פסק דין העוסק בערעור לגבי שימוש בזרע מן המת

השופט נפתלי שילה:

לפנינו ערעור על פסק על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה מיום 30.8.23 (כב' השופטת סיגלית אופק בתמ"ש 23998-05-21) שדחה את תביעת המערערים להתיר שימוש בזרעו של בנם המנוח, לצורך הפריית אישה שייבחרו על מנת שתביא לעולם ילד מזרעו.

א.רקע עובדתי

1.צ' ג' ז"ל, יליד X.X.95 (להלן: המנוח או צ') נהרג בתאונת דרכים ביום 20.7.20 כשהוא בן 25 שנים בלבד.

2.המנוח הותיר אחריו את הוריו – המערערים (להלן גם: ההורים) ואחות אחת מבוגרת ממנו המאובחנת על הספקטרום האוטיסטי וההורים מונו לאפוטרופסים עליה.

3.המנוח לא היה נשוי בחייו, הוא לא הותיר אחריו במועד פטירתו בת זוג ולא היו לו ילדים.

4.לאחר פטירתו ולבקשת הוריו, נשאב זרעו של המנוח ונשמר בבית החולים אסף הרופא.

5.ביום 11.5.21 הגישו המערערים תביעה במסגרתה עתרו שביהמ"ש יאפשר להם לעשות שימוש בזרעו של המנוח לצורך הפריית ביצית של אם מיועדת אותה יבחרו ואשר תגדל את הילד והם ישמשו לו סבים.

6.המשיבה התנגדה לבקשה וטענה שלא הובאה ראיה ברורה או הוראה מפורשת של המנוח המעידה על רצונו המפורש שיעשה שימוש בזרעו לאחר מותו. לטענתה, בתצהירי קרוביו וחברים שהעידו על דברים שלכאורה נאמרו על ידי המנוח בעל פה, לא ניתן לראות אינדיקציה מספיקה לרצונו המשוער של המנוח להביא ילדים לעולם מזרעו לאחר מותו מאישה שלא הכיר.