פרוטוקול בתיק בש 21175/08

עו"ד בן יהודה:

לענין התסקיר - בשלב הזה אין המלצה לחלופה.

החלופות שהוצעו נשללו. לפיכך, הייתי מבקש מבימ"ש לאפשר לנו להציע בפני בימ"ש חלופות נוספות שיותאמו.

שירות המבחן לא המליץ אך יחד עם זאת ציין בתסקיר שהרחקה של המשיב מאשקלון עם פיקוח נאות יכול להוות פיקוח מעצר. הוצעו שתי חלופות עם הרחקה גיאוגרפית שתיהן לא נמצאו מתאימות מנסיבותיו הן. אני סבור שאני אוכל להציע חלופת מעצר.

עו"ד בוחניק:

אנו נבקש לעצור עד תום ההליכים. כמובן חברי יכול להגיש בקשה לעיון חוזר.

החלטה

1.         בפני בקשת המדינה לעצור את המשיב עד תום ההליכים, בעקבות הגשת כתב אישום בתיק פ'8126/08 .

2.         מעובדות כתב האישום עולה כי במהלך שלושה חודשים, עד חודש יוני 2008, נהג המשיב לאכול מבלי לשלם עבור ארוחותיו, במסעדה בשם "לולה" המצויה באשקלון, בבעלות  יוני ראובן שהינו המתלונן בפרשה, ובאותה תקופה נהג המשיב לבלות עם הקטינה ש' ילידת 1990, שעבדה כמלצרית במקום.

3.         סמוך לתאריך 21.5.08 התקשר המשיב מספר פעמים למתלונן ואיים עליו, בכך שאמר לו כי יהרגו "ויוציא את דמו", וזאת לאחר שחברתו של המשיב סיפרה לו כי המתלונן העליבה. ביום 21.5.08, נפגשו המשיב, המתלונן, ואחרים "ב"אפריקה בר" באשקלון. במפגש זה דרש המשיב מהמתלונן פיצוי על הפגיעה בו. בעקבות איומיו של המשיב הורה המתלונן לעובדיו שלא לאפשר למשיב לאכול במקום מבלי לשלם.

בתאריך 3.6.08 סמוך לשעה 1:40 לפנות בוקר, הגיע המשיב למסעדה והזמין ארוחה, וסירב לשלם תמורתה. אחד מהעובדים, אוהד ברדה, דרש מהמשיב לשלם בעד ארוחתו, לאחר שנועץ טלפונית עם המתלונן, ובעקבות כך המשיב נטל מלחיה והטיח אותה בחוזקה לעבר פניו  של אוהד. לאחר שנדרש לצאת מהמקום, החל המשיב לאיים על אוהד בכך שאמר לו כי "זה הסוף" שלו ושל המתלונן, ו"שאם יתפוס אותם הם מתים". המשיב המשיך לאיים בכך שאמר "מי זה יוני, אני אזיין את יוני, אני אשרוף לו את המקום", ואז ניסה לתקוף את אוהד במכת אגרוף, ולאחר מכן הביא מרכבו חפץ חד ותקף באמצעותו את אוהד. אוהד נאבק במשיב, אולם המשיב הצליח לשרוט את צווארו באמצעות החפץ. המשיב המשיך לאיים על אוהד ועל המתלונן בכך שאמר לו שיהרוג אותו ואת המתלונן, וישרוף את רכבו. מאוחר יותר, חזר המשיב שוב למקום. ש' חסמה את דרכו, ובתגובה קילל אותה המשיב ודחף אותה, ולקראת השעה 1:52 עזב את המקום ברכבו.

סמוך לשעה 3:26 לפנות בוקר, חזר המשיב למקום, כשהוא מצוייד בבקבוק ובו חומר דליק. המשיב הצית את הבקבוק והטיל אותו לעבר מחסן המסעדה. כתוצאה מכך נשמע פיצוץ וארגזים שהיו במקום התלקחו והחלו לבעור. עובדי המקום הצליחו להשתלט על האש ולכבות את השריפה, ונגרם נזק לרכוש, לקירות ולקטנוע שעמד בסמוך למחסן.

בשעה מאוחרת יותר, התקשר המשיב לאביו של המתלונן, יעקב ראובן, והם קבעו להיפגש בבית קפה ליד מושב מבקיעים. סמוך לשעה 17:30, נפגשו המשיב, יעקב ואחרים בבית הקפה, והמשיב דרש מיעקב לשלם לו פיצוי כספי על העלבון שעלב בו המתלונן. יעקב סירב לשלם למשיב תשלום כלשהו ובתגובה לכך איים המשיב על יעקב, בכך שאמר לו "יש שתי דרכים לגמור את הסיפור הזה, אחת היא הדרך הטובה ואחת היא הדרך הרעה".  מאוחר יותר הבהיר לקרוב משפחתו, כי הוא דורש פיצוי בסך של 10,000 ש"ח, וסירב לכל פשרה.

4.         לנאשם מיוחסות, נוכח האמור, מספר עבירות של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן: "החוק"), 2 עבירות תקיפה לפי סעיף 379 לחוק, פציעה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 334 + 335 (א)(1) לחוק, והצתה, לפי סעיף 448 (א) לחוק הנ"ל. 

הראיות לעניין עבירות האיומים, התקיפה והפציעה

5.         על פי הודעתו של המתלונן מיום 3.6.2008, החל המשיב לאיים עליו מאז שהתבטא פעם אחת בפני ש', בצורה לא מוצלחת, בהקשר מיני כלשהו. המשיב אמר לו כי "יקרע אותו, והוא יירק דם". בעקבות כך אורגן מפגש פשרה עם המשיב, באמצעות קרוב משפחתו של המשיב, דוד סעדה, ונראה היה כי העניינים נרגעו, לכאורה.

מהודעותיהם של דוד סעדה מיום 6.6.2008, אביו של המתלונן, יעקב ראובן מיום 4.6.2008, המיודד עם דוד סעדה, והמתלונן, עולה, כי לאחר האירועים שהתרחשו ביום 3.6.2008 אורגן מפגש נוסף בבית קפה במושב מבקיעים, והמשיב דרש פיצויים בסך של 10,000 ש"ח מהמתלונן, באמצעות דוד סעדה, שניסה מצידו להניא את המשיב מדרישתו הכספית, והבהיר לו שאינה סבירה ואף מגוחכת. המשיב טען כי "הושפל" פעמיים במסעדה, ואף חזר ופנה לדוד סעדה כדי לברר אם טיפל בדרישתו הכספית.

עם התחלת החקירה המשטרתית בתלונתו של המתלונן, ביקש המשיב לסיים את העניין, ופנה בעניין זה למתלונן ולאביו.

6.         מהודעותיהם של עובדי המסעדה, אוהד ברדה מיום 3.6.2008, מתן מזוז מיום 5.6.2008 נטלי ממן מיום 5.6.2008, והקטינה ש', מיום 5.6.2008, עולה כי ביום 2.6.2008, בשעה 01:30 לערך, החל ויכוח בין אוהד למשיב, על רגע הנחייתו של המתלונן להפסיק לספק למשיב ארוחות ללא תשלום, עד שיסדיר חובו למסעדה. המשיב הטיח כתגובה מלחיית עץ גדולה בפניו של אוהד, ניסה לתקוף אותו באמצעות אגרוף כאשר ידו "סגרה" על מפתח רכבו, באופן שהחלק המתכתי של המפתח בלט החוצה (הודעתו של מזוז), ולאחר מכן תקף את אוהד באמצעות חפץ לא מזוהה אותו הוציא מתא המטען של רכבו ( "שני ברזלים דקים" על פי הודעתה של ש', "מברג או סכין" על פי הודעתו של אוהד). במהלך העימות האלים, בו ניסה אוהד, על פי ההודעות להדוף את תקיפתו של המשיב, נגרמה לאוהד שריטה מדממת באורך 5-7 ס"מ, בצווארו. במהלך העימות ניסתה ש' להרגיע את המשיב ולחלץ את הכלי מידו, ולבסוף, בהתערבות נהג מונית שעבר במקום, עזב המשיב את המקום.

7.         המשיב הכחיש בחקירתו את השמעת האיומים, תקיפתו של אוהד והניסיון להוצאת כספים מהמתלונן באמצעות דוד סעדה. המשיב טען כי מדובר בעלילה שנועדה לסבכו על לא עוול בכפו, ואישר רק את הטחת המלחייה באוהד שתועדה במצלמות האבטחה של המסעדה.

8.         כאמור, עומדת הכחשתו של המשיב מול מכלול הודעות של עובדי המסעדה  -  אחת מהן הינה כאמור של חברתו ש' שהמשיב מאשר בהודעתו כי היה עימה בקשרים אינטימיים - וכן של קרוב משפחה, סעדה,  שנקרא ל"תווך" בעניין, ונראה לכאורה, כי הכחשתו הגורפת כמעט של המשיב, הינה בעייתית על פניה.