פסק-דין משלים בתיק א 1035/88

1.       פסק דין זה משלים את פסק הדין שניתן על ידי ביום 15.9.2005 (להלן: " פסק הדין"). בפסק הדין קבעתי עקרונות לחישוב הסכומים שהנתבע חב לתובע, וכיצד יש לקזז מהם את עלויות הוצאות הפיתוח, אשר נקבעו על ידי המומחה, והוריתי לבעלי הדין להגיש תחשיביהם על פי עקרונות אלה. למרבה הצער, לא הצליחו הצדדים להגיע להסכמה שתחתום את הסכסוך העיקש שניהלו במשך שבע-עשרה השנים האחרונות, ואף בעניין זה לגביו ניתנו הנחיות על ידי, לא הגיעו לעמק השווה. קיימתי דיון בנושא התחשיבים; כל אחד מבעלי הדין הביע עמדתו ודעתו בדבר רכיבי החישוב הנכונים, והצדדים השלימו טיעוניהם בכתב. אך אף בכך לא אמר ב"כ הנתבע די, וביום 15.11.05, לאחר ששני הצדדים כבר הגישו תחשיביהם האחרונים, הגיש ב"כ הנתבע בקשה למתן תשובה לתחשיבי ב"כ התובע, וצירף אליה מעטפה סגורה הכוללת, ככל הנראה, את תשובתו. מאחר ועמדת ב"כ התובע היתה ברורה מלכתחילה, הן על פי תחשיבו הראשון והם מטיעוניו בעל-פה, ומאחר ויש לשים סוף להתדיינות, איני מתירה כל תשובה ותגובה נוספים, ואני מורה על החזרת המעטפה, שנותרה חתומה, לב"כ הנתבע.

מאחר והצדדים נותרו עדיין חלוקים בדבר אופן החישוב, ערכתי תחשיב של הסכומים אותם חייבים הצדדים איש למשנהו משוערך ליום 21.12.05. אין לי אלא לקוות, כי בכך תבוא, סוף סוף, ההתדיינות שביניהם לסיומה. 

פיצוי בגין הפסד דמי שכירות ראויים

2.       בפסק הדין קבעתי כי דמי השכירות יחושבו על פי הממוצע שבין הסכומים שנקבעו בחוות דעתם של כל אחד מהמומחים, על פי השער היציג של הדולר ביום הגשת התביעה, בתוספת ריבית והצמדה כחוק.

אין מחלוקת בין הצדדים כי על הנתבע לשלם לתובע דמי שכירות ראויים על דירה אחת ושתי חנויות (ברחוב הרצל וברחוב דרור) לתקופה מיום 1.1.86 ועד יום 1.10.88, ולדירה שניה החל מיום 1.1.86 ועד יום 1.7.91. 

בסעיף 15 לפסק הדין קבעתי כדלהלן:

"העולה מכל המקובץ, כי על הנתבע לשלם את דמי השכירות שנקבעו לעיל בשיעורם המלא כדי שהתובע יפוצה בערכם הריאלי. על כן יש לשלמם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, לפי חוק פסיקת ריבית מיום הגשת התביעה ועד תשלומם בפועל. הואיל ובכתב התביעה לא נקבע הסכום בשקלים, אלא בדולרים, יחושב הסכום המגיע למן הגשת התביעה על פי שער הדולר היציג ביום הגשת התביעה". 

דירות מגורים: