פסק דין משלים בעניין אי.די. בי

1.              ביום 17.12.13 ניתן על ידי פסק דין המאשר את הסדר הנושים של " אי די בי חברה לאחזקות בע"מ" (להלן: " החברה"), לפי ההצעה שהוגדרה: " הצעת אלשטיין אקסטרא" (להלן: " ההסדר" ו" ההצעה" בהתאמה). נקבע, כי פסק הדין לא ייכנס לתוקף אלא רק בכפוף לכך שיוחלט כי ניתן מידע מספק באשר לבעלי השליטה המיועדים לחברה, והכל כמפורט בפסק הדין.

2.              הוריתי בפסק הדין כי קבלת המידע, בדיקתו ובחינתו, ייעשו בידי הגורמים האמונים על כך: רשות ניירות ערך (להלן: " הרשות"), כונס הנכסים הרשמי (להלן: " הכנ"ר") ועו"ד חגי אולמן, המשקיף מטעם בית המשפט (להלן: " המשקיף") (שלושת אלה להלן: " צוות הבדיקה"). ציינתי, כי הגילוי הדרוש לצורך כניסת התנאי המתלה לתוקף הוא באשר למהות השליטה של בעלי השליטה בחברות המתקשרות, למקור הכספים, ולהשקעה העתידית הדרושה, וכמפורט בסעיפים 21 ו-23.13 לפסק הדין.

קבעתי בפסק הדין, כי את הדו"ח יגיש צוות הבדיקה באמצעות המשקיף עד ליום 29.12.13.

3.              אציין שזימנתי את בן משה לדיון, על מנת לבחון את הסכמתו לגילוי נוכח ההסתייגויות למתן הגילוי שבהצעה. הלה אכן אישר בפניי את הסכמתו ללא כל סייג לביצוע האמור. בכך נסללה הדרך לבצע את הבדיקה.

4.              לא מן המותר להדגיש, שרכוש בעלי השליטה המיועדים, ה"ה אדוארדו אלשטיין (להלן: " אלשטיין"), שהינו הבעלים של חברת דולפין (להלן: " דולפין"), ומר מרדכי בן משה (להלן: " בן משה"), שהינו הבעלים של קבוצת אקסטרא (להלן: " אקסטרא"), מצוי בחו"ל. בשל כך, וגם נוכח חופשת חג המולד, שיש בה כדי לעכב את איסוף הנתונים והסקת המסקנות הדרושות, הוגשו בקשות להארכת מועד להגשת הדו"ח. נעתרתי לבקשות אלו, ובאופן שהדו"ח הומצא ביום 1.1.14.

5.              הדו"ח וכן נספחיו הרבים, והכולל גם נספח חסוי לעיני בית המשפט בלבד, משתרעים על מאות עמודים.

עוד בטרם הוגש הדו"ח, סברתי את המובן מאליו, שבשלב הראשון יומצא הדו"ח לעיון בית המשפט בלבד ובטרם ייחשף לעיני הציבור. זאת מחמת שעשויים להיות בו פרטים מוכמנים, סודות מסחריים ועניינים החוסים תחת הגנת הפרטיות. לא כל שכן, בטרם ניתנה הזדמנות לנוגעים בדבר לעיין בו. 

משכך, הדו"ח ונספחיו הובאו רק לעיוני.

6.              בקשה לפרסום הדו"ח

בין לבין, ביום 2.1.14, הגישה " גלובס פבלישר עתונות (1983) בע"מ" בקשה להתרת פרסום הדו"ח לציבור (בקשה 99) (להלן:" בקשת הפרסום"). בבקשה נטען, שיש מקום בנסיבות המקרה לפרסם לציבור את הדו"ח, בין היתר בשים לב לעקרון פומביות הדיון, עקרון חופש הביטוי וזכות הציבור לקבל מידע על פעילות הרשויות הציבוריות. בגדר זאת אף הופניתי להלכות באשר לפרסום דוחות חקירה של בעלי תפקיד מטעם בית המשפט ולקביעות שבפסק הדין שבהן הודגשה חובת הגילוי למקרה שלפנינו.

ביקשתי את עמדתה העקרונית של קבוצת אלשטיין-אקסטרא לבקשת הפרסום, ועוד בטרם עיינה האחרונה בדו"ח, וזאת התבקשה להגיש עמדתה תוך כ-24 שעות מקבלת ההחלטה.

בתגובה שהוגשה לבית המשפט נמסר, בין היתר, שהדו"ח לא אמור לכלול פרטים חסויים, אלא רק דיווח על עצם מסירת המידע, או פרטים שהקבוצה מסרה שלא תתנגד לפרסומם. מכל מקום, להבנת קבוצת אלשטיין-אקסטרא, הדו"ח לא אמור לכלול מידע סודי שנמסר לצוות הבדיקה, בין מידע עסקי ובין מידע פרטי. הקבוצה סבורה, שמן הראוי שקודם למתן פומביות לדו"ח, תינתן לה האפשרות לבחון אותו ולמסור את עמדתה, שמא נכללים בו סודות מסחריים או מידע פרטי שיהיה בהם כדי לגרום לפגיעה שלא לצורך. הודגש, שהגופים נשוא הדו"ח פועלים בשווקים תחרותיים, וחשיפת הדו"ח עלולה לפגוע בהם שלא לצורך.

לאחר שעיינתי בדו"ח וכן בבקשה ובתגובה, הגעתי לידי מסקנה, כי האיזון הנכון בין העמדות, יהיה בשלב זה, לאפשר לנוגעים בדבר לעיין בדו"ח ולציין את הסתייגויותיהם, ככל שקיימות, בטרם פרסומו. ככל שיוגשו הסתייגויות, תינתן למבקשת הפרסום זכות תשובה. עם זאת, סבורני, כי מאחר שלדעתי היה מקום לקיים חקירה ובדיקה, יש מקום להתייחס בקצרה כבר בפסק הדין המשלים לעניינים שבדו"ח ושאין בהם כדי לפגוע בזכויות של הנוגעים בדבר.

7.              הדו"ח

בכפוף למגבלות האמורות, אתייחס בקצרה לדו"ח.

7.1     מתווה הבדיקה

צוות הבדיקה גיבש מתווה סדור לשם מילוי תפקידו, ובגדר זאת בדיקת השליטה בכל אחת מהחברות של בעלי השליטה; בדיקת המקורות הכספיים של כל אחת מהחברות; היתכנות לתשלום העתידי לפי הסדר הנושים.

7.2     היערכות לבדיקה

כעיקרון, לצורך הבדיקה הוקמו על ידי צוות הבדיקה מספר צוותי פעולה. האחד, האמון על הבדיקות המשפטיות לצורך בדיקת השליטה של אלשטיין ובן משה; השני, צוות כלכלי של הרשות והכנ"ר; השלישי, צוות הרשות (שלושת אלה להלן: " צוותי הבדיקה").