשפט נותן לו וברור לו שאם חלילה יפר וכהוא זה, יש לו קופת שרצים מאחוריו שיבוא לבית המשפט ואז ההזדמנות לא תנתן לו. הוא נמצא במעצר תקופה ארוכה, לכן אני מבקש להסתפק בהפקדה סמלית.

ב"כ המבקשת:

אנו חוזרים על עמדתינו שיש להורות על מעצרו של המשיב 1.

החלטה ביחס למשיב 1

בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב 1 (להלן:"המשיב") עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו, על פי הקבוע בסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה - מעצרים] תשנ"ו - 1996. [להלן:"החוק"].

כנגד המשיב הוגש היום כתב אישום בבית משפט נכבד זה המייחס לו עבירות של פריצה לרכב וגניבה מרכב.

בהתאם לכתב האישום המשיב ביחד עם המשיב 2 פרצו בשישה תאריכים שונים למשאיות וגנבו מהם מצרכי מזון בכוונה  למוכרם לצורכי רווח.

המדובר בכתב אישום הנושא שישה אישומים המשתרעים על פני כשבועיים במהלך חודש פברואר.

ב"כ המשיבים לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה ובהתאם הוריתי על הגשת תסקיר מעצר של שירות המבחן.

בדיון הנדחה טען ב"כ המשיבים ביחס לקיומה של עילת מעצר וטען כי כיון שמדובר בעבירות רכוש הרי קיים ספק ביחס לקיומה של עילת מעצר. לדבריו אין המדובר בעבירות רכוש חמורות ואין המדובר בנסיבות בהן קמה עילת מעצר באופן מובהק.

עוד נטען על ידו כי למשיב אין הרשעות קודמות, כי הוא הינו בחור צעיר אשר מבקש לעשות שינוי בחייו. ביחס לחלופה שהוצעה ביקש ב"כ המשיב לאמץ את המלצת התסקיר לשחרור לחלופה המוצעת וביחס להפרה צוין על ידו כי נראה שאין המדובר בהפרה אלא באי הבנה שהיתה בעבר.  לאור כל האמור ביקש להורות על שחרור המשיב לחלופה המוצעת.

ב"כ המבקשת טען מנגד כי לנוכח העבירות המיוחסות למשיב בכתב האישום קמה כנגד המשיב עילת מעצר בשל מסוכנותו. לאור האמור נטען כי המסוכנות העולה מן המשיב ברורה. עוד צוין כי אכן למשיב אין הרשעות קודמות, אך מעיון ברישום הפלילי, עולה כי תלויים ועומדים כנגדו תיקים רבים, על עבירות שונות בינהם גם עבירות סמים ועל כן מסוכנות ברורה. כמו כן צוין כי כנגד המשיב הוגש לא מזמן כתב אישום לבית משפט השלום באשקלון המייחס לו גם כן 6 אישומים בגין עבירות רכוש וגם שם ביצע את העבירות יחד עם המשיב השני.

מכאן נטען כי המשיב הפך את העבריינות לדרך חיים ואין להורות על שחרורו. ביחס לחלופת המעצר שהוצעה עליה המליץ התסקיר נטען כי המבקשת מתנגדת לשחרור המשיב לחלופה זו כיון שבעבר הפר המשיב את תנאי השחרור שהוטלו עליו בתיק תעבורה כשהוא מצוי באותה חלופה.

לפיכך ומשאין בנסיבות מקרה זה חלופת מעצר הולמת ביקשה ב"כ המבקשת להעתר לבקשה ולהורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים.

לפי סעיף 21 (א)(1) לחוק רשאי בית המשפט לצוות על מעצרו של נאשם עד לתום ההליכים המשפטיים אם הוא סבור שנתקיימה אחת החלופות שפורטו שם ושאחת מהם, האמורה בסעיף  קטן (ב) היא "שקיים יסוד סביר לחשש שהנאשם יסכן את בטחונו של אדם ואת בטחון הציבור או את בטחון המדינה".

לאחר שבחנתי את הבקשה ועיינתי בכל חומר החקירה הקשור למשיב, הגעתי לכלל מסקנה כי מעבר לכך שקיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב, הרי קיימת אף עילת מעצר בשל מסוכנותו וזאת לאחר שנמצא כי קיים יסוד סביר לחשש שהמשיב יסכן את בטחונו של אדם או את בטחון הציבור כפי שקבוע בסעיף 21 (א)(1)(ב) .