פקטור ואח' נ' משה ואח'

פסק דין

בפניי תביעה כספית על סך של 135,250 ₪ וכן תביעות למתן צו מניעה קבוע ולמתן צו הריסה.

הצדדים הינם שכנים בבית משותף ברחוב יעקובסון 5 ברחובות, הידוע כחלקה 270 בגוש 3704 (להלן: "הבית המשותף"). יסודו של הסכסוך בשאלות הנוגעות לבנייה בבית המשותף. סכסוך זה נדון בבוררות שהתנהלה בין הצדדים בבד"ץ מהדרין.

התביעה שבפניי עניינה טענת התובעים כי הנתבעים הפרו את פסקי-הבוררות של הבד"ץ וכן את פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי אשר אישר פסקי-בוררות אלה.

לטענת התובעים, הנתבעים הפרו פסקי-דין אלה בכך שפעלו להשגת היתר להקמת תוספות בנייה על גג הבית המשותף ואף הקימו בגג פרגולה בעלת קירות זכוכית (להלן: "הפרגולה" או "תוספת הבניה").

ביום 31.5.2012 הגישו הצדדים לבית-המשפט הודעה על הסדר דיוני, לפיו הוסכם ביניהם כי בית-המשפט יכריע בתביעה הכספית במסגרת סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: "סעיף 79א"), וזאת ללא הגבלה בסכומים, על-פי טיעוני הצדדים בכתב.

עוד יצוין כי בהודעת הצדדים נכתב כי:

הצדדים מודיעים כי הסכימו, בהתאם להמלצת בית המשפט הנכבד, ומבלי שהדבר קשור לתביעה זו, כי ככל שיש טפטוף מים ממנועי המזגנים של הנתבעים או מצנרת המזגנים אל דירת התובעים או חלונותיה או מרפסותיה, הנתבעים יסדירו את הפסקת טפטופי המים.

בהמשך להסדר דיוני זה, הודיעו באי-כוח הצדדים במהלך דיון שהתקיים בפניי ביום 14.3.2013 כי:

מוסכם עלינו, כי אין צורך לדון בבקשה לצו הריסה. כמו כן, מוסכם עלינו, כי יינתן צו מניעה קבוע, אשר יאסור על הנתבעים להפוך את המבנה שנבנה על הגג לחדר ו/או להוסיף בנייה אחרת. כל שנותר הוא שבית המשפט יפסוק בעניין הכספי בלבד, בהתאם לטענות שהועלו על ידינו.

מכאן הכרעתי בתביעה הכספית במסגרת סעיף 79א.

העובדות וההליכים

התובעים והנתבעים הינם, כאמור, שכנים בבית המשותף.

התובעים מתגוררים בקומה הרביעית ואילו הנתבעים מתגוררים בקומה החמישית והשישית של הבית המשותף. לטענת התובעים, הסכסוך ביניהם החל על רקע בנייה בלתי-חוקית של מטבח, אשר הנתבעים הקימו בשנת 2000-1999 על גג הבית המשותף הצמוד לדירתם. על מנת ליישב את הסכסוך, פנו הצדדים בהסכמה להליך בוררות בפני כבוד הרב אברהם רובין (להלן: "הבורר").

במסגרת פסק-ביניים שניתן על-ידי הבורר ביום 27.11.2002 (נספח ד' לכתב-התביעה, להלן: "פסק-הביניים"), נקבע כי על הנתבעים להפסיק את פעולות הבנייה על הגג וכן נאסר עליהם להוסיף בניה כלשהי מעבר למבנה הקיים, היינו, מעבר למטבח שכבר נבנה על ידם. כמו כן נקבע בפסק-הביניים כי על התובעים להסיר את ההתנגדות שהגישו לרשויות התכנון למתן היתר בניה לנתבעים, ובלשונו של הבורר:

[הנתבע] לא משנה כלום מהמצב הנוכחי העכשווי שבקומת דירתו שום תוספת בניה בכל צורה שהיא ואף לא במעט, וכאמור המצב נשאר כקדמותו.

לעומת זאת על הבנייה שנעשתה בעבר בקומתו של [הנתבע] היא נשארת בעינה, וכל ההתנגדויות לכך של דרי הבית הם בטלים, וצריכים השכנים כולם כולל [התובעים] לבטל את כל התלונות והתנגדויות אצל הגורמים המוסמכים לכך, כמו בעיריה באופן מידית, ואין זכות הריסה ולצו הריסה מחמת תביעת השכנים וכל מה שנוגע ושייך להם, וכ"ז במסגרת הבוררות וההסכם.

[ההדגשות במקור – א.ל.ע.]

ביום 22.3.2003 ניתן פסק-דינו הסופי של הבורר (נספח ו' לכתב-התביעה, להלן: "פסק-הבוררות הראשון"), שבו הורה הבורר כי פסק-הביניים ייוותר על כנו. כמו כן הורה הבורר לנתבעים לתקן את המרזב ולשלם לתובעים סכום גלובאלי של 350 ₪ בגין ניקיון הלכלוך החריג שנגרם לביתם בעקבות הבניה בגג. עוד נקבע בפסק-הבוררות הראשון כי לא הוכח שנגרמו נזקים נוספים לתובעים בגין תוספת הבניה שביצעו הנתבעים.

בנוסף לכך, התייחס הבורר בפסק-דינו לתביעה נוספת, שהוגדרה על ידו כ"תביעת בליטת הגג", אשר כפי הנראה התייחסה לפרגולה שהוקמה על-ידי הנתבעים, והורה כי בעניין זה יתקיים דיון חוזר בין הצדדים.