עמותת שמיים וארץ המדרשה ללימודי יהדות נ' עמותת קרית חינוך גליל מערבי ואח'

מבוא

1.בפניי ערעור, שהוגש על ידי עמותת שמיים וארץ המדרשה ללימודי יהדות וציונות (להלן: "המערערת") על הכרעתו של עו"ד חגי אולמן, המשמש כמנהל מיוחד על עמותת קריית חינוך גליל מערבי (להלן: "העמותה" או בהתאמה "המנהל המיוחד") מיום 29/08/16 בתביעת חוב שהגישה המערערת על סך כולל של 2,398,639 ₪.

2.יצוין כי תביעת החוב הועמדה בראשיתה על סך של 2,763,498 ₪, והופחתה מאוחר יותר לסך של 2,398,639 ₪, כאשר זו מבוססת על חובות אותם חבה העמותה למערערת בהתאם למאזניה וכן על סך נוסף של 1,230,000 ₪ הנתבע כפיצוי מוסכם בגין טענה להפרה של הסכם להשכרת מקרקעי העמותה למערערת.

3.ביום 02/12/12 ניתן צו פירוק לעמותה, וביום 20/12/12 מונה המנהל המיוחד לתפקידו.

4.העמותה נוסדה בשנת 1984 למטרות הקמת והפעלת מדרשה ללימודי היהדות והציונות והקמת בית ספר שדה גלילי שורשי. עובר לכניסתה של העמותה להליכי פירוק הפעילה העמותה מוסדות חינוך במעלות תרשיחא. העמותה החזיקה במתחם רחב ידיים, המשתרע על כ- 82 דונם במעלות, כאשר בתוך המתחם קיימים היו בתי כנסת, מקווה, אודיטוריום, כיתות לימוד, חדרי לינה רבים, מטבחים, חדרי אלקטרוניקה, מכבסה, חדרי ספריות ועוד (להלן: "המקרקעין").

5.במהלך תפקידו של המנהל המיוחד התברר כי מי ששימש כמנהל העמותה, מר משה שמואל אוירכמן (להלן: "אוירכמן" ) ניהל את העמותה כעמותה פרטית משלו, קנה את העמותה וכן עמותה נוספת – עמותת שורשים המדרשה ללימודי היהדות והציונות מעלות (להלן: "עמותת שורשים") מידיו של מר ברוך הוכמן במהלך שנת 2007 ו/או בסמוך לכך, וזאת בניגוד לחוק, וכפי שנקבע בפסק דין שניתן בתביעה שהוגשה כנגד העמותה ומר אוירכמן בת"א (חי') 7846-06-10 יהושע ליפסקר נ' משה שמואל אוירכמן (07/07/14).

6.בתאריך 08/07/13 הגישו שלושה עובדי העמותה ועובדי עמותת שורשים: שניאור דרוקמן, מר יובל לוי ומר חיים לוי (להלן: "העובדים") בקשה להרמת מסך בין העמותה ועמותת שורשים. בקשה זו נדונה על ידי כב' השופט ד"ר זרנקין, והוכרעה בהחלטה שניתנה ביום 30/12/13. במהלך הדיון, שהתקיים בפני כב' השופט ד"ר זרנקין, התברר כי מר אוירכמן היה קשור לעמותות שונות ורבות בצפון הארץ, לרבות למערערת, במישרין או בעקיפין, כאשר מר אוירכמן, בנו או חתנו, משמשים כחברי ועד, יו"ר, מייסדים או מורשי חתימה במספר עמותות קשורות, בעלות זיקה הדוקה זו לזו. במסגרת ההחלטה קיבל כב' השופט ד"ר זרנקין את עמדת העובדים ואת עמדתו של המנהל המיוחד בדבר הצורך להרים את המסך בין שתי העמותות, וקבע כי התמונה שעולה בירור היא כי אכן התנהלותן של שתי העמותות הייתה קשורה אחת בשנייה באופן בולט, היה להן ניהול אחד, השימוש במשאבי שתי העמותות היה כאילו המדובר בעמותה אחת, נעשו העברות כספים מעמותה אחת לשנייה, בהתאם לצרכיהן המשתנים של העמותות, והן פעלו הלכה למעשה כגוף כלכלי אחד.

7.בהמשך להחלטת כב' השופט ד"ר זרנקין מיום 30/12/13 הורה כב' השופט ד"ר זרנקין ביום 21/09/14 על מתן צו פירוק לעמותת שורשים, והמנהל המיוחד מונה גם כמנהל מיוחד לעמותת שורשים.

עיקרי הכרעת המנהל המיוחד בתביעת החוב של המערערת

8.בתאריך 29/08/16 ניתנה הכרעת המנהל המיוחד בתביעת החוב של המערערת, ובמסגרתה דחה המנהל המיוחד את תביעת החוב.

9.בהכרעתו הבהיר המנהל המיוחד כי מהחומר שנחשף לו עולה כי המערערת והעמותה התנהלו בערבוביה מוחלטת, כאשר כל תכליתה של המערערת היה לצור מנגנון משפטי נוח למר אוירכמן להפעלת הנכסים שבמתחם העמותה במקום עמותת שורשים, לאחר שבשל הליכים משפטיים נמנע ממנה לפעול במתחם העמותה.

10.המנהל המיוחד ציין בהכרעתו כי מן החומר לו נחשף הוקמה העמותה ונוהלה בידי יו"ר העמותה לשעבר, מר אוירכמן, בין היתר באמצעות בנו וחתנו, והיא שימשה את מר אוירכמן להפעלת נכסיה של העמותה ולהברחת נכסיה. המנהל המיוחד ציין כי סכומי כסף הועברו בין העמותות ללא כל פיקוח או רישום, מקרקעי העמותה הושכרו למערערת תמורת סכום כסף זעום, וגם אותו לא ראתה המערערת לשלם לעמותה.

11.המנהל המיוחד ציין כי לאחר שמר אוירכמן הביא לפירוקה של העמותה, מבקש מר אוירכמן באמצעות המערערת לשלוח יד לכספיה של העמותה ולהעבירם לידי המערערת במסווה של נשיה לגיטימית, ואין בדעתו של המנהל המיוחד להיעתר לכך.

12. המנהל המיוחד ציין כי עוד בדיון שהתקיים ביום 30/12/13, עת עמותת שורשים הייתה מיוצגת על ידי מי שמשמשת כיום כבאת כוחה של המערערת, עו"ד רעות לביא, הפנה המנהל המיוחד לדוח, אשר הצביע על ערבוביה מלאה בין נכסי העמותה לבין נכסי עמותת שורשים, אשר המערערת באה בנעליה. בהקשר זה, ציין המנהל המיוחס כי הערבוביה באה לידי ביטוי בעבודה, בנכסים, בכספים, במשכורות, בחשבונות ובמודעות פרסום, כאשר בבקשות ההתאגדות של המערערת מצוין המען ומספר הטלפון של העמותה כמען ומספר טלפון של המערערת.

13.המנהל המיוחד הפנה לדמיון שבשם העמותות, וציין כי בידו מצויה עדות, לפיה מר אוירכמן, יו"ר העמותה, אשר, כעולה מחקירתו אצל המנהל המיוחד, פעל להקמת המערערת, כדי שתמלא את מקומה של עמותת שורשים, חתם בעצמו על מסמכיה של המערערת, כאשר בנו הינו מורשה חתימה במערערת.

14.לעמדת המנהל המיוחד, תביעת החוב, לא רק שהינה מופרכת, היא אף חושפת פעם נוספת את הערבוב המוחלט בין העמותה לבין המערערת. בהקשר זה, ציין המנהל המיוחד את הייצוג הזהה של עמותת שורשים ושל המערערת, עדותו של מר אוירכמן לעניין תכלית הקמתה של המערערת, היות בנו של מר אוירכמן חבר ועד ומורשה חתימה אצל המערערת, ואשר מספר הטלפון שלו מתנוסס על שיקים של המערערת. כן ציין המנהל המיוחד כי חתנו של מר אוירכמן הינו חבר ועד של המערערת, כאשר בנוסף בספריה של המערערת ניתן למצוא רישומים של מר אוירכמן וכן קשרים שונים לעמותות נוספות, אותן ניהל מר אוירכמן.

15.עוד ובנוסף, הפנה המנהל המיוחד לפסק דינו של בית המשפט בת"א (י-ם) 23825-11-12 בנק הפועלים בע"מ נ' בית יעקב כה תאמר (30/11/14), שם התנהל הליך בעניינה של המערערת, ומר אוירכמן הופיע והוצג בידי המערערת כמנהלה של המערערת, ובית המשפט מצא את עדותו כבלתי אמינה.

16.על בסיס ממצאים אלה סיכם המנהל המיוחד וציין כי מסתמן כי יו"ר העמותה, מר אוירכמן, חתם "עם עצמו" על הסכם השכירות, בגדרו מופעלים נכסי העמותה על ידי המערערת, ולמעשה מוברחים נכסי העמותה לידי המערערת הנתונה תחת שליטתו וניהולו. למעשה, יו"ר העמותה דאג לשעבד את המקרקעין למערערת על מנת לגונן עליהם מפני נושי העמותה, ולכן אף נמנע מלגבות את דמי השכירות מהמערערת. לעמדת המנהל המיוחד, מאחר וכל תפקידה של המערערת היה לשמש צינור לפעילותה של העמותה, אזי לאחר היקלעותה של העמותה להליכי חדלות פירעון, חדלה אף המערערת מפעילותה, והניסיון לגבות כסף מהעמותה באמצעות תביעת החוב מהווה ניסיון ציני לחלץ כספים לידי גוף שאינו פעיל, ואשר לידתו בחטא.