פר"ק 21396-02-15 דקל ערובה למזרח התיכון בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי

בפני בקשה להארכת המועד לפינוי סחורתה של המבקשת ממחסני דקל ערובה למזרח התיכון בע"מ.

חברת דקל ערובה למזרח התיכון בע"מ (להלן - "החברה") הינה חברה העוסקת במתן שירותי אחסנה ללקוחות, במסגרתו מנהלת היא מחסן בגודל של 7,000 מ"ר באזור התעשייה באשדוד. ביום 9.2.15 הגישה החברה בקשה בהולה למינוי מפרק זמני, החברה כיון שנקלעה למצב של חדלות פירעון. ביום 10.2.15 נעתרתי לבקשה, וכמפרק זמני לחברה מונה עו"ד עידו אורלנסקי (להלן - "המפרק הזמני"). ביום 12.2.15 פנה המפרק הזמני לכלל לקוחות החברה בדרישה לפרוע את חובם לחברה ולפנות את הסחורה בבעלותם ממחסני החברה. המפרק הזמני הקדיש מירב המאמצים לסיום פעילותה של החברה במהירות האפשרית. בתקופה שלאחר מכן הגיע המפרק להסכמות עם מרבית לקוחות החברה, כך שנכון למועד זה מרבית הסחורה במחסני החברה פונתה.

ביום 5.3.15 הגיש המפרק הזמני בקשה למתן הוראות, בה ביקש לאשר לו להעביר את יתרת הסחורות שטרם פונו ממחסני החברה למחסן אחר באחסנת משנה, תוך חיוב לקוחות החברה בדמי אחסנה במחסן החליפי לפי התעריפים המקובלים אצלו, והסחורות לא ישוחררו מהמחסן החלופי ללא הסדרת החוב לחברה. ביום 9.3.15 נעתרתי לבקשה. בעקבות זאת, הודיע המפרק הזמני לכלל לקוחות החברה כי עליהם לפנות את מלוא הסחורה ממחסני החברה עד ליום 31.3.15.

המבקשת, י. שלום בע"מ (להלן - "המבקשת"), העוסקת ביבוא מכשירי חשמל, הינה אחת מהלקוחות המרכזיים של החברה. ביום 29.3.15 הגישה המבקשת בקשה זו, לדחות את מועד פינוי הסחורה המאוחסנת במחסני החברה ליום 30.4.15, ולקבוע כי עד למועד זה יחולו הוצאות הביטוח והשמירה על החברה.

המבקשת טוענת, כי היות החברה בהליכי פירוק אין פירושו כי יכולה היא להתנער כליל ממחויבויותיה כלפי לקוחותיה ולפגוע בזכויותיהם הקנייניות ללא אבחנה ולא ניתן להשלים עם הטלת מעמסה כספית בלתי סבירה על לקוחות החברה על מנת שלא להעמיס על קופת הפירוק. לטענתה, אין בידה לעמוד בלוח הזמנים שהציג המפרק. למבקשת סחורה בהיקפים גדולים במיוחד במחסני החברה, כאשר בעקבות הליכי הפירוק אין במחסני החברה את הציוד וכוח האדם הנדרש לפינוי יעיל ומהיר של הסחורה. המבקשת נתקלה בקשיים ניכרים במציאת מחסנים חלופיים באזור שיוכלו לקבל לידם סחורה בהיקף כה גדול, ושאינם מאחסנים סחורה של מתחריה של המבקשת, כאשר מחסנים רבים העמידו בפניה תנאים בלתי סבירים ורק מחסן אחד נאות לקבל את הסחורה והוא אינו יכול לקבל את מלוא הסחורה בזמן הקצר שהוקצב. למבקשת אין אינטרס לעכב את פינוי הסחורה לאור הפריצות למחסני החברה. המבקשת פינתה חלק מהסחורה ובמחסני החברה צפויים להישאר כ - 658 מקררים בלבד. לטעמה, מנגנון הפינוי המוצע על ידה מהווה איזון ראוי בין זכויותיהן הקנייניות של החברה בפירוק ושל המבקשת.

המפרק הזמני מתנגד לבקשה. המפרק הזמני מדגיש, כי משמעות הבקשה הינה כי החברה תאלץ לשאת בעלויות של למעלה מ - 450 אלף ש"ח ולהיקלע לגרעון תקציבי, לשם אחסון סחורתה של המבקשת בלבד, בשטח המהווה פחות מעשירית מגודל מחסני החברה, כאשר המבקשת אינה מתכוונת לשלם סכום כלשהו לחברה בתמורה, לאור טענת הקיזוז שהעלתה. המפרק הזמני הודיע למבקשת, כמו גם ליתר הלקוחות, החל מיום מינויו כי עליהם לפנות את הסחורה ממחסני החברה ועשה ככל יכולתו על מנת לקדם את הפינוי, אלא שהמבקשת נמנעת מלעשות כן מאחר ולאור טענות הקיזוז מטעמה היא מקבלת שירותי אחסון ללא תשלום. לטעמו של המפרק, המבקשת אינה מעוניינת לפנות את הסחורה, שכן עובדה היא ששאר לקוחות החברה הצליחו לפנות את הסחורה, ובמהלך כל תקופת הפירוק הזמני עומדות שלוש מלגזות קבועות לצורך פינוי הסחורות, יחד עם שני עובדי מלגזות. בפגישה עם מנהל המכס הובהר למבקשת, כי ישנם לא מעט מחסנים המסוגלים לאחסן את הסחורה השייכת לה. המפרק הזמני מוסיף, כי חברת השמירה הודיעה על סיום הסכם השמירה עימה וחברות שמירה אחרות דורשות תנאים להם חברת הביטוח אינה מסכימה, וכי חלק מעובדי החברה הנותרים הודיעו על סיום עבודתם בחברה.

כונס הנכסים הרשמי מתנגד אף הוא לבקשה, מצטרף לנימוקי המפרק הזמני ומעיר כי הבקשה הוגשה בשיהוי, יומיים בלבד טרם מועד הפינוי שנקבע ושבועיים לאחר שהמבקשת צורפה, לבקשתה, כצד לבקשה להורות על פינוי מחסני החברה

דיון