פראן נ' פרח - פסקדין

החלטה

בפניי בקשת המבקש, התובע בתיק העיקרי, לביטול פסק דין שניתן על ידי ביום 09.01.11.

רקע עובדתי

המבקש הינו התובע בתיק המתנהל בפניי, והמשיב הינו הנתבע בתיק.

התביעה שבפניי הינה בבחינת הגשה חוזרת לאותה תביעה שהוגשה במסגרת ת.א 16478-06-09 (להלן: "התביעה הקודמת") ונמחקה על ידי כב' השופט י. פרידמן, על פי החלטתו מיום 11.07.10 (להלן: "ההחלטה").

על פי ההחלטה, התביעה הקודמת נמחקה מחוסר מעש, וזאת לאחר שהמבקש חויב בקיום הליכי ביניים והגשת תצהירים. למבקש הוקצבו 60 יום מראש ואף ניתנה לו, במעמד ישיבת קדם המשפט, התראת מחיקה מחוסר מעש במידה ולא יוגשו התצהירים במועד שנקבע.

על אף התראה זו, המבקש לא הגיש תצהירים או הודעה המנמקת מדוע לא תימחק התביעה מחוסר מעש, וזאת חרף העובדה שהמבקש חויב, בהחלטה נוספת, בהוצאות בשל אי השלמת הליכי ביניים.

בנסיבות, כב' השופט י. פרידמן הורה על מחיקת התביעה הקודמת, וזאת מחוסר מעש, הכל תוך התניית הגשת התביעה מחדש בתנאים הבאים במצטבר שאחרת התביעה תסולק על הסף:

תשלום הוצאות משפט לנתבע בסך 2,500 ₪ ומע"מ (הסכום יישא הפרשי הצמדה מיום ההחלטה).

הגשת התביעה יחד עם תצהירי העדות הראשית והתשובות לשאלון שנשלח על ידי הנתבע.

ביום 22.11.2010, היינו, כחמישה חודשים לאחר מתן פסק הדין המורה על מחיקת התביעה, הגיש המבקש תביעה חדשה (התביעה שבפניי) ובמקביל שילם למשיב שיק על סך 2,900 ₪, כאשר זמן פירעונו ליום 10.12.2010.

ביום 30.11.10 הגיש המשיב בקשה לדחיית התביעה על הסף. בבקשה זו טען המשיב כי המבקש שילם המחאה בסך 2,900 ₪, כאשר זמן פירעונו ליום 10.12.2010, מבלי לשלם את הפרשי ההצמדה ואף לא המציא תצהירי עדות ראשית ותצהיר תשובות לשאלון בניגוד לקבוע בפסק הדין.

ביום 02.12.11 הוריתי למבקש להגיש תשובתו לבקשה לדחיית התביעה, המבקש לא הגיש תשובתו ואילו המשיב הגיש הודעה החוזרת על האמור בבקשתו לדחיית התביעה על הסף. משלא הוגשה תגובה כלשהי מטעם המבקש, הוריתי ביום 09.01.11 על דחיית התביעה על הסף (להלן: "פסק הדין").

בנימוקי בקשתו לביטול פסק הדין המבקש טוען, כי עמד בדרישות המצטברות הקבועות בהחלטתו של כב' השופט י. פרידמן כאשר שילם למשיב סך של 2,500 ₪ בצירוף 400 ₪ מע"מ, וכאשר הגיש תצהיר עדות ראשית ותצהיר תשובות לשאלון.

באשר למחדלו באי הגשת תגובתו לבקשה לסילוק התביעה על הסף, המבקש טוען, כי החלטתי מיום 02.12.10 לא הומצאה לו. עוד טוען המבקש, כי חל אצלו בלבול היות והחלטה זו ניתנה בו ביום שהומצאה לו החלטת כב' הנשיא א. רקם שהורה כי הבקשה לסילוק התביעה תידון בפניי וככל הנראה הזהות בתאריך שתי ההחלטות גרמה לבלבול אצל המבקש.

באשר לסיכויי תביעתו, המבקש טוען, כי סיכוייה טובים הם והוא מפנה לאמור בכתב התביעה.

המשיב התנגד לבקשה ונימוקי התנגדותו פורטו בתגובתו מיום 14.03.11.

דיון והכרעה

כאשר ניתן פסק דין בהעדר צד, ואותו צד הגיש בקשה לבטל את פסק הדין, בית המשפט אמור לבדוק בעיקר, שתי שאלות: האם יש למבקש סיכוי הצלחה – אם יבוטל פסק הדין, ומהי הסיבה אשר בגינה לא מילא התובע אחר הוראות ביהמ"ש. השאלה השנייה אמנם משנית בחשיבותה לעומת השאלה הראשונה, אך עדיין הינה בעלת משקל. כך למשל, אם יתברר שהמבקש לא מילא אחר הוראות בימ"ש תוך גילוי זלזול מופגן כלפי בית המשפט וללא כל סיבה סבירה, הרי שיש להניח, שבית המשפט ייעתר לו, רק אם ישוכנע, שאחרת ייגרם עיוות דין בולט. אולם, אם מסתבר, כי אי קיום ההוראות אירע כתוצאה מצירוף נסיבות אומלל, מתוך אי הבנה או בהיסח הדעת, או בשל רשלנות מסוימת מצד המבקש או בא כוחו, ויחד עם זאת מסתבר, כי יש למבקש הגנה סבירה לגופו של עניין, כי אז יהיה בית המשפט נוטה, בדרך כלל, לקבל את הבקשה ולאפשר את ליבון הנקודות, השנויות במחלוקת, לגופן. במקרה כזה יעדיף בית משפט את השגת מטרתו העיקרית לעשות משפט וצדק על מגמתו לשמור על כללי הפרוצדורה בקפדנות וללא פשרנות מוגזמת.