פר"ק 38779-09-16 ברבי נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון ואח'

בפני בקשה של המפרקת הזמנית לאשר לה להציע ציוד שנתפס בחצר מפעל בכפר תבור למכירה לצד ג', כאשר התמורה בגין מכירת הציוד תוחזק בקופת הפירוק עד הכרעה בטענות הצדדים לעניין הבעלות בציוד.

כפי שציינתי בהחלטה מיום 19.9.2016, מדו"ח המנהלת המיוחדת ומדברי העובדים והספקים בדיון שהתקיים בפניי ביום 18.9.2016 עולה תמונה עגומה שלפיה, ביצעו בעל המניות בחברה והמנהלים שלה לכאורה מעשה עוקץ עת ביצעו בתקופה האחרונה רכישות בהיקפים גדולים וחריגים שלא אפיינו את היקף הרכישות הרגיל של החברה, שילמו עבור הרכישות בשיקים דחויים שלא נפרעו ומיד לאחר מכן פעלו להברחת נכסי החברה וריקונה מכל נכסיה. חלק מנכסי החברה שבעלי המניות שלה מכרו לכאורה זמן קצר לפני הפסקת פעילותה כאמור, הייתה מכירת ציוד רב הכולל מקררים וריהוט שהיה בסניפי החברה השונים למר ביברס חאכו (להלן: "המשיב"), תמורת סכום של 150,000 ₪.

נוכח טענות המשיב לבעלות בציוד, קבעתי מועד לדיון בבקשה ליום 23.11.2016. ברם, מאחר ששני הצדדים (המפרקת הזמנית והמשיב) מסכימים כי לא ניתן להמתין עד הדיון שנקבע לבירור זכויות הצדדים בציוד, שכן מדובר בציוד יקר ערך שעלול להינזק קשות אם לא יימכר, הגישה המפרקת הזמנית את בקשתה דנן, בגדרה היא עתרה לאפשר לה להציע את הציוד למכירה לצד ג, כאשר התמורה שתתקבל ממכירת הציוד, תופקד בנאמנות בחשבון הפירוק, עד הכרעת בית המשפט בזכויות הצדדים באותו ציוד.

המשיב התנגד לבקשה וטען, כי בידיו ראיות חותכות לכך שהוא שילם תמורה הולמת ומלאה עבור הציוד הנ"ל ועל כן, ביקש להורות למפרקת הזמנית להשיב לידיו את הציוד. לתמיכה בטענותיו אלה צירף המשיב חשבונית מס על סך 175,500 ₪ כולל מע"מ, שני שיקים על סכום כולל של 100,000 ₪ וטען כי בנוסף לשני שיקים אלה, שולם על ידו סכום של 50,000 ₪ במזומן. הוא טען עוד, כי חלק מהציוד כבר נמכר על ידו לצד ג', חברת סופר פארק בע"מ, אשר שלחה אליו מכתב התראה בשל אי אספקת הציוד אליה. לחלופין נתן המשיב את הסכמתו למכירת הציוד בשיתוף פעולה עמו ובהתאם לחוות דעת שמאי שתוצג.

דין הבקשה להתקבל.

ראשית, אין במסמכים שצירף המשיב כדי להעיד על תשלום תמורה הולמת עבור הציוד שהוא לכאורה רכש. אין בפני בית המשפט ראיות מהימנות באשר לשווי הציוד שהמשיב לכאורה רכש והאם התמורה ששולמה על ידו, ככל ששולמה, מהווה תמורה הולמת וראויה לאותו ציוד. יתרה מכך, אין בידי המשיב ראיה מהימנה לכך ששולם על ידו לחברה סכום של 50,000 ₪ במזומן, ואין בבקשה הסבר מניח את הדעת מדוע שולם סכום של 50,000 ₪ במזומן. זאת ועוד, המשיב לא צירף אסמכתא המראה כי השיקים שצורפו לבקשה אכן שולמו לחברה וכי שיקים אלה נפרעו. יש להניח כי ראיות בנוגע לשאלות אלה יוצגו על ידי הצדדים במהלך הדיון הקבוע ליום 23.11.2016.

תמוהה גם טענתו של המשיב, כי הוא קיבל מכתב התראה מחברת סופר פארק בע"מ, אשר ממתינה לטענתו לקבל פריטים מהציוד שנרכש על ידו. מעיון במכתב עולה, כי מדובר בהסכם שנחתם בחודש 12/2015, שלפיו התחייב המשיב לספק לאותה חברה מוצרים עד 3/2016. ברם, לפי טענת המשיב עצמו הוא רכש את הציוד מן החברה בחודש 8/2016, כך שלכאורה אין כל קשר בין מכתב ההתראה לבין הציוד נשוא הבקשה.