פר"ק 38779-09-16 ברבי נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון ואח' - פסקדין

בפניי בקשה למתן צו מניעה זמני האוסר על המפרקת הזמנית למכור ציוד שהמבקשת טוענת לבעלות בו.

המבקשת הינה בעלת הזכויות בשלושה מבנים, בכפר תבור, בערד ובנתיבות, שהושכרו לחברה לצורך ניהול חנות מרכולים. במסגרת הסכמי השכירות הועבר לשימושה של החברה ציוד שבבעלות המבקשת בהתאם לרשימות ציוד שהוכנו בנוגע לכל אחד ואחד מסניפי החברה. בנוסף טוענת המבקשת, כי היא הבעלים של ציוד נוסף שאף הוא הועבר לשימושה של החברה ונשאר בבעלותה. במסגרת בקשתה עותרת המבקשת למתן צו מניעה זמני האוסר על המפרקת הזמנית לממש ולמכור את הציוד ואת הציוד הנוסף, בטענה כי מדובר בציוד שהוא בבעלותה, ושאינו חלק ממסת הנכסים של החברה. לטענתה, מכירת הציוד הנוסף באופן של התמחרות תביא למכירתו במחיר הנמוך באלפי מונים ממחירו הריאלי ותגרום לה "נזקים כלכליים עצומים".

המפרקת הזמנית הגישה תגובה מפורטת ממנה ניתן להבין כי אין מחלוקת באשר לבעלותה של המבקשת בציוד שהועבר לשימוש החברה בהתאם להסכמי השכירות שנחתמו ביניהן ובהתאם לרשימות הציוד שצורפו לכל אחד ואחד מההסכמים. המחלוקת בין הצדדים נוגעת לציוד הנוסף שלטענת המבקשת הועבר לשימוש החברה ללא הסכם ומבלי שנערכה לגביו רשימת ציוד כפי שנעשה בנוגע לציוד שהועבר במסגרת הסכמי השכירות. לטענת המפרקת הזמנית, המבקשת לא הציגה אף לא ראייה אחת המוכיחה את טענתה, כי העבירה לחברה ציוד נוסף, לא הוכיחה כים אם הועבר ציוד נוסף כנטען, הבעלות בו נשארה של המבקשת, ולא הוכיחה כי הציוד המאוחסן במחסן בכפר תבור הוא הציוד הנוסף שהועבר לחברה מאת המבקשת.

דין הבקשה להתקבל בכל הנוגע לציוד שהועבר לחברה בהתאם להסכמי השכירות ושלגביו צורפו רשימות ציוד חתומות על ידי המבקשת והחברה ודינה להידחות בכל הנוגע לציוד הנוסף.

באשר לציוד שהועבר בהתאם להסכמי השכירות, מעיון בהסכמי השכירות והרשימות עולה, בבירור, כי בהתאם למוסכם בין הצדדים, הבעלות בציוד זה נשארה בידי המבקשת ועל כן, ציוד זה אינו מהווה, לכאורה, חלק מנכסי החברה. משכך, אין מקום למימוש נכסים אלה ומכירתו לצד שלישי.

באשר לציוד הנוסף, המבקשת לא הציגה תשתית ראייתית כלשהי שממנה ניתן לקבוע ולו לכאורה, כי היא העבירה ציוד נוסף לחברה מעבר לציוד שפורט ברשימות הציוד כאמור לעיל. גם אם אניח כי הועבר ציוד נוסף לחברה, לא הובאה ראייה כלשהי שעל פיה ניתן לקבוע, כי הבעלות בציוד הנוסף נשארה בידי המבקשת. המבקשת אף לא פירטה תשתית עובדתית וראייתית כלשהי באשר לנסיבות העברת הציוד הנוסף, באילו תנאים הועבר הציוד, האם שולמה על ידי החברה תמורה כלשהי עבור העברת הציוד הנוסף לשימושה ואם כן -מה הייתה התמורה ששולמה, מה סכום לגבי הבעלות בציוד הנוסף, ולאיזה פרק זמן הועבר הציוד הנוסף לשימוש החברה. המבקשת אף לא נתנה הסבר כלשהו, לא בתצהיר ולא בבקשה, מדוע לא נערך הסכם בכתב עם החברה בכל הנוגע לציוד הנוסף, מדוע לא נערכה רשימת ציוד כפי שנעשה בנוגע לציוד שהועבר במסגרת הסכמי השכירות, ומדוע החברה לא הוחתמה על רשימת הציוד הנוסף שכביכול הועבר לשימושה.

זאת ועוד, המבקשת לא הציגה תשתית ראייתית כלשהי שממנה ניתן לקבוע ולו לכאורה, כי הציוד הנמצא במחסן בכפר תבור ושהמפרקת הזמנית מבקשת לממש אותו, הוא הציוד הנוסף שהמבקשת טוענת לבעלות בו. טענות המבקשת בעניין זה נטענו בעלמא, ללא פירוט כנדרש ומבלי שהוצגה כאמור תשתית ראייתית מינימאלית שעל פה ניתן לקבוע שציוד זה הועבר לחברה על ידי המבקשת.

נוכח האמור ונוכח הנזק הרב שעלול להיגרם לקופת הפירוק ולנושים כתוצאה מעיכוב במכירת הציוד, הנני דוחה את הבקשה ככל שהיא נוגעת לציוד הנוסף, ומאפשר למפרקת הזמנית לממש ולמכור ציוד זה לצד שלישי בהתאם למנגנון שהוצע על ידה בדו"ח מס' 2.