פר"ק 4007-07 יובל קלדרון נ' א.מ.ש. האחים ברזני 1997 בע"מ

בקשה למתן הוראות אשר הוגשה על ידי הנאמן על הסדר הנושים של חברת בירי בראשי עבודות עפר פיתוח תשתית וכבישים בע"מ (להלן: "החברה" או "בראשי") המצויה בהקפאת הליכים, בעניין הסכם "ים 410/98" שחתמה בראשי עם מע"צ, החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ (להלן: "מע"צ") ביום 15.9.02 לביצוע עבודות בפרויקט עוקף זעתרה (להלן: "הפרויקט"); הסכם שחתמה בראשי עם חברת א.מ.ש אחים ברזני בע"מ (להלן: "א.מ.ש") על מנת שזו תשמש קבלן משנה שלה לביצוע עבודות הפרויקט; ובקשת א.מ.ש אל הנאמן שיורה להעביר אליה סכום של 2,200,000 ₪ המוחזק על ידי מע"צ עבור ביצוע העבודות בפרויקט, בטענה כי בראשי המחתה לה את זכויותיה על פי ההסכם עם מע"צ.

הרקע לבקשה וטענות הצדדים

1.ביום 15.9.02 נחתם הסכם לביצוע עבודות הפרויקט בין מע"צ לבין בראשי. בהמשך להסכם זה, חתמה בראשי ביום 4.8.04 על הסכם עם א.מ.ש לביצוע העבודות בפרויקט כקבלן משנה (להלן: "ההסכם"). על פי ההסכם, א.מ.ש בצעה את כל העבודות נשוא הפרויקט תמורת 94% מהתמורה הכללית של הפרויקט ואילו חלקה של בראשי הוגדר "דמי יזום" והועמד על 6% ממנה. היה בין הצדדים הסכם ביצוע נוסף אך זה לא צורף לתיק בית המשפט.

2.ביום 30.8.04 ניתן אישור מע"צ כי א.מ.ש תשמש קבלן משנה בפרויקט. בהמשך לכך, פתחה בראשי חשבון בנק על שמה בבנק דיסקונט, סניף מרכז כלל ירושלים (להלן: "הבנק") אשר בעלי זכות החתימה בו, היו מנהליה של א.מ.ש בלבד. כל הערבויות הבנקאיות (ערבות ביצוע, ערבות טיב) לטובת מע"צ, הוצאו על ידי א.מ.ש והיא גם זו שהמציאה את הבטוחות כלפי בנק דיסקונט להבטחת כל חוב של בראשי שייווצר בחשבון הבנק כתוצאה מביצוע הפרויקט. הבטוחות כללו ערבות בנקאית אוטונומית על סך 8.8 מיליון ₪ וערבות א.מ.ש בלתי מוגבלת בסכום. בסמוך ולאחר חתימת ההסכם, רשמה בראשי שעבודים אצל רשם החברות על זכויותיה כלפי מע"צ לטובת הבנק.

3.שנים לאחר מכן, ביום 17.1.07 ניתן על ידי בית משפט זה צו להקפאת הליכים נגד בראשי וביום 25.6.07 אושר לה הסדר נושים. הסדר הנושים האמור לא התייחס לחוזה של בראשי עם מע"צ ולכספים המגיעים מכוחו. אדרבה, לאחר שניתן צו הקפאת ההליכים אישר הנאמן לא.מ.ש לנהל מו"מ מול מע"צ על מנת לסגור את ההתחשבנות בגין הפרויקט. הנאמן אף הוציא חשבונית עסקה למע"צ לבקשת א.מ.ש לשם העברת סכום של 1.2 מיליון ₪ ממע"צ לא.מ.ש באמצעות החשבון בבנק דיסקונט. א.מ.ש המשיכה לנהל מו"מ מול מע"צ לגבי מלוא התמורה המגיעה לה בגין ביצוע העבודות בפרויקט ובסופו של המו"מ סוכם ביניהן על תשלום סכום סופי ואחרון של 2.2 מיליון ₪ בתוספת מע"מ. בעקבות זאת פנתה א.מ.ש לנאמן בבקשה לקבל את אישורו לקבלת הכספים ממע"צ. ברם, תשובתו של הנאמן הייתה הפעם אחרת והוא טען כי על פי ההסכם זכאית בראשי לתשלום ולכן לא העניק לא.מ.ש. את האישור המבוקש. לטענתו, הדרך היחידה אשר עמדה בפני א.מ.ש לקבלת כספים מבראשי הייתה הגשת תביעת חוב במועד, היינו עד ליום 30.3.07 אך כיוון שלא עשתה כן, אין לה כל זכות על הכספים, ואין לה להלין אלא על עצמה.

4.משראה הנאמן כי מגיעים לפי השקפתו, כספים לבראשי, פנה לבית המשפט כדי להורות למע"צ להעביר את הכספים אליו. בבקשה שהגיש הנאמן טען כי החוזה עם א.מ.ש היה חוזה "רגיל" להתקשרות של בראשי עם א.מ.ש. כקבלן משנה, לכן התחייבותה של בראשי כלפי א.מ.ש היא התחייבות רגילה כלפי נושה רגיל בגינה היה על א.מ.ש להגיש תביעת חוב רגילה. לטענתו, בראשי לא המחתה את זכויותיה כלפי מע"צ לא.מ.ש ולכן כל כספי התמורה בגין החוזה מגיעים לו כנאמן של בראשי. הנאמן הודה כי א.מ.ש בצעה את העבודות בפרויקט, אך זאת רק כקבלן משנה עבור בראשי, כאמור.

5.א.מ.ש הגישה בקשה נפרדת משלה למתן הוראות בה טענה כי היא זכאית למלוא התמורה ממע"צ עבור ביצוע הפרויקט. לטענתה, נכון שבראשי היא זו שחתמה על ההסכם לביצוע הפרויקט עם מע"צ, אך בראשי הייתה צד פורמאלי בלבד לצורך החתימה על החוזה, ללא שום התחייבויות כלפי מע"צ וברור היה לכל הצדדים כי העבודה תבוצע אך ורק על ידי א.מ.ש והיא זו שתהיה זכאית למלוא התמורה בגין העבודה, זולת חלק מזערי ממנה שבראשי זכאית לקבל כשכר על יוזמתה בקשירת העסקה. הלכה למעשה, בראשי המחתה לה את זכותה לקבלת כספים ממע"צ מכוח החוזה.

ב"כ הכנ"ר תמך בעמדת הנאמן.

דיון והכרעה

6.כאמור, בהתאם להסכמת הצדדים, המציאה א.מ.ש בטוחות כלפי בנק דיסקונט להבטחת כל חוב של בראשי שייווצר בחשבון הבנק. על פי ההסכם, כל הכספים שהתקבלו ממע"צ על חשבון ביצוע העבודות הופקדו בחשבון הבנק. ממילא מובן, שבאופן פורמאלי ההסכם לביצוע הפרויקט עם מע"צ היה על שם בראשי ושהבנק עמד על רישום שעבוד חוזה הביצוע של בראשי עם מע"צ על שם בראשי ברשם החברות לטובתו. כך גם מובן, שאין בעובדה שהשעבודים לטובת הבנק נרשמו על שם בראשי כדי להוכיח דבר וחצי דבר. פשיטא, שהבנק אשר העניק לא.מ.ש אשראי לביצוע עבודות הפרויקט, ביקש להבטיח לעצמו את קבלת תמורת הפרויקט אשר באופן פורמאלי הוזרמה דרך צינור בראשי לא.מ.ש. אדרבה, העובדה שא.מ.ש העמידה את הביטחונות לחשבון הבנק והעובדה שאסור היה לבראשי, על פי ההסכם, להשתמש בכספי חשבון הבנק, מעידה כמאה עדים שחשבון הבנק היה הלכה למעשה של א.מ.ש ונועד להעברת כספים לשם ביצוע הפרויקט על ידה, למרות שבאופן פורמאלי החשבון היה על שם בראשי, כאמור.