פרוטוקול בתיק בש 2528/05

החלטה

בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו בתיק פלילי 1833/05, על פי סעיף 21 (א) (1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו - 1996, (להלן: "חוק המעצרים").

על פי עובדות כתב האישום,  בתאריך 8.3.05 בנוכחות המשיב, ניתן צו למניעת הטרדה מאיימת כנגד המשיב, הצו הוצא לבקשת המתלוננת, הגב' מירה סלמאן, (להלן: "המתלוננת").

בתאריכים הנקובים בכתב האישום, הפר המשיב את הצו שניתן כנגדו וביצע בנוסף להפרת הצו, עבירה של איומים כלפי המתלוננת, כדלקמן:

1.                   אישום ראשון, מייחס למשיב את ביצוע העבירות של איומים והפרת הוראה חוקית וזאת ביום 10.3.05.

2.                   אישום שני, מייחס למשיב את ביצוע העבירות של איומים והפרת הוראה חוקית וזאת ביום 14.3.05.

3.                   אישום שלישי, מייחס למשיב את ביצוע העבירות של איומים והפרת הוראה חוקית וזאת ביום 16.3.05.

4.                   אישום רביעי, מייחס למשיב את ביצוע העבירות של איומים והפרת הוראה חוקית וזאת ביום 17.3.05.

ראיות לכאורה:

לגבי האישום הראשון, קיימת תלונה של המתלוננת. המתלוננת הגיעה לתחנת המשטרה למסור תלונה על הפרת צו ואיומים שהשמיע כנגדה המשיב. בעת שהיית המתלוננת בתחנת המשטרה, צלצל פעם נוספת הטלפון הנייד שברשותה. לשיחה הנוספת ענה שוטר התחנה, אשר ניהל עם המשיב שיחה, שאינה מוכחשת על ידו.

החשוד מכחיש העבירות המיוחסות לו.

בנסיבות המפורטות לעיל, מצאתי כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת האישום.

לגבי האישום השני, קיימת הודעה מפורטת של המתלוננת. כמו כן בתיק החקירה מצוי מזכר מחברת בזק, לפיו שתי שיחות הטלפון לביתה של המתלוננת, בוצעו משני טלפונים ציבוריים הסמוכים לביתו של המשיב.

המשיב בחקירתו, הכחיש את המיוחס לו.

גם בתיק זה אני סבורה כי קיימת תשתית ראיות, לכאורה.

לגבי האישום השלישי, קיימת תלונה של המתלוננת. המשיב מכחיש בחקירתו את המיוחס לו.

עיון בתיק החקירה, בשים לב ובמצטבר לכל הראיות לגבי האישומים האחרים, מעלה קיומן של ראיות לכאורה להוכחת האשמה.

לגבי האישום הרביעי, מדובר באירוע שהתרחש במקום ציבורי. המתלוננת מסרה הודעה מפורטת וכן נתנה תיאור של בגדי החשוד, אשר פגש בה, ולדבריה, השמיע באוזניה אמירות המפורשות כאיומים.

תיאור בגדיו של המשיב אומת בחקירה.

המשיב מכחיש את המיוחס לו.