פסק הדין עוסק בעניין תשלום המזונות יחל עם מועד הכרת האב כאביו של הקטין

1. השאלה שבמחלוקת הינה מועד תחילת חיוב הנתבע במזונות בנו.
2. התובעת עותרת לחיוב הנתבע במזונות הבן מיום היוולדו, 19.8.21, ולחלופין, מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך. הנתבע מנגד, טוען כי יש להורות על חיובו רק מהיום בו הכיר בו בית הדין הרבני, כאב, מיום 30.7.23.
3. כבר בפתח הדבר יובהר כי הצדדים הגיעו להסכמות שקיבלו תוקף של פסק דין, בענין גובה מזונות הקטין, כפי שיפורט בהמשך, ונותרה שאלה אחת שבמחלוקת – מועד התחלת החיוב.

רקע בתמצית

4. הצדדים הינם הוריו של ר' ח' ר' מ' יליד 19.8.21 (להלן: "הקטין").
5. הצדדים נישאו בקידושים פרטיים ביום 2.12.20, ואינם רשומים כנשואים.
6. הנתבע לא נרשם כאביו של הקטין.
7. ההליכים המשפטיים שבין הצדדים החלו ביום 30.1.22 בבקשה לצו הגנה שהגישו אבי התובעת והתובעת כנגד הנתבע.
8. ביום 27.2.22 הגישה התובעת תביעה לצו מניעה קבוע, בה עתרה להוציא צו האוסר על הנתבע להתקרב אליה או "לבנה הקטין".
9. ביום 13.3.22 הגישה התובעת בקשה ליישוב סכסוך.
10. ביום 16.3.22 הגיש הנתבע תביעת אבהות. הנתבע עתר לביצוע בדיקת רקמות וטען שיש להשית את ההוצאות על התובעת בשל סירובה לרשום אותו כאבי הקטין.
11. ביום 24.3.22 הגישה התובעת, במסגרת תיק יישוב סכסוך, בקשה למזונות זמניים. באותו המועד הגישה גם בקשה למשמורת זמנית. בבקשה זו טענה שהנתבע טרם הוכר כאביו של הקטין. המותב הדן בתיק, חברתי כבוד השופטת ונקרט, קבעה ביום 1.5.2022 כי "משלטענת המבקשת עצמה קיים ספק באבהותו של הקטין, לא ברורה בקשתה למזונות זמניים. בנסיבות הענין, ומשקיים ספק באבהות המשיב כלפי הקטין, ומשהוגשה תביעת אבהות לא מצאתי בשלב זה לפסוק מזונות זמניים".
12. ביום 15.5.2022 נסגר תיק י"ס.
13. ביום 25.5.22 הגישה התובעת תביעה בעניין הקטין בה עתרה לקבוע את האחריות ההורית על הקטין בידה, להורות על מינוי פקידת הסעד, לקבוע כי הסדרי השהות של הקטין עם הנתבע ייקבעו על ידי פקידת סעד ובפיקוח, ובכפוף לעריכת בדיקת מסוכנות. כן עתרה התובעת למתן זכות חתימה יחידה בכל הקשור לחינוכו ולבריאות של הקטין.
14. ביום 26.5.22 הגישה התובעת תביעת מזונות.
15. הנתבע הגיש ביום 15.6.22 בקשה למחיקת התביעה בטענה שמדובר בעזות מצח להגיש תביעות מזונות ובד בבד לטעון כי קיים ספק באבהותו. כן הוסיף הנתבע כי העיכוב בביצוע הבדיקה נגרם בעטיה של התובעת, שמיאנה להעביר מסמכים במועד. התובעת מנגד טענה שאין ממש בטענות הנתבע לעניין אי העברת המסמכים על ידה.
16. ביום 20.7.22 קבע בית המשפט כי משעומדת ותלויה תביעת אבהות, לאחר שהתובעת העידה שקיים ספק לעניין אבהות הנתבע, וטרם בוצעה בדיקת הרקמות, אין הצדקה לחייב את הנתבע במזונות הקטין. יחד עם זאת בית המשפט לא מצא למחוק את תביעת המזונות וקבע כי יידרש אליה לאחר קבלת בדיקת הרקמות.
17. ביום 30.7.2023, הוכר הנתבע כאביו של הקטין, בפסק דין שניתן על בית הדין הרבני, בעילת "רוב בעילות אחר הבעל".