פר"ק 1341-07-12 ואח' סונובר שיווק דלקים בע"מ ואח' נ' מטאניס מיכאל חברה לבנין ועבודות אבן בע"מ ואח' - פסקדין

ביום 15.10.12 ניתן פסק דין המורה על פירוקה של חברת מטאניס מיכאל חברה לבניין ועבודות אבן בע"מ ח"פ 510737455 ("החברה"). ביום 7.10.13 הגיש מפרק החברה בקשה (מס' 61) לאישור הסדר נושים שלפיו יימכר שלד החברה, כשהיא נקייה מנכסים והתחייבויות, לחברת בונה ריינה בנייה ופיתוח (2000) בע"מ ("הרוכשת"). לאחר אי אלו שינויים שחלו בנוסח הפסיקתא המוצעת, אישרתי ביום 12.12.13 את הסדר הנושים ואת מכירת החברה לרוכשת. כמסתבר, הרוכשת פעלה לשינוי שמה של החברה והיא קרויה עתה עומר ב.ר. ייזום ובנייה בע"מ והיא הגישה בקשה זו (מס' 77) להסרת שמה (בשמה הקודם, קודם למכירתה לרוכשת) מרשימת סרבני הרישום המתנהלת אצל המשיבה, רשות מקרקעי ישראל. לטענת המבקשת, המשיבה מנהלת מרשם של חברות קבלניות שלא השלימו את רישום הדירות בשמם של המשתכנים שרכשו אותן והמבקשת (בשמה הקודם) כלולה במרשם זה. לטענתה, על פי הסדר הנושים היא נמכרה לרוכשת נקייה מכל התחייבות ולכן אין הצדקה שהיא תוסיף ותיכלל (בשמה הנוכחי) ברשימת סרבני הרישום שמנהלת המשיבה. 

מתשובת המשיבה עולה כי היא אינה חולקת על כך שהחברה נכללת ברשימת סרבני הרישום. לטענתה, טעמים של הגנה על הציבור בכלל ורוכשי הדירות בפרט, מצדיקים את קיומה של רשימה כזו ואת העיצומים המנהליים המוטלים על סרבני רישום מכוח החלטה מס' 1116 של מנהל מקרקעי ישראל. המשיבה טוענת גם שבשעתו הגיש מנהל מקרקעי ישראל שתי תובענות נגד החברה (בשמה הקודם) בשל מחדליה להשלים את רישום זכויות רוכשי הדירות בשני פרויקטים, ביישובים שלומית ומגדל העמק. בית המשפט פסק לטובת המנהל והיה צורך לנקוט גם בהליכי ביזיון בית משפט והחברה קיבלה על עצמה, פעם נוספת, לסיים את הליכי הרישום ואף על פי כן לא עמדה בכך. עוד טוענת המשיבה כי בגדר הליכי הפירוק פנה המפרק הזמני (במעמדו אז) בבקשה (מס' 25) לאשר לו להעסיק ולייפות את כוחה של עורכת דין גב' ד' מטאניס- דעים ("עורכת הדין") על מנת שהיא תפעל להשלים את רישום הדירות כפי שהתחייבה החברה בשעתו. בקשה זו של המפרק הזמני התקבלה ועד כמה שניתן להבין, עורכת הדין הועסקה במטלה זו. על רקע כל אלה טוענת המשיבה שבהיבט של שיקול ציבורי והצורך להגן על ציבור רוכשי הדירות היא אינה יכולה להסכים לבקשה, אולם בצד זאת, בהיבט המשפטי גרידא, היא הותירה את ההחלטה לשיקול דעתו של בית המשפט.

המבקשת לא הגישה תשובה לתשובה, אף שניתנה לה אפשרות לעשות כן.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים אני מחליט לדחות את הבקשה.

בסעיף 1 של הפסיקתא שניתנה ביום 12.12.13 בגדר ההחלטה המאשרת את הסדר הנושים נאמר שעל פי הסדר הנושים, החברה נמכרת לרוכשת "כשהיא כוללת את הרישום והסיווג הקבלני וכשהחברה נקייה מכל זכות או התחייבות" והשאלה היא המשמעות שיש לתת למונח "התחייבות". אפשרות אחת היא שהכוונה הייתה שהחברה נמכרת נקייה מכל התחייבות כספית והאפשרות האחרת היא שהכוונה היא כפשוטו של כתוב, היינו מכל התחייבות שהיא (ובכלל זה ההתחייבות להשלים את העברת הזכויות לרוכשי הדירות ורישומן בשמם). המבקשת לא הרחיבה את הטיעון בעניין זה והסתפקה בהפניה לנוסח הפסיקתא, כפי שהוא מובא לעיל. משום כך מצאתי לנכון לעיין בהצעה שהגישה הרוכשת למפרק ביום 26.6.13 (נספח 1 לבקשת המפרק לאישור הסדר נושים (בקשה מס' 61)). בסעיף 2 של הצעת הרוכשת נאמר כי הרוכשת מעוניינת ברכישת החברה "לאחר הליך של אישור הסדר נושים על ידי הנושים ובית המשפט במסגרתו ימחקו מלוא חובות החברה והשליטה בחברה תועבר לנו כשהחברה נקייה מכל חוב וכיו"ב". ניסוח זה של הצעת הרוכשת תומך בהנחה שכשנאמר בפסיקתא שהחברה נמכרת נקייה מהתחייבויות, הכוונה הייתה להתחייבויות בעלות משמעות כספית ולא התחייבויות אחרות. תמיכה נוספת לכך ניתן למצוא גם בסעיף 34א לחוק המכר, תשכ"ח- 1968 הקובע כי:

"נמכר נכס על ידי בית משפט, לשכת הוצאה לפועל או רשות אחרת על פי דין, עוברת הבעלות לקונה נקייה מכל שיעבוד, עיקול וזכות אחרת בנכס, חוץ מזכות שלפי תנאי המכירה אינה מתבטלת ומזכות שאינה משמשת ערובה לחיוב כספי".