פרדס נ' סגל ואח'

פסק דין

1.בפני ערעור על החלטתו מיום 31.7.11 של כב' רשם ההוצל"פ אבי כהן בתיק 01-17168-11-0 לפיה קיבל את בקשת "פרעתי" שהגישו המשיבים, החייבים בתיק ההוצל"פ, בהתאם לסעיף 19 לחוק ההוצל"פ התשכ"ז – 1967, והורה על סגירת התיק וחיוב המבקש, הזוכה בתיק ההוצל"פ בתשלום הוצאות.

2.בהתאם להחלטתי מיום 13.11.11 הוגשו עיקרי טיעון, המשיבים הגישו תגובה מפורטת לערעור בה פירטו טענותיהם והשתלשלות העניינים. המשיבים טוענים כי דינו של הערעור להדחות ואף עותרים לחיוב בהוצאות.

3.במסגרת טענותיו טען המערער, כי בהתאם לפסק דינו של כב' השופט אלטוביה מיום 20.11.08 (סימון י' לעיקרי הטיעון), התנאי לפינוי הנכס הינו הפקדת הסכום הפסוק בחשבון הנאמן או בתיק הפש"ר ולא להיפך. כן טען כי שגה כב' הרשם בהחלטתו לפיה נדרש המערער להגיש תצהיר מטעמו, כיוון שידועות למערער כל העובדות מכוח תפקידו כנאמן.

4.כפי טענת המערער שגה כב' הרשם בהחלטתו לפיה המערער פתח את תיק ההוצל"פ שלא בסמכות, שכן בהתאם להחלטותיו של כב' השופט חגי ברנר מיום 18.1.11 ומיום 8.2.11 ובהתאם להחלטת כב' השופט מנהיים מיום 13.2.11 והחלטת כב' השופטת ורדה אלשיך מיום 22.2.11 ולאור נסיבות העניין הייתה מוטלת עליו החובה לבצע תפקידו בנאמנות וכן לפעול בדחיפות לפי מיטב שיקול דעתו להבטיח את גביית הכספים לקופת פשיטת הרגל ומשכך טען המערער, פעל הוא בסמכות כאשר פתח את תיק ההוצל"פ.

5.לטענת המערער, מעצם תפקידו כנאמן יש בידיו סמכות טבועה לפתיחת תיק ההוצל"פ.

בנוסף טען, כי שגה כב' הרשם בהחלטתו כאשר התיר למשיב 2 להגיש סיכומי תשובה, במעמד צד אחד, ללא ידיעת המערער (בעניננו: גם הנאמן) וכי עד היום אלו לא הומצאו למערער.

6.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות שבפניי, ובחנתי את טענות הצדדים מצאתי כי לא נפל פגם בהחלטתו של הרשם הנכבד באופן המצדיק התערבותי, גם אם אי אלו מקביעותיו הייתי משאיר בצריך עיון ובהדגשות שונות מכפי שקבע הרשם.

התוצאה של קבלת הבקשה וסגירת תיק ההוצל"פ מקובלת עלי כנכונה וראויה ולפיכך דינו של הערעור להדחות.

7.טענתם של המשיבים הייתה כי אין מקם לקיומו של תיק ההוצל"פ כל עוד לא מילא הזוכה – המערער את חלקו, דהיינו לא פינה את הנכס ולכן לא הגיע מועד תשלום סכום ההשבה. לו יתנהל תיק ההוצל"פ יווצר מצב בו המערער יגבה כספים טרם התקימות התנאי לקבלתם, בהעדר פינוי הנכס.

8.המועדים הרלוונטיים הינם כדלקמן:

א.ביום 19.7.06 ניתן ע"י ביהמ"ש המחוזי בת"א פס"ד שקיבל את תביעת המשיבים לביטול עסקת מכר המשק עם הרוכשים, והמערער הינו הנאמן בפש"ר לאחד הרוכשים, אריאל סטלוביץ. באותו פס"ד חייב ביהמ"ש את המשיבים בהשבת כספים שקיבלו מהרוכשים מכח הלכת ההשבה שבחוק החוזים, למקרה של ביטול חוזה מכר.

ב.על פסה"ד הוגש ערעור לביהמ"ש העליון שהורה להחזיר את התיק לביהמ"ש המחוזי כדי שידון פעם נוספת ויקבע את סכום ההשבה, כאשר פס"ד לעניין ביטול ההסכם נותר בעינו.

ג.ביום 3.7.08 ניתנה ע"י ביהמ"ש המחוזי החלטה בה נקבע סכום ההשבה, והערעור שהוגש על החלטה זו נמחק בהסכמה באופן שהקביעות בהחלטה הינן סופיות וחלוטות.

ד.ביום 13.2.11 פתח המערער את תיק ההוצל"פ הנדון, בו הגיש לביצוע את ההחלטה מיום 3.7.08 לגביית הסכום הכספי שנקבע בהחלטה.

המשיבים הגישו ביום 6.3.11 בקשה בטענת "פרעתי" שנדונה ע"י הרשם הנכבד.

ה.בתאריך 22.2.11 אישר ביהמ"ש המחוזי הדן בפש"ר למערער לפתוח את תיק ההוצל"פ.

ו.המשיבים הגישו תובענה כספית נפרדת כנגד גרושתו של פושט הרגל שהחזיקה בנכס ולא פינתה בשל נזקים נטענים.

בדיון שהתקיים בתביעה זו ביום 13.2.11 (מועד פתיחת תיק ההוצל"פ) הגיעו הצדדים לפשרה בדבר הפקדת סכום כסף ופנוי הנכס.

אין בסכום שהוסכם להפקיד כדי למצות את טענות הצדדים בדבר הסכום הנכון, כל צד לשיטתו.