פראס נ' המוסד לביטוח לאומי

החלטה

1.זוהי תביעתו של מר טרודי פראס (להלן: "התובע") במסגרתה הוא עותר להכיר בטנטון ממנו, לטענתו, הוא סובל כ"פגיעה בעבודה", זאת בהתאם לסעיף 84א(ב) לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק").

2.העובדות כאן אינן שנויות במחלוקת ולפיהן התובע יליד שנת 1968, עובד בחשיפה לרעש מזיק בביצוע עבודות אלומיניום החל משנת 1996 ועד היום.

ביום 11.6.07, הגיש התובע תביעתו הראשונה להכרה בליקוי השמיעה ובטנטון כ"פגיעה בעבודה", הנתבע דחה תביעה ראשונה זו ביום 31.12.07 וביום 4.5.08, הגיש התובע תביעתו הראשונה לבית דין זה שנדונה בתיק בל 1454/08.

ביום 17.1.10, ניתן פסק דין על ידי כב' השופטת מהא סמיר עמאר שהכירה בליקוי השמיעה ממנו סובל התובע כ"פגיעה בעבודה" אך דחתה את התביעה להכיר בטנטון.

3.בפסק דינה של כב' השופטת מהא סמיר עאמר היא מנמקת את דחית תביעתו של התובע בגין הטנטון תוך הפניה לעב"ל 325/08 (להלן: "פסק דין בענין בוחבוט שרלי") ותוך הפניה לפסק דין ברכליס כשלפי ההלכה שנקבעה בפסקי דין אלו "... הפניות החוזרות ונשנות צריכות להיות למשך פרק זמן משמעותי שאינו מתמצה בחודשים ספורים לפני הגשת התביעה למוסד וכי בדיקות שנעשו לאחר הגשת התביעה למל"ל ובדיקות ואישורים רפואיים שניתנו לצורך הגשת התביעה למל"ל אף אותם אין להביא בחשבון הפניות החוזרות ונשנות וכי יש צורך בתיעוד ברשומות על פגיעה בתפקוד ואין להסתפק בתלונה סתמית על טנטון.

10. אין חולק כי התובע הגיש את תביעתו לנתבע ביום 11.6.07, וכי סדר ומהות התלונות של התובע בעניין הטנטון פורט ע"י המומחה בתשובתו לבית הדין ושהבאנו בסעיף 7 לעיל, להם יש להוסיף ביצוע בדיקת שמיעה מיום 81/3/07...

11. בחינת מועדי ומהות התלונות הנ"ל מעלה כי הפניות היו בחודשים הסמוכים להגשת התביעה לנתבע, ומלבד האמור בתעודה הראשונית לנפגע בעבודה, מוצג נ/1 מיום 31/5/07, שניתנה לצורך התביעה לנתבע, אין זכר להפרעה בתפקוד בעקבות הטנטון.

בנסיבות אלו ומתוקף ההלכה הפסוקה בסוגיית הטנטון, אנו קובעים כי בתובע לא התקיימו התנאים הדרושים בסעיף 84א(ב)(3) לחוק, ומשכך, יש לדחות את תביעתו בעניין הטנטון." (ראה פסק דינה של כב' השופטת מהא סמיר עמאר מיום 17.1.10 בתיק בל 1454/08).

4.ביום 4.7.11, הגיש התובע תביעתו השניה לנתבע להכיר בטנטון כ"פגיעה בעבודה" והתביעה נדחתה ביום 9.8.12.

ביום 22.11.12, הוגשה תביעתו זו של התובע לבית הדין.

5.עינינו הרואות, כי לאחר שניתנה לתובע תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה מיום 31.5.07, שהתייחסה לטנטון ושימשה אותו להגשת תביעתו הראשונה מיום 11.6.07, ישנו פער של למעלה מ- 3 שנים עד לביקור הבא של התובע במסגרתו הוא התלונן בפני רופא על בעית הטנטון ביום 23.8.10.

א.ביום 23.8.10 פנה התובע לד"ר חדד שרל והתלונן על "טנטון מטריד בשתי האוזניים, מעצבן וגורם לאי שקט. ירידה בשמיעה/אטימות/באוזניים. עובד באלומיניום טופל במודאל ללא הקלה." ניתן לו טיפול תרופתי (לוריואן) וצויין כי "הוסבר לו שאין טיפול יעיל לרעשים באוזניים בשל הנזק המצטבר במשך השנים. מדובר בחולה עם ליקוי שמיעה מחשיפה לרעשים מזיקים. בכל זאת ניתן לו לוריואן".

ב.ביום 13.10.10, ביקר התובע אצל ד"ר חדד שרל ובאותו ביקור הועתקה התלונה מיום 23.8.10. כמו כן, ניתן לו טיפול תרופתי (אלטרולט), וצויין כי אותה הערה כמו בביקור הקודם אודות העדר טיפול יעיל לרעשים באוזניים.

ג.גם בביקורו החוזר של התובע אצל ד"ר שרל מיום 10.1.11 הועתקו התלונות מיום 23.8.10 וצויין בנוסף, כי ב- 1.11.10 בזמן ניקוי אוזן שמאל נגרם נקב, וב- 10.1.11 "ללא הקלה מבחינת השמיעה והטנטון.". בוצעה בדיקת אוזניים, וב"סיכום דיון והמלצות" צויין שוב כי "מדובר בחולה עם ליקוי שמיעה מחשיפה לרעשים מזיקים הוסבר לו שאין טיפול יעיל לרעשים באוזניים בשל הנזק המצטבר במשך השנים."

ד.ביום 27.6.11 בביקור אצל ד"ר חדד שרל הועתקו התלונות מיום 23.8.10, צויין כי טופל במודאל ולוריבאן ללא הקלה, ב- 15.6.11 ללא הקלה מבחינת השמיעה והטנטון. טופל תרופתית ללא הקלה. בדיקת שמיעה מיום 27.6.11 מראה ליקוי דו צדדי בתדר גבוה חמור יותר סף 40 ד"ב דו צדדי. בנוסף הועתק הרישום ב"סיכום דיון ומסקנות" מהביקור הקודם.

6.ביום 13.10.13, קיימנו דיון הוכחות בתביעתו השניה של התובע אשר הוגשה למוסד לביטוח לאומי ביום 4.7.11, ונדונה במסגרת תיק זה.

התובע העיד בבית הדין, כי לאחר שביקר אצל ד"ר שרל חדד – רופא א.א.ג. במהלך שנת 2007, המליץ לו הרופא הנ"ל לפנות לעו"ד לצורך הגשת תביעה בגין ליקוי שמיעה וטנטון.

באותו דיון הוכחות מיום 13.10.13, נתבקש התובע להסביר את פער הזמנים שנמשך למעלה מ- 3 שנים מאז שביקר אצל רופא א.א.ג. והתלונן על ליקוי שמיעה וטנטון ביום 31.5.07 ועד ליום 23.8.10, שזו היתה הפעם הבאה שמופיעה תלונה על ליקוי שמיעה וטנטון כשיש לזכור את פסק הדין שניתן ביום 17.1.10, שדחה את תביעתו הראשונה.

על כך השיב התובע כדלקמן: