פפר נ' מדינת ישראל

החלטה

קצין משטרה החליט לפסול באופן מנהלי את רשיון הנהיגה של המבקש לאחר שזה נתפס נוהג, לכאורה, במהירות של 143 קמ"ש בדרך שאינה עירונית בה המהירות המרבית המותרת הינה 90 קמ"ש בלבד.

מעיון בחומר הראיות שבידי המשיבה עולה כי האכיפה בוצעה באמצעות מכשיר דבורה, השוטר האוכף מילא זכרון דברים להפעלת המכשיר. לא נשמעה טענה ממוקדת של ממש כנגד התוצאה שהתקבלה במהלך האכיפה. הכחשת המהירות על ידי המבקש אין בה כדי לבסס מסקנה כי חומר הראיות שבידי המשיבה אינו מספיק לביסוס האישום כנגד המבקש. על פני הדברים בוצע הדרוש לשם הפעלת מכשיר הדבורה ולכן יש די בחומר הראיות כדי לבסס הגשת אישום כנגד המבקש.

על מסוכנותו של המבקש ניתן ללמוד הן מהאירוע עצמו, בו נתפס המבקש, לכאורה, כאשר הוא נוהג במהירות העולה ב-53 קמ"ש מעל המותר, והן מעברו הכולל 11 הרשעות קודמות, בהן 4 עבירות מהירות קודמות, והכל במהלך כ-8 שנים בלבד.

כפי שציין ביהמ"ש העליון, מי שנוהג במהירות העולה בהרבה מעל המותר אינו יכול לצפות להתחשבות יתר מצדו של ביהמ"ש (רע"פ 262/91 ארביב נ' מדינת ישראל). נהיגה במהירות מופרזת הינה מסוכנת ביותר, ונהג הנוהג במהירות מופרזת פעם אחר פעם מוכיח בכך את מסוכנותו.

אינני מעלים עין מטענות המבקש בדבר מעמדו בקהילה. אולם סבורני כי מעמדו זה מחייב אותו להקפיד על חוקי התעבורה הקפדה יתרה, ואין בו כדי להצביע על כך שאין בנהיגתו כדי לסכן את הציבור.

סופו של דבר, לא מצאתי כי נפל פגם בשיקול דעתו של קצין המשטרה ולכן אני דוחה את הבקשה.

ניתנה והודעה היום כ"ז ניסן תש"ע, 11/04/2010 במעמד הנוכחים.

מרדכי כדורי, שופט

הוקלד על ידי: ליהי גולן התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: