פפיר נ' יונה ואח'

פסק דין

זוהי תביעה בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב התובעת בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 6.8.09.

התובעת מסרה בעדותה, כי נסעה בכביש נשר-דניה. באותה תקופה בוצעו בכביש עבודות, והנתיב הימני היה חסום, ועל כן נסעה בנתיב השמאלי. לקראת הפניה ימינה לרחוב התאנה האטה, אותתה והסתכלה במראת הרכב. היא ראתה אופנוע נוסע מאחוריה. היא המשיכה לנסוע, האטה, אותתה ופנתה ימינה. בזמן הפניה שמעה מכה מאחוריה. הסתבר כי האופנוע, בו נהג נתבע 1 (להלן: "הנתבע"), פגע ברכבה מאחור.

הנתבע מסר בעדותו, כי לא התבצעו עבודות בכביש אלא לידו, וכתוצאה מכך הושלכו על הכביש מעט חול ועפר. לא היתה מניעה לנסוע בנתיב הימני, והוא נסע בנתיב הימני, שכן התכוון לפנות ימינה כחצי קילומטר – קילומטר לאחר מכן. גם התובעת יכולה היתה לנסוע בנתיב הימני. הוא לא הבחין בסימן כלשהו של האטה או איתות ימינה מצידה של התובעת. הוא הרגיש בלימה חזקה, ואף הוא בלם. פגיעתו ברכב התובעת היתה קלה בלבד, והותירה רק סימן של צמיג האופנוע על רכבה של התובעת, וסימן זה הוסר באופן ידני, כך שלא נותר כל נזק.

יצוין כי מטעם הנתבעים הוגשו שני כתבי הגנה. על כתב ההגנה הראשון חתום הנתבע, ובו הוא טוען, כי הנתיב הימני היה פנוי לתנועה. התובעת, שנסעה בנתיב השמאלי, סטתה לפתע ימינה וחצתה בפתאומיות את נתיב נסיעתו מבלי לאותת.

כתב ההגנה השני הוגש על ידי נתבעת 2 בשם הנתבעים. בכתב הגנה זה נטען, כי הנתבע נסע בנתיב הימני "כשהנתיב הימני סגור בשל עבודות עת". לפתע סטה רכב התובעת מהנתיב השמאלי, חצה את נתיב נסיעתו של הנתבע, וביטל לחלוטין את זמן התגובה של הנתבע.

הצדדים הגישו לבית המשפט תמונות של הנזק לרכב התובעת. הנזק שנגרם לרכב התובעת הינו בצידו הימני של מספר הרכב, מאחור. יצוין כי מיקום הפגיעה אינו שנוי במחלוקת בין הצדדים. הפגיעה היתה, אם כן, קרוב למרכזו של הפגוש האחורי.

בתאונות בהן נפגע רכב מאחור קיימת חזקה עובדתית, המבוססת על ניסיון החיים, כי התאונה נגרמה באשמת הרכב האחורי. מדובר בחזקה הניתנת לסתירה. ואולם בענייננו סבורה אני, כי החזקה לא נסתרה. מיקום הפגיעה ברכב התובעת, באמצע הפגוש האחורי כמעט, מצביע על כך שהפגיעה התרחשה כאשר רכב התובעת נסע לפני האופנוע. אילו היתה התאונה מתרחשת עקב סטית רכב התובעת לנתיב הימני או במהלכה, תוך ביטול זמן התגובה של הנתבע, הציפיה היא, כי הפגיעה היתה בצידו הימני של רכב התובעת, או בחלקו הימני של הפגוש האחורי.

לגבי הנזק שנגרם לרכב התובעת כתוצאה מהתאונה, הרי שגם בתמונות שצילם הנתבע עצמו בסמוך לאחר האירוע נראה הנזק שנגרם לרכב התובעת במקום הפגיעה שצוין בעדויות שני הנהגים (ראה תמונות נ/1 ונ/3).

טענה נוספת שהעלו הנתבעים הינה, כי רכב התובעת היה פגוע עוד לפני התאונה, ובמהלך תיקונו תוקנו גם נזקים שאינם תוצאה של התאונה. התובעת אישרה עובדה זו. ואולם השמאי שבדק את רכב התובעת, שמואל שרייבר, מסר בעדותו, כי העובדה שתוקנו נזקים נוספים על הנזק שנגרם בתאונה לא השפיעה על עלויות התיקון, שכן לרכיבי התיקון (פירוק הפגוש, שיפוצו וצביעתו) מחיר אחיד, ומחיר זה לא היה משתנה אף אלמלא תוקנו הנזקים הקודמים.

הנתבעים טענו עוד, כי חוות דעת השמאי נערכה כשלושה וחצי חודשים לאחר האירוע, דבר שדי בו על מנת לנתק את הקשר הסיבתי בין התאונה לתיקון. אכן יש מקרים בהם השתהות בתיקון הרכב תביא לקביעה, כי תובע לא הוכיח את נזקיו. הדברים אמורים במקרים בהם כתוצאה מן השיהוי לא ניתן להוכיח כי נזק זה או אחר הינו תוצאה של אותה תאונה, ולא נגרם בשלב מאוחר יותר. ואולם בענייננו בתמונות הנזק שצילם השמאי (ת/1) הנזק שבצידו הימני של המספר זהה לנזק שבצידו הימני של המספר בתמונות שצילם הנתבע בסמוך לאחר התאונה (נ/1 ונ/3), ועל כן, חרף חלוף הזמן עד בדיקת השמאי, אני קובעת כי נזק זה מקורו בתאונה נשוא התביעה.

לפיכך על הנתבעים לפצות את התובעת בגין הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מן התאונה, דהיינו הנזקים נשוא התביעה, למעט ירידת ערך הרכב, אשר לפי עדות השמאי לא ניתן ליחסה לתאונה זו דווקא, ולמעט 50 ₪ ומע"מ בגין עבודות חשמל, אשר לא שוכנעתי כי נדרשו עקב התאונה.

אשר על כן הנני מורה, כי הנתבעים ישלמו לתובעת סכום של 1,781 ₪. הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל. כמו כן ישלמו הנתבעים לתובעת הוצאות משפט בסכום של 400 ₪. הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים.

ניתן היום, ב' כסלו תשע"א, 09 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: