פראג' נ' בסול ואח'

פסק דין

בפניי תביעה על סך 12,200 ₪ שהגיש התובע לפיצוי בגין נזק רכוש שנגרם לרכבו בתאונה מיום 06/11/2010.

עפ"י הנטען בכתב התביעה, במועד התאונה נסע רכב התובע במהירות איטית מאחר ורכב שנהג לפניו התכוון לפנות ימינה.

התובע עצר את מכוניתו ואז רכב בו נהג הנתבע 2 פגע עם חזית רכבו בחלק האחורי של רכב התובע והדף אותו קדימה לעבר הרכב שנסע לפניו.

כתוצאה מכך, נגרם לרכב התובע נזקים כמפורט בחוות הדעת שהוגשה מטעמו וכן נגרמה לו ירידת ערך.

התביעה הוגשה כנגד הבעלים של הרכב במועד התאונה, הוא הנתבע מס' 1, וכנגד הנתבע מס' 2, אשר נהג ברכב במועד התאונה.

הנתבע מס' 1 הכחיש את התביעה נגדו וטוען, כי אין לייחס לו כל אחריות לכתב התביעה, מאחר ובמועד התאונה עשה ברכב שימוש בנו של עובד שעבד אצלו ללא היתר ממנו, כאשר לא היה מבוטח במועד התאונה.

הנתבע מס' 2 מודה, כי נהג ברכב, אולם לטענתו, התאונה אירעה מכיוון שהתובע פגע ברכב שהיה לפניו ובהמשך ביקש לחזור אחורה על מנת להמשיך בנסיעה וכשעשה כן, פגע ברכב בו נהג הנתבע 2 בעת שהיה בעצירה מוחלטת.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים אני קובעת, כי האחריות לתאונה רובצת על נהג רכב הנתבע, הוא הנתבע מס' 2. נתבע מס' 2 לא חזר בעדותו לפניי על גרסתו בכתב ההגנה מטעמו לפיה התובע נסע עם רכבו אחורה וכתוצאה מכך קרתה התאונה והודה, כי פגע ברכב התובע. יחד עם זאת טוען, כי בעת שפגע ברכב התובע, רכב התובע כבר פגע ברכב שעמד לפניו ולפיכך מכחיש את הטענה, כי הדף את רכב התובע לכיוון הרכב שעמד לפניו.

מעיון בחוות דעת מטעם התובע עולה, כי מוקד הנזק ברכב התובע הוא בדופן האחורית. כך גם פירוט כל העבודות שנעשו ברכב התובע מתקדמות בחלק האחורי של הרכב. משכך, מצאתי כי אין נפקות להכרעה בסוגיה האם עובר לתאונה פגע רכב התובע ברכב שלפניו או שנהדף לעברו כתוצאה מפגיעת הנתבע, מאחר והתובע אינו טוען לפיצוי בגין נזקים בחלק הקדמי של הרכב.

זאת ועוד, גרסת התובע מתקבלת יותר על דעתי ואמינה בעיניי מאשר טענות הנתבע בכתב ההגנה אשר עליהן כאמור לא חזר בעדותו לפניי. בנוסף, גרסת התובע נתמכת בעדות אשתו אשר נכחה ברכב במועד התאונה.

באשר לאחריות הנתבע מס' 1, לטענתו, לא התיר את השימוש ברכב. הנתבע 2 מאשר טענה זו של הנתבע מס' 1 וטוען, כי לקח את הרכב לנהיגה ללא ידיעת הנתבע מס' 2, אשר אותה עת העסיק את אביו ומסר את הרכב לשימוש האב ובנוסף עשה שימוש ברכב ביודעו, כי לאור גילו הצעיר אין לנהיגתו כיסוי ביטוחי. בנסיבות אלו, התובע לא הוכיח, כי הנתבע מס' 1 התיר את השימוש ברכב והתרשמתי, כי השימוש ברכב ע"י הנתבע מס' 2 נעשה שלא בידיעתו ולא בהסכמתו. בנסיבות אלו, לא מצאתי להטיל אחריות על הנתבע מס' 1 לנזק התובע. אוסיף כאן, כי הנתבע מס' 1 הגיש בקשה לסילוק התביעה על הסף מאחר והשימוש ברכב נעשה שלא על דעתו. בשעתו לא מצאתי לקבל את הבקשה מאחר והיו כרוכות בה שאלות עובדתיות שהיו אמורות להתברר.

התובע צירף כאמור חוות דעת מטעמו. עפ"י חוות הדעת הנזק שנגרם לרכב הינו 8,361 ₪. בנוסף נגרמו לתובע הוצאות בגין תיקון וו גרירה בסך 2,239 ₪. כן צורפה לתביעה חשבונית שכר טרחת שמאי בסך של 1,206 ₪ ונגרמה לרכב ירידת ערך בסך 665.78 ₪. סך הנזק הינו 12,471 ₪. התובע העמיד את תביעתו על סך של 12,200 ₪. לא ניתן לקבל פיצוי מעבר לסכום הנתבע בכתב התביעה.

זאת ועוד, לא מצאתי בנסיבות, לאור אופי התאונה, כי יש להטיל אשם תורם על התובע.

ביום 05/07/11, הגיש התובע בקשה לתיקון כתב התביעה מאחר ופנה לחברת הביטוח והפעיל את פוליסת הביטוח המקיף וקיבל סך 8,755 ₪. בנסיבות אלו, הנזק הנותר הינו 3,445 ₪.

אשר-על-כן, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבע מס' 2 לשלם לתובע סך של 3,445 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, 12/12/10, ועד היום. בנוסף, מחייבת את הנתבע מס' 2 לשלם לתובע סכום כולל בגין הוצאות משפט כשבפסיקת סכום זה לקחתי בחשבון את אי התייצבות הנתבע מס' 2 לישיבה הקודמת שהתקיימה, בסך 1,000 ₪.

הסכומים הנקובים לעיל ישולמו בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, יישאו הסכומים הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

בקשת רשות ערעור לבימ"ש המחוזי, יש להגיש תוך 15 ימים.

ניתן היום י"ט שבט תשע"ב, 12/02/2012 במעמד הנוכחים.

עירית הוד, שופטת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: