פר"ק 45681-12-11 מלכו(אחר/נוסף) נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים ואח'

בפניי בקשת הכונס הרשמי להסדרת שכר טרחתו של המנהל המיוחד בגין טיפולו בתביעה אזרחית המתנהלת מחוץ לתיק הפירוק (ת.א. 266619-03-13). הבקשה הוגשה על דעת המנהל המיוחד.

1. בנקודת הזמן הנוכחית, הועברה התביעה לגישור. על פי המבוקש, שכר הטרחה שישולם למנהל המיוחד אם התביעה תסתיים בגישור, יעמוד על 11% מהסכום שייפסק בגישור. עוד מבוקש, כי אם התביעה לא תסתיים בגישור, שכר הטרחה יעמוד על 17% מהסכום שייפסק בפסק הדין, ככל שייגבה, או מסכום פשרה שתושג בשלב מאוחר יותר ושייגבה, והכל בצירוף מע"מ כדין. עוד מבוקש, כי שכר שגבה המנהל המיוחד עד עתה על בסיס שעתי, בסך של 840,000 ₪, ייחשב כשכרו הסופי של המנהל המיוחד בגין גיבוש התובענה. סכום זה, על פי הבקשה, יופחת מהשכר על פי אחוזים שמבוקש לפסוק בסופו של יום, אך בכל מקרה לא יושב על ידי המנהל המיוחד. כן נתבקש לפסוק שכר שעתי מופחת כשכר ביניים, בשיעור הנמוך ב – 15% מן השכר השעתי הנהוג בתיק הפירוק בו מטפל המנהל המיוחד בעניין חפציבה. על פי הבקשה, גם סכום זה יופחת מהשכר האמור להשתלם בסופו של יום באחוזים מסכום התביעה, אך בכל מקרה לא יושב על ידי המנהל המיוחד.

2. השיקולים אותם הציג כונס הנכסים הרשמי ביסוד המתווה האמור מקובלים עליי. הם נוגעים להיקפה של התביעה (מעל מאה מיליון ₪), מורכבותה וייחודה. עולה גם, כי בגיבוש התביעה ובמהלכים הנוגעים לניהולה הושקעו ומושקעים משאבים דיוניים בהיקפים נרחבים. מקובל עליי גם, כי ניהול התביעה חורג מן התפקידים הרגילים של בעל התפקיד, וכי נוכח היקפה ומהותה של התובענה המנהל המיוחד זכאי לשכר נפרד בגין ניהולה. המתווה המוצע אף מאפשר ניהול שוטף מיטבי של התביעה מחד, ומתן שכר הוגן למנהל המיוחד מאידך.

3. נתתי דעתי לעמדת נאמני האג"ח, המתנגדים לחלק מן המתווה המוצע. מתגובה זו עולה, כי מחזיקי האג"ח הם הנושה המהותי והגדול ביותר מבין הנושים הבלתי מובטחים. נאמני האג"ח אינם מתנגדים לרכיבים הנוגעים לשכר הטרחה שייפסק בסופו של יום באחוזים, כמו גם לשכר ששולם עד עתה על בסיס שעתי (הגם שלגבי מרכיב אחרון זה הם מציינים כי הוא על הצד הגבוה). ביחס לרכיב של תשלום ביניים, טוענים נאמני האג"ח כי יש קושי בתשלום שאינו מוגבל בסכום או בזמן, ומציינים כי מדובר בהליך העשוי להימשך שנים ארוכות.

4. בתגובה, הבהיר כונס הנכסים הרשמי כי ההסדר שגובש עשוי מקשה אחת, ולא ניתן להפרידו לחלקים. קיים בין מרכיביו יחס של כלים שלובים. בהקשר זה מטעים כונס הנכסים הרשמי, כי שכר הטרחה המוצע באחוזים, נמוך משמעותי מהתעריפים הנהוגים לניהול תביעות בתיקי פירוק, לרבות תביעות מורכבות פחות. כונס הנכסים הרשמי הבהיר, כי ביסוד קביעתו של תעריף נמוך יותר כאמור, עמד השיקול לפיו על מנת לאפשר למנהל המיוחד ניהול מיטבי של התביעה, יש לאפשר תשלום שכר ביניים שעתי. המתווה נועד לאזן בין הצורך לאפשר ביטחון מסוים למנהל המיוחד, המתבטא בכך ששכר הביניים לא יושב, ומנגד, באופן המשקף את מידת הסיכון, הופחת שיעור האחוזים במדרג שכר ההצלחה הסופי באחוזים. כונס הנכסים הרשמי מפנה לכך שאיזון נוסף נעשה בכך שהשכר השעתי הופחת ב – 15% משכר הביניים המשולם למנהל המיוחד בגין טיפול בהיבטים אחרים של פרשיית החברות של חפציבה.

5. שיקולים אלה מקובלים עליי כסבירים ומאוזנים. הם נותנים ביטוי נאות הן לאינטרס של הנושים כי התשלום למנהל המיוחד לא יחרוג מן הסביר, וכי התביעה תנוהל באופן מיטבי, הן לאינטרס של המנהל המיוחד בתגמול סביר עבור מאמציו, גם בהתחשב בסיכון הטמון בהליך. במצב זה, ובהינתן העובדה שמרכיבי השכר השונים במתווה המוצע הינם כלים שלובים, אשר אינם ניתנים להפרדה באופן סביר, אני מאשר את המתווה המוצע לשכר הטרחה שישולם למנהל המיוחד בגין ניהול התביעה.

ניתנה היום, כ"ד אייר תשע"ו, 01 יוני 2016, בהעדר הצדדים.