פרוג'ה נ' עיריית קלנסווה

פסק דין

לפניי הודעת המשיבה על חדילה מגבייה בהתאם לסעיף 9 בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006.

רקע והשתלשלות האירועים

ביום 9.7.13 הגיש המבקש בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה להשבת כספים שנגבו ביתר במסגרת תשלומי פיגורים בגין איחור בתשלומי חובה, נוכח חיוב בשיטה של ריבית דריבית בניגוד לחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש"ם-1980 (להלן: "בקשת האישור").

הקבוצה בשמה הוגשה בקשת האישור היא – "הנישומים בתחום שיפוטה של המשיבה אשר חויבו בריבית פיגורים בעבור תשלומי חובה אשר לא שולמו בזמנם ב-24 חודשים עבור [כך במקור] להגשת בקשה זו" (סעיף 6 בבקשת האישור).

בקשת המשיבה לסילוק בקשת האישור על הסף בשל העובדה שזו לא הומצאה לחשב המלווה שמונה למשיבה, בניגוד להוראת סעיף 142(ג)(1) בפקודת העיריות [נוסח חדש], נדחתה בדיון שהתקיים ביום 26.12.13. הבקשה נדחתה, בין היתר, מכיוון שהמשיבה קיבלה לידיה את בקשת האישור והתגוננה כנגדה כדבעי. באותו דיון קבעתי גם כי "בנסיבות העניין המיוחדות שלפניי, שהתובענה לא הומצאה עד היום לחשב המלווה עפ"י הדין, ניתנת למשיבה ארכה ליתן הודעת חדילה בהתאם לסעיף 9 בתוך 60 יום מהיום" (פר' 26.12.13 בעמ' 5 ש' 8-7).

ביום 4.3.14 הגישו הצדדים הודעה משותפת על חדילה מגבייה לפי סעיף 9 בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "הודעת החדילה" ו"חוק תובענות ייצוגיות", בהתאמה).

הודעת החדילה נתמכה בתצהירו של מר פאיק בסול, גזבר המשיבה (להלן: "תצהיר בסול'"), שהצהיר כי המשיבה חדלה מגבייה בשיטת ריבית דריבית וכי החל מיום 24.2.14 "הארנונה המוטלת במסגרת תשלומי פיגורים הינה ריבית צמודה בשיעור 0.75% לחודש, ממועד החיוב בתשלום החובה עד יום תשלומו בהוספת / הפחתת הצמדה בהתאם לקבוע בחוק" (סעיף 7 בתצהיר בסול). בהתייחס לחובות עבר הצהיר בסול כי החלת החדילה על כל אחד מהנישומים יוצרת קושי רב שכן אין אפשרות לבודד את מרכיבי הריבית וההצמדה שנצברו בתקופת ה-30 ימים שלאחר המועד לתשלום. "לפיכך, המשיבה תעניק באופן גורף, לכל החייבים אשר טרם שילמו את חובות הארנונה על פי הסדרי התשלומים הקיימים להם ביום ההודעה על החדילה, הפחתה חד פעמית בגובה ריבית של 0.75% לחודש, בגין חודשיים, כלומר הפחתה של 1.5% מגובה החוב הקיים להם במערכת נכון למועד הקובע [24.2.14 – מ' נ']" (סעיף 8 בתצהיר בסול).

המבקש הסכים להודעת החדילה.

הצדדים הסכימו על המלצה לגמול ושכר טרחה לפיה ישולם למבקש גמול בסכום של 5,000 ש"ח ושכר טרחה לבא כוחו בסכום של 15,000 ש"ח כולל מע"מ.

דיון

עסקינן בבקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד רשות לפי פרט 11 בתוספת השנייה בחוק תובענות ייצוגיות, שעל כן חל על ענייננו סעיף 9 בחוק תובענות ייצוגיות, הקובע כדלקמן:

"(א) הוגשה בקשה לאישור בתביעה כמפורט בפרט 11 בתוספת השניה (בחוק זה - תביעת השבה נגד רשות), לא ידון בה בית המשפט אלא לאחר שחלפה תקופה של 90 ימים מהמועד שבו הוגשה הבקשה לאישור ובית המשפט רשאי להאריך תקופה זו מטעמים שיירשמו (בסעיף זה – המועד הקובע).

(ב) בית המשפט לא יאשר תובענה ייצוגית בתביעת השבה נגד רשות, אם הרשות הודיעה כי תחדל מהגביה שבשלה הוגשה הבקשה לאישור והוכח לבית המשפט כי היא חדלה מהגביה כאמור לכל המאוחר במועד הקובע.

(ג) ...". (ההדגשה שלי – מ' נ').

"המועד הקובע" חל כאמור בתום 90 יום מהמועד בו הוגשה בקשת האישור. אלא שבמקרה זה ניתנה ארכה לחדילה, כאמור לעיל עד ליום 24.2.14. על כן הודעת החדילה בה הודיעה המשיבה על חדילה החל מיום 24.2.14 ניתנה בהתאם לחוק. על פי תצהיר בסול המשיבה חדלה גם מגבייתם של "חובות עבר".

אשר לפסיקת גמול ושכר טרחה לפי סעיף 9(ג) בחוק תובענות ייצוגיות – אני סבורה כי הסכומים עליהם המליצו הצדדים הם ראויים וסבירים – בקשת האישור הביאה לחדילה מגבייה שלא כדין, לרבות מגבייתם של "חובות עבר" וזאת החל מיום 24.2.14. על כן אני מוצאת לאשר את הסכומים עליהם הסכימו הצדדים.

סוף דבר

משמתקיים בענייננו האמור בסעיף 9 בחוק תובענות ייצוגיות אין לאשר את בקשת האישור ולכן בקשת האישור נדחית.

המשיבה תשלם למבקש גמול בסכום של 5,000 ש"ח ושכר טרחה לבא כוחה בסכום של 15,000 ש"ח כולל מע"מ.