פר"ק 8407-01-16

בפני בקשה להבהיר ההחלטה, שניתנה על ידי, בה חייבתי את שירותי בורסה והשקעות בישראל - אי.בי.אי בע"מ (להלן - "אי.בי.אי) לגלות, למנהל המיוחד של החברות, את הדיווחים הפנימיים שמסרה לרשות להלבנת הון.

אם.אל.סי השקעות בע"מ וסי.אם.אפ.איי ניהול פיננסי והשקעות בע"מ (להלן - "החברות") הינן שתי חברות בניהולו של מר מוטי כהן, אשר עסקו במתן יעוץ השקעות וניהול תיקי לקוחות פרטניים. לקוחות החברות השקיעו כספים שהוחזקו בחשבונות שנפתחו עבורם באמצעות חברת מגדל שוקי הון בע"מ (להלן - "מגדל"), ונוהלו על ידי החברות באמצעות ייפוי כוח שניתן להן. ביום 14.1.16 ויום 2.2.16 מונה עו"ד גיא גיסין כמפרק זמני לחברות, לאחר שנטען, כי הן הפרו את התחייבויותיהן כלפי המשקיעים וגרמו להפסד רוב השקעותיהם. ביום 31.3.16 הוריתי על פירוק החברות ועו"ד גיסין מונה כמנהל מיוחד לחברות.

אי.בי.אי הינה חברה המספקת שירותי ביצוע בניירות ערך, בין היתר, באמצעות העמדת פלטפורמת מסחר המאפשרת ללקוחותיה לבצע פעולות מסחר בנכסים פיננסיים שונים בבורסה. ביום 28.10.15 מוזגה מגדל לתוך אי.בי.אי.

בעקבות פגישה שהתקיימה בין המנהל המיוחד לבין נציג אי.בי.אי , ביקש המנהל המיוחד לקבל לידיו את דפי החשבון של הלקוחות שהובאו למגדל בתיווך מר כהן, מנהל החברות, תוך השחרת פרטיהם המזהים, ואת הדיווחים הפנימיים שהועברו ביחס לאותם לקוחות בהתאם להוראות צו איסור הלבנת הון (להלן – "הדיווחים הפנימיים"). אי.בי.אי סירבה להעברת החומר האמור, והבקשה נונחה לפתחי.

בהחלטתי מיום 31.5.16 (להלן - "ההחלטה המקורית") הפניתי להוראות סעיף 288(א) לפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג - 1983, הקובעת את סמכותו של בית המשפט של פירוק להורות לכל אדם היכול למסור מידע בדבר ענייניה של החברה למסור מידע זה. בענייננו, קיים חשד, כי החברות ביצעו מעשים שלא כדין בחשבונות שנפתחו בתיווכן, בפלטפורמה של אי.בי.אי , אשר הובילו להעלמת כספים והחומר המבוקש יכול לסייע בבירור חשדות אלה. נקבע, כי המדובר במידע אותו אי.בי.אי יכולה לאתר, ואשר יתכן ויוכל להועיל למנהל המיוחד, גם אם אין ודאות בכך. כן קבעתי, כי את התועלת האפשרית בקבלת המידע יש לאזן מול הפגיעה שתיגרם מחשיפתו, בהיותו מידע רגיש עליו חלה סודיות מכוח צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של חבר בורסה), תשס"ב - 2001, כאשר קיים חשש, כי חשיפת דיווחים אלה תפגע במתן דיווחים מעין אלה בעתיד. כן יש ליתן משקל לחובת הגילוי המצומצמת יותר החלה על אי.בי.אי והלקוחות האמורים, אשר אינם בעלי תפקיד בחברות.

על מנת לאזן בין השיקולים הנוגדים נקבע, כי על אי.בי.אי לפנות לכלל הלקוחות, אשר הגיעו אליה בתיווכן של החברות, לפרוש בפניהם את מלוא התמונה ביחס לבקשות הפירוק והחשדות העומדים נגד מר כהן ומשמעותם ביחס לחשבונם ולבקש את עמדתם ביחס להעברת המידע המבוקש. הוריתי לאי.בי.אי לפעול לפי מתווה זה ולהודיע את עמדת הלקוחות ולאחר קבלת עמדתם, תינתן הכרעה סופית בבקשה.

ביום 9.6.16 הגיש המנהל המיוחד בקשה להבהרת ההחלטה. מהבקשה עלה, כי קיימת מחלוקת בין המנהל המיוחד לאי.בי.אי באשר לפרשנות ההחלטה שניתנה על ידי, כאשר לשיטת אי.בי.אי, ההחלטה שניתנה נוגעת לדפי החשבון בלבד. על כן, עתר המנהל המיוחד לקבוע, כי ההחלטה נוגעת גם לדיווחים הפנימיים. בו ביום הבהרתי, למען הסר ספק, כי ההחלטה התייחסה הן לדפי החשבון והן להעתק התכתובת הפנימית.

בתגובת אי.בי.אי מיום 13.6.16, טענה כי הדיווחים הפנימיים אינם בבעלות הלקוחות ולא ניתן לחשוף את הדיווחים בפניהם, ועל כן לא ברור כיצד ניתן לבקש מהלקוחות לאשר את גילוי דיווחים אלה; בקשה מעין זו אף עלולה לפגוע באופן ממשי באי.בי.אי . על כן, יש לקבוע כי הפניה ללקוחות תעשה רק ביחס לדפי החשבון וביחס לדיווחים הפנימיים תתקבל החלטה על בסיס הנימוקים שהובאו בתגובה לבקשה המקורית. בו ביום קבעתי, כי ההחלטה המקורית התייחסה הן לדפי החשבון והן לדיווחים הפנימיים, אך ההוראה לפנות לבעלי החשבון נוגעת רק לדפי החשבון.