חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

פסק-דין משלים בתיק א 1790/00

: | גרסת הדפסה
א
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
1790-00
9.3.2008
בפני :
שוחט שאול

- נגד -
:
1. . טואשי משה
2. טואשי שי

עו"ד רמי בלומנפלד
:
בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ
עו"ד יאיר ליבוביץ
פסק-דין משלים

פתח דבר

1.         התובעים אב ובן (בהתאמה), ניהלו, בתקופה הרלוונטית לארועים נשוא כתב התביעה, חשבונות באחד מסניפיו של הנתבע (להלן: "הבנק"). ביום 9.7.99 מסר התובע 1 (להלן: "טואשי") חמישה שיקים משוכים על בנקים בארה"ב, לצורך גבייתם. השיקים נתקבלו על ידי הבנק לגוביינא בלבד. שניים מן השיקים לא כובדו, והוחזרו לידיו. את שלושת השיקים האחרים גבה הבנק באמצעות בנק אמריקאי וחשבונו של טואשי זוכה בסכומי השיקים, לא לפני שהבנק זוכה בתמורתם. טואשי משך את הכספים במזומן מהחשבון. כעבור זמן, נתקבלו בבנק הודעות מארה"ב לפיהן השיקים גנובים ו/או נושאים חתימות היסב מזוייפות. הבנק נדרש להשיב את הכספים שגבה. בהמשך לכך חייב הבנק את חשבונות התובעים ומימש וקיזז יתרות זכות שהיו שם. בעקבות אירועים אלה הגישו התובעים תביעה נגד הבנק (ת.א.1790/00), ואילו הבנק הגיש תביעה נגד התובעים ונגד מספר גופים פיננסיים מארה"ב ביניהם Bankers trust (המוסד הפיננסי עמו קשור הבנק בהסכם לסליקת שיקים המשוכים על בנקים בארה"ב); הבנקים בארה"ב עליהם נמשכו השיקים; הנפרעים לפקודתם נמשכו השיקים וחברת Lumbermans (חברת הביטוח אשר שיפתה את החברה המושכת של שק א', חברת TGM, תוך שהיא באה בנעליה). הבנק הגיע לפשרה עם הגופים הפיננסיים הללו ותביעתו תוקנה והופנתה כלפי התובעים בלבד לקבלת יתרת הכספים אותם נאלץ לשלם (ת.א. 1791/00).

2.         בתובענה, עתרו טואשי ובנו (להלן: " התובעים") לחייב את הבנק בנזקים הכספיים שנגרמו להם עקב התנהלותו:

   א.     החזר הכספים שחולטו מחשבונותיהם לכיסוי הסכומים הכספיים שהבנק שילם לבנק בארה"ב, בשל החזרת השיקים (להלן: "החזר הכספים").

    ב.     תשלום תמורתם של שיקים דחויים המשוכים לפקודת טואשי ובנו, שהופקדו בבנק לפרעון עוד קודם ובמהלך הארועים הרלוונטיים לכתב התביעה. הבנק עיכב שיקים אלה בידו, לא פעל לגבייתם מחד ולא מסר אותם לידי טואשי ובנו, שבקשו לפעול לגבייתם, מאידך (להלן: " השיקים הדחויים").

3.         ביום 5.2.08 ניתן על ידי פסק דין (חלקי) בעתירתם של התובעים להחזר הכספים ובתביעת הבנק נגדם (ת.א. 1791/00). טרם מתן פסק הדין (החלקי) הצעתי לצדדים ולבאי כוחם להסמיך את בית-המשפט למתן פסק-דין, בעתירת השיקים הדחויים, על פי הפשרה. חזרתי על הצעה זו גם בעת שימוע פסק הדין החלקי. משלא נסתייעה הצעתי נדרש אני לעתירה זו בפסק דיני המשלים.


העתירה

4.         א.        לטענת התובעים, עוד קודם ובמהלך התרחשויות הנוגעות לשיקים שחזרו, הפקידו בחשבונותיהם בבנק 21 שיקים דחויים, המשוכים לפקודתם, שזמן הפרעון הנקוב בהם 11/99 - 7/00. השיקים, שניתנו להם בעד תמורה ושהם היו זכאים לדרוש את פרעונם, נמסרו לבנק לצורך גבייתם.

רשימת השיקים ופרטיהם, בסעיף 44 לסיכומי התובעים (להלן: " הרשימה").

ב.         בעקבות ההתרחשויות שנגעו לשיקים שחזרו (ר' פסק הדין החלקי) עיכב הבנק את השיקים הדחויים ולא מסר אותם לידיהם לצורך גבייתם ומאידך לא פעל בעצמו לגבייתם. דרישות התובעים ובא כוחם לקבלת השיקים לא נענו ובפועל רק ביום 27.7.03 נאות הבנק להחזיר לידי בא כוחם שבעה שיקים מתוך השיקים המצויים אצלו ואת השאר הותיר בידיו. כתוצאה מהתנהלות זו של הבנק, כך לטענת התובעים, נמנעה מהם האפשרות לפעול לגביית השיקים ופרעונם בלשכת ההוצל"פ.

5.         לפיכך, עותרים התובעים לחייב את הבנק בתשלום סכומי השיקים - 855,470 ש"ח בתוספת ריבית והצמדה (ממתי? לא נטען בכתב התביעה) וחיוב הבנק בשכ"ט עו"ד בתוספת מ.ע.מ. כדין.

כתב ההגנה

6.         בכתב ההגנה מאשר הבנק את עובדת קבלתם של השיקים הדחוים, 21 במספר, וטוען את הטענות הבאות:

    א.    סכום השיקים 827,950 ש"ח ולא כנטען על ידי התובעים.

    ב.     במסגרת פעולות הגביה בהן נקט הצליח הבנק לגבות שיק אחד על ס"ך 26,500 ש"ח וזיכה את חשבונות התובעים בו. בהקשר לפעולת גביה זו, בה נקט הבנק, טוען הבנק כי התובעים עצמם פעלו לסיכולה של הגביה והם היו אלה ששילמו את סכום השיק בסופו של יום.

    ג.     כנגד התובעים שני פסקי דין חלוטים של בית משפט השלום, המחייבים אותם לשלם לבנק סך של 55,000 ש"ח בגין שני שיקים דחויים, מבין השיקים נשוא התובענה. שני שקים אלה האחד על סך של 5,000 ש"ח והשני על סך 50,000 ש"ח הוסבו לבנק על ידי התובעים וחזרו והתובעים לא שילמו את החוב הפסוק בגינם.

מעבר לטענות פרטניות אלה הוסיף הבנק וטען, כי הוא נהג בשיקים כדין ובהתאם לזכויותיו על פי ההסכמים אשר נחתמו עם התובעים ובפרט לאור החובות וההתחייבויות הבלתי מסולקות שיצרו התובעים בגין שלשת השיקים האמריקאיים שהופקדו על ידם וחוללו. לגישתו, כל עוד לא התבהרה התמונה אל מול הגורמים האמריקאיים ועד כמה ייווצרו וייוותרו חובות בלתי מסולקים של התובעים בחשבון, לא היתה השעה בשלה ממילא לנקיטת הליכים משפטיים בקשר לשקים מחד ומאידך הבנק היה רשאי להמשיך ולהחזיק בשיקים ולא היה עליו להתפרק כבר בשלב זה מנכסיו ומאחד ממקורות הסילוק האפשריים לכיסוי התחייבויות התובעים, זאת מעבר לעובדה שהתובעים כלל לא ביקשו לקבל את השיקים, במשך שנים ארוכות, ולו פעם אחת.

לטענת הבנק, הפעם הראשונה בה פנו התובעים לבנק לקבלת השיקים לידיהם היתה באוגוסט 2001, תקופה ניכרת ביותר לאחר חלוף מועד הפרעון של השיקים, וכי עם קבלת דרישה זו החל בינו ובין התובעים מו"מ במסגרתו נבחנו אפשרויות שונות לשיתוף פעולה כזה או אחר במסגרת נסיונות לגביית השיקים. משלא הבשיל מו"מ זה לכדי הסכם, נענה הבנק בשלב מסויים לדרישה נוספת של התובעים לקבלת שיקים, שלח להם חלק מהם, ופעל לגביית השיקים שנותרו ברשותו.

דיון

7.         אין מחלוקת, כי סכום השיקים הדחויים הוא כטענת הבנק - 827,950 ש"ח. אין גם מחלוקת, כי הבנק אכן פעל לגביית אחד השיקים, בסך 26,500 ש"ח (שיק מס' 20 ברשימה) וכי הוא זיכה את חשבון התובעים בסכום זה. אין גם מחלוקת, והתובעים כלל נדרשו לכך לא בכתב תשובה (שלא הגישו) ולא בסיכומי התשובה, כי התובעים זוכו בסכום שניים מן השיקים בסך 55,000 ש"ח (שיק מס' 7 ו-17 ברשימה), סכום בו חוייבו בפסקי דין חלוטים בבימ"ש השלום, אותו לא שילמו, ואין בנטען על ידם בהקשר זה, בסעיף 47 לסיכומיהם, כדי לסתור קיומם של פסקי דין אלה. עוד התברר, בשלב ההוכחות, כי שלושה מהשיקים, המשוכים כולם על ידי חיון מתי (שיקים מס' 7,8,9) שולמו לתובעים על ידי המושך עצמו. כך העיד עד מטעם התובעים בעמ' 51 לפרוטוקול, ש' 11-16. עובדה זו שנתגלתה בחקירתו הנגדית של עד התובעים לא נסתרה. ב"כ התובעים כלל לא ניסה לעשות כן בחקירה חוזרת. הבנק טען והפנה בענין זה בסיכומיו והתובעים כלל לא נדרשו לטענה זו בסיכומי תשובתם.

המסקנה המתבקשת עד כה - שסכום השיקים צריך לעמוד על סך של 746,450 ש"ח.

8.         אין מחלוקת, כי הבנק רשאי היה להחזיק בשיקים הדחויים כמקור סילוק אפשרי לכיסוי התחייבויות התובעים נוכח החובות הבלתי מסולקים שנוצרו בחשבונם בשל השיקים האמריקאיים. עם זאת, אם בחר הבנק להותיר שיקים אלה בידיו, היה עליו לפעול לגבייתם בסמוך לחילולם ולא להמתין עם פעולות הגביה תקופה ממוצעת של כשלוש שנים לשם כך. הדעת נותנת, גם מבחינת אינטרס הבנק, לעשות שימוש במקור סילוק זה דווקא משום קיומם של חובות בלתי מסולקים שנוצרו בחשבון התובעים, מבלי להמתין ל'התבהרות התמונה' כלשונם, אל מול הגורמים האמריקאיים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>