פראן ואח' נ' ג'חוש ואח'

החלטה

1. לפני בקשה לביטול פסק דין אשר ניתן נגד המבקשים ביום 5.01.2014, בהעדר התייצבותם.

2.על פי הנטען בכתב התביעה, ביום 26.07.2012, עת נהגה המבקשת מס' 2 (להלן: "המבקשת") ברכב השייך לבן זוגה, המבקש מס' 1 (להלן: "המבקש"), מ.ר. 4601950 (להלן: "הרכב "), לפתע התנגש ופגע ברכב רכב המשיבה מס' 1 שנסע מאחוריה מ.ר. 5239673 (להלן: "הרכב הפוגע"), זאת לאחר שרכב המשיב מס' 2, מ.ר. 4456562 התנגש ופגע ברכב הפוגע (להלן: "התאונה"). כתוצאה, נגרם לרכב נזק בסך של 5,543₪.

המשיבה מס' 3 הינה המבטחת של הרכב הפוגע ושל רכב המשיב מס' 2.

3.בכתב ההגנה הכחישה המשיבה מס' 1 את אירוע התאונה. לטענתה, עת עמדה במצב עצירה מוחלט ברמזור, התנגש המשיב מס' 2 ברכבה מאחור והדף אותו אל עבר הרכב. זאת ועוד, המבקש מס' 1 לא הוכיח כי תיקן את רכבו; בדיקת השמאי נערכה רק כעשרה חודשים לאחר קרות התאונה, משכך נפגמת אמינותה בכל הקשור לאבחנה בין נזקי התאונה לנזקים קודמים או מאוחרים; הפיצוי הנדרש מוגזם; למבקש לא מגיע כל פיצוי בגין "עוגמת נפש", שכן אין המדובר בתביעה לנזקי גוף. המבקש לא צירף אישור על אי הגשת תביעה נגד המבטחת, בעודו תובע מהמשיבה מס' 1 נזק ישיר ומלא. משכך, יש לדחות את התביעה נגדה.

4.המשיבות מס' 2 ו-3 (להלן: "המשיבות") הכחישו את אירוע התאונה. לטענתן, עמדה המשיבה מס' 2 ברמזור, עת התחלף הרמזור לירוק, החל המשיב מס' 1 בנסיעה ופגע ברכב המבקש, ורק לאחר מכן פגע רכב המשיבה מס' 2, קלות, ברכב המשיב מס' 1. משכך, המשיבה מס' 2 הצטרפה לתאונה קיימת, ודין התביעה נגדה להידחות.

5.המבקשים לא התייצבו לדיון אשר התקיים ביום 5.01.2014, למרות שזומנו כדין, וניתן נגדם פסק דין במסגרתו הוריתי על מחיקת התביעה. בנוסף, קבעתי כי המבקשים ישאו בהוצאות בגין אי התייצבותם לישיבה, בסך של 500₪, אשר ישולמו בנפרד לכל משיבה, וזאת תוך 30 ימים מיום מתן ההחלטה,, שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית עד ליום התשלום המלא בפועל.

מכאן הבקשה שלפני:

5.לטענת המבקשים, יש לבטל את פסק הדין שניתן נגדם, שכן לא קיבלו הזמנה לדין. לטענתם, פנו למזכירות בית המשפט ביום 13.01.2014, על מנת "לברר מה עלה בגורל תביעתם" (סעיף 2 לבקשה), ואז נודע להם אודות פסק הדין. מאחר וסיכויי תביעתםם טובים, מן הצדק להענות לבקשה.

6.המשיבות מתנגדות לבקשה. לטענתן, התביעה הוגשה בחודש יולי. לאחר חמישה חודשים פנו המבקשים, לפתע, למזכירות בית המשפט. סביר שפנייתם נערכה לאחר שקיבלו את פסק הדין בדואר. המבקשים בחרו שלא להוציא את דבר הדואר הרשום שנשלח אליהם מבית המשפט ובו צויין מועד הדיון, ועליהם לשאת בתוצאות. במידה ובית המשפט ייענה לבקשה, יש להתנות את ביטול פסק הדין, תשלום ההוצאות שנפסקו בפסק הדין, שכן למשיבות נגרמו הוצאות בגין אי התייצבות המבקשים לדיון.

דיון והכרעה

7.תקנה 11 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז – 1976 (להלן: "תקנות שיפוט בתביעות קטנות"), שכותרתו היא: "אי התייצבות למשפט", מקנה לבית המשפט סמכות ליתן פסק דין על יסוד כתב התביעה בהיעדר הנתבע.

8.ביטול מכוח חובת הצדק – כאשר פסק דין שניתן במעמד צד אחד הינו פגום, למשל, בשל העדר המצאה כדין או בשל אי המצאת הזמנה לדיון, אזי הפגם מהווה עילה לביטול ההחלטה, מאחר ולא ניתנה לבעל הדין שנעדר ההזדמנות הראויה לבוא ולהשמיע טענותיו, ופסק הדין יבוטל מכוח חובת הצדק (רע"א 8864/99 אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח בע"מ (פורסם ביום 29.10.2000).

בענייננו, המבקשים זומנו כדין, ולא התייצבו למועד הדיון. לא מצאתי בנימוק שהציגו המבקשים, לפיו הזימון לדיון לא הומצא לידיהם, הסבר מניח את הדעת לאי התייצבותם ולכך שלא טרחו לעקוב אחר ההחלטות בתיק. בנוסף, תמוהה פנייתם למזכירות בית המשפט לברר "מה עלה בגורל תביעתם" דווקא כשבוע לאחר שניתן פסק הדין בעניינם.

9.למבקשים ניתן יומם בבית המשפט, ברם הם בחרו שלא להשתמש בזכות שניתנה להם. משכך, אין עילה לביטול פסק הדין מכוח חובת הצדק (ראה- ר"ע 526/83 פרושינובסקי נ' שירסון כלל אינבסטמנט האוס בע"מ, פ"ד לז(4) 485 (1983).

10.ביטול על פי שיקול דעת – כאשר עסקינן בפסק דין שניתן כהלכה, לבית המשפט נתון שיקול הדעת לבטל את פסק הדין, במסגרתו עליו לבחון את סיבת המחדל של המבקש לאי התייצבותו ו/או העדר התגוננותו ואת סיכויי ההצלחה כי הגנתו של המבקש תתקבל (ע"א 2201/07 חונינסקי נ' אטלנטיס מולטימדיה בע"מ (פורסם ביום 2.02.2009).

נקבע, כי במידה וניתן לרפא את הפגם הדיוני שבאי התייצבות צד לדיון בדרך אחרת, כגון בפסיקת הוצאות, ולאפשר דיון מחודש בתיק, יש לעשות כן. הדבר נגזר מעיקרון המידתיות ובמטרה למנוע פגיעה בזכויות יסוד של הצדדים (ראה דברי כב' השופטת דורנר ברע"א 1958/00 אריה נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה, תק-על 2001(2), 217).

11.על רקע אמות מידה אלה, שקלתי את נימוקי הבקשה שלפני והגעתי למסקנה, כי הענות לבקשת המבקשים לא תהווה פגיעה במשיבים, מה גם שלגופו של עניין, אין מדובר במקרה חד משמעי שברור על פניו כי למבקשים אין עילת תביעה נגד המשיבים.

משכך, בשל הרצון לא לחסום את דרכם של המבקשים לבית המשפט, מצאתי, כי יש מקום לבטל את פסק הדין וזאת תוך חיוב המבקשים, יחד ולחוד, בהפקדת סך של 1,500 ₪.

12.לאור האמור לעיל, הבקשה לביטול פסק דין מתקבלת בכפוף להפקדת סך של 1,500 ₪. הסכום יופקד כתנאי לביטול פסק הדין, וזאת תוך 10 ימים מהיום.