פר"ק 38837-03-15 גזאל נאסר בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ ואח'

לפניי חברה שניתן בעניינה ביום 19.3.15 צו הקפאת הליכים, אשר במסגרתו עוכבו כל ההליכים המשפטיים נגד החברה ובעלי מניותיה, לרבות חילוט ערבויות, על מנת לנסות להבריאה או להביא להסדר נושים שיסדיר את החזר חובותיה לנושיה.

מדובר בחברה קבלנית שעסקה בביצוע פרויקטים לבנייה במשך עשרות שנים.

בעת מתן צו ההקפאה, היו 5 פרויקטים שהושלמו אך תקופת הבדק טרם הסתיימה, כך שלגבי אותם פרויקטים קיימות ערבויות בדק שטרם הוחזרו לבנקים. כן עסקה החברה בביצוע 9 פרויקטים של בניית בניינים (בעיקר דירות מגורים), שכל פרויקט נמצא בשלב ביצוע שונה. לגבי אותם פרויקטים, הוצאו ערבויות בנקאיות למזמיני העבודה, ערבויות ביצוע, שעדיין תקפות וניתנות לחילוט.

משנקלעה החברה לחדלות פירעון, הופסקו עבודותיה בפרויקטים האמורים והוגשו בקשות של חלק ממזמיני העבודה לחילוט ערבויות הביצוע בגין נזקים נטענים מצד מזמיני העבודה – נזקים המתבטאים בעצם עיכוב המשך ביצוע הבנייה וכן הוצאות נלוות של שמירה על אתרי העבודה, על ההוצאות הכרוכות בכך.

בבקשות מושא החלטה זו התבקש בית המשפט להורות על חילוט ערבויות ביצוע למזמיני העבודה שיזמו את הבקשות, בעיקר על יסוד הטענה שמדובר בערבויות בנקאיות אוטונומיות שחילוטן אינו תלוי בעסקת היסוד, וכן על יסוד הטענה שחילוט הערבויות אינו גורע ממסת הנכסים של החברה שבהקפאת הליכים, בין היתר משום שמי שאמור לשלם את הכספים על פי הערבויות הם הבנקים ולא החברה עצמה.

במסגרת הדיון שהתקיים לפניי ביום 29.4.15, הבהירו הנאמנים כי קיימת היתכנות מסוימת לגיבוש הסדר, כאשר נמצאו שני משקיעים המעוניינים לרכוש את החברה, על חוזיה, להחליף את הערבויות הבנקאיות ולתת מענה מיידי למזמיני העבודה על ידי כניסתם המיידית לאתרי העבודה לצורך השלמת הביצוע, וכן לתת מענה לפרויקטים שנמצאים היום בתקופות הבדק. במסגרת ההסדר המתגבש, כך נטען, אמור להיות מוזרם לקופת ההקפאה סכום כסף נוסף, שיש בו כדי לסלק את הוצאות ההקפאה, ואולי אחוז קטן של החובות.

ניסיונותיו של בית המשפט להביא את הצדדים להסכמות כשלו, ובשל כך, בתום הדיון, קבעתי כי החלטה בבקשות לחילוט הערבויות תינתן ותישלח לצדדים בדואר.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ומבלי להתעלם מההלכה הפסוקה ומהוראות הדין ביחס לתוקפן ואפשרות חילוטן של הערבויות הבנקאיות, סבורני כי במקרה שלפנינו חל החריג של "נסיבות מיוחדות", בעיקר משום שכל בקשתם של הנאמנים היא לקבל את חילוט הערבויות לתקופה קצרה של שבעה ימים (עד לדיון הקבוע ליום 10.5.15), כאשר אי חילוטן של הערבויות לא יגרום נזקים ממשיים לנושים שמבקשים חילוט הערבויות, כשמנגד, חילוטן של הערבויות יסכל את ההיתכנות להגיע להסדר כולל שייתן מענה, הן לפרויקטים שהם בתקופת הבדק והן לפרויקטים שהם בשלב הביצוע.

בנסיבות האמורות, בהתחשב בתקופה הקצרה מאוד יחסית (שבעה ימים מהיום) שהתבקשה על ידי הנאמנים, ובהתחשב בנזקים שעלולים להיגרם למזמיני העבודה, אל מול הנזקים הממשיים שחילוט הערבויות יחול ותגרומנה לסיכויי ההיתכנות של השגת הסדר, נראה כי נכון לעכב את חילוטן של הערבויות על מנת לתת אפשרות לנאמנים למצות את המהלך של השגת הסדר.