פר"ק 28472-04-16 לינום בע"מ ואח' נ' בנק הפועלים בע"מ ואח'

לאחר עיון בבקשת אלקטרה תשתיות חופרי השרון בע"מ (להלן: "אלקטרה") ובתגובת הנאמן, באתי לכלל מסקנה כי יש להעמיד להצבעת הנושים גם את הצעתה של אלקטרה.

אכן, מדובר בהצעה נטו בסכום של 10.7 מליון ₪ בלבד (ולא 13 מליון ₪), שכן הסכום הנוסף של 2.3 מליון ₪ הכלול בהצעה מוקנה ממילא לקופת ההסדר על פי החלטה קודמת, אך מאידך, בשעתו, במסגרת בקשת הנאמן מיום 20.6.16, הוצע להביא בפני הנושים הסדר הכולל סכום נטו נמוך יותר של 7.7 מליון ₪ (סך של 10 מליון ₪ פחות סך של 2.3 מליון ₪ השייך ממילא לקופת ההסדר). מכאן שההצעה הנוכחית מהווה שיפור לעומת ההצעה הישנה.

באשר לטענתו של הנאמן לפיה ההצעה הנוכחית של אלקטרה נמוכה בשוויה מהצעה קודמת שהעלתה בדיון ביום 1.8.16 לפיה ישולם לקופת ההסדר סך של 11.5 מליון ₪, הרי שדומה כי ההצעה הנוכחית גבוהה יותר מההצעה של יום 1.8.16, שכן הסך של 11.5 מליון ₪ ברוטו, כמוהו כסך של 9.2 מליון ₪ נטו (לאחר הפחתת סך של 2.3 מליון ₪), והסכום נטו המוצע כיום הוא גבוה יותר.

אכן, תפקידו של הנאמן הוא לבחון את ההצעות השונות שעל הפרק ולהמליץ בפני הנושים על ההצעה שהוא מוצא כהצעה הטובה ביותר, אך בסופו של דבר, ההכרעה בענין זה היא של הנושים לבדם. חזקה על נושיה של לינום, בהיותם גופים מקצועיים הנעזרים בליווי משפטי, שיידעו לכלכל בעצמם את שיקולי הכדאיות ולבצע את ההשוואה הכלכלית המתבקשת בין הצעתה של קרן ליברה לבין הצעתה של אלקטרה. חסימת הצעתה של אלקטרה על הסף, עלולה לשלול מהנושים את הזכות להכרעה חופשית בין שתי האפשרויות העומדות על הפרק. זאת ועוד, עלול להיווצר מצב בו הנושים יתנגדו לאישורו של ההסדר עם קרן ליברה רק מן הטעם שהם מעדיפים את הצעתה של אלקטרה, ואם לא תועמד להצבעה באותה אסיפה ממש גם הצעתה של אלקטרה, לא יהיה מנוס מכינוס אסיפה נוספת לשם כך, במועד נדחה, דבר שראוי להמנע ממנו נוכח לוח הזמנים הדוחק, והצורך לאשר בהקדם האפשרי הסדר כזה או אחר בטרם תהפוך הפעלתה של לינום לגרעונית.

השאלה האם יש לאלקטרה זכות עמידה אם לאו לבקש שהצעתה תועמד להצבעה, כבודה במקומה מונח, אלא שהרושם המתקבל הוא שלפחות חלק מהנושים מעוניינים להעמיד להצבעה גם הצעה של אלקטרה, ונוכח העובדה שההתלבטות בין שתי ההצעות עומדת על הפרק מזה תקופה ממושכת, יש לדון בענין לגופו ולא להתעכב על שאלת זכות העמידה.