פסק-דין חלקי בתיק א 7287/05

1.      תחילתה של הפרשה שבפני בעסקת קומבינציה שערכו נתבעים 3-5 עם הנתבעים 6-8 ביום 4.10.91, לפיה יוקם בניין על קרקע המצויה בבעלות הנתבעים 6-8 (להלן: מיוחס). לנתבעת 3, החברה הקבלנית שבנתה את הבניין, הוקצתה על פי ההסכמה בין הצדדים, דירה בקומה הראשונה בבניין (להלן: הדירה). מאוחר יותר, ביום 20.5.93, כרתו נתבעים 1-2 (להלן: חיות) חוזה עם נתבעת 3 לרכישת זכויותיה בדירה ולרישום זכויות אלו במרשם המקרקעין (להלן: חוזה המכר). בשלב זה, הבניין טרם נרשם בפנקס הבתים המשותפים, טרם נרשמו זכויות קנייניות כלשהן לזכות נתבעת 3 או לזכות חיות והקרקע כולה רשומה בפנקס המקרקעין על שם מיוחס.

2.      משהדירה לא נרשמה על שם חיות, הגישו האחרונים תביעה (ת"א 3226/01 בבית משפט זה, אשר נדונה בפני כב' השופט ע' חבש) נגד נתבעת 3 ונגד התובע. האחרון שימש כעורך דינה של נתבעת 3 בעסקה לרכישת הדירה שנערכה בינה לבין חיות, ועוד קודם לכן שימש כבא כוחה של נתבעת 3 בעסקת הקומבינציה שנערכה בינה לבין מיוחס. אציין כבר עתה שמיוחס לא היו צד לתביעה בת"א 3226/01. בפסק הדין שניתן באותה תביעה (בת"א 3226/01), חויב התובע (בתיק זה) לרשום את הבניין כבית משותף בפנקס הבתים המשותפים בלשכת רישום המקרקעין בירושלים ולרשום את הדירה על שמם של חיות (התובעים באותו הליך) (להלן: פסק הדין). בית המשפט קבע בפסק הדין, כי אף שהחוזה הפורמאלי שבכתב לרכישת הדירה נעשה בין חיות לבין נתבעת 3, גם התובע נטל על עצמו התחייבות, מכוח היחסים שבינו לבין חיות, לביצוע רישום הבית המשותף ולהעברת הדירה על שם חיות. נגד נתבעת 3 ניתן באותה תביעה פסק דין בהעדר הגנה.

3.      בהליך הנוכחי הגיש התובע, בעקבות פסק הדין, תביעה נגד מיוחס, ונגד אחרים. בכתב התביעה נטען כי "מהותה של תביעה זו הינה מימושו של פסק הדין ...", וכי "על מנת לקיים את פסק דינו של בית משפט נכבד זה ואת החיובים של התובע כלפי הנתבעים, יש לבצע מספר פעולות". בין הפעולות אשר מנה התובע בכתב התביעה נכללה חתימתם של בעליה הרשומים של הקרקע עליה נבנה הבניין, הם מיוחס, על מסמכים לצורך הגשת בקשה לרישום בית משותף, ועל ייפוי כוח לזכותו של התובע לצורך העברת הבעלות בדירה לנתבעים 1-2.

4.      אף שעילת התביעה נגד מיוחס בוססה על פסק הדין שניתן בת"א 3226/01 הנ"ל, במהלך קדם המשפט שקוים בתיק זה ביום 8.7.07 ניתנה לתובע אפשרות להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה, באופן שזו תושתת גם על עילת תביעה שיסודה בהסכם הקומבינציה. בו ביום הודיע התובע שאין בכוונתו לתקן את כתב התביעה שכן ".... אין זה מתפקידו לאכוף את הסכם הקומבינציה על צד זה או צד אחר להסכם אשר מפר אותו".

5.      בהחלטה שנתנה על ידי ביום 8.11.07 נקבע שתחילה תידון טענת הגנה שהעלו מיוחס, שעניינה בשאלה האם עומדת לתובע עילת תביעה נגד מיוחס מכוח פסק הדין, על יסודה הוא יכול לדרוש לחייבם לבצע את שהתבקש בכתב התביעה, והאם אלה חייבים לבצע את המבוקש, ללא קשר לשאלה האם הם חייבים לעשות כן מכוח הסכם הקומבינציה.

6.      התובע טוען כי "העובדה שמיוחס לא היו צדדים בהליך שהביא למתן פסק דינו של השופט חבש, איננה מעלה ואיננה מורידה כלל ביחס לחובתם לסייע בקיום פסק הדין". לשיטתו, סירובם של מיוחס לסייע לו בביצוע פסק הדין עשוי לגרום לו נזק ומכיוון שמכתב התביעה עולה כי "סירובם של הנתבעים 3-8 לשתף עם התובע פעולה לביצוע פסק הדין נעשה שלא כדין ובחוסר תום לב", קמה לו זכות תביעה נגדם. לטענתו, "יש יריבות בתביעה זו בין התובע לבין מיוחס ויתר הנתבעים ויש לתובע עילת תביעה כנגדם מכוח פסק הדין של השופט ע' חבש, שכן התובע לא יכול לקיימו בלי שיתוף פעולה וחתימה מצד מיוחס ויתר הנתבעים".

7.      מיוחס טוענים כי אין בדין הנוהג בישראל עילת תביעה שעניינה "סיוע לביצוע פסק דין", כי על פי הפסיקה אין בפסק דין גברא כדי לחייב מי שלא היה צד לאותו הליך, ומעת שבית משפט לא דן במסגרת ההליך שקוים בת"א 3226/01 הנ"ל בזכויותיהם, אין באותו פסק דין כדי להכריע בזכויותיהם מול נתבעים 3-5 ולהטיל עליהם חיוב כלשהו. מיוחס מדגישים כי לא היו צד להליך שהתקיים בת"א הנ"ל בפני כב' השופט חבש, וכי גם השופט חבש ציין, במסגרת בקשה לקבלת הוראות (בש"א 7353/04) שהגיש התובע לאחר מתן פסק דין, כי "לא מצאתי גם בתוכן הבקשה דברים המכוונים לבית המשפט. הטיעונים מכוונים לצדדים אחרים שלא היו צד להליך ולכך בית המשפט לא ייתן את ידו".

8.      מקובלת עלי טענת מיוחס לפיה מעת שאלה לא היו צד להליך בת"א 3226/04 הנ"ל, בפסק הדין שניתן באותו תיק נגד התובע אין כדי להקים לתובע עילת תביעה כנגדם. שהרי בדין הישראלי אין מוטלת על אדם חובה כללית לסייע לרעהו לקיים פסק דין שניתן נגד האחרון, ואף התובע אינו מצביע על מקור משפטי שיש בו כדי להטיל על מיוחס חובה לסייע לו בביצוע פסק דין, וכל שנטען על ידו הוא כי מיוחס "מסרבים לסייע לתובע בחוסר תום לב ובחוסר הגינות".

בנסיבות אלו, ככל שמוטלת על מיוחס חובה לפעול בעניינים נשוא התביעה, בין בקשר לרישומו של בית משותף ובין במתן הסכמה להעברת הדירה על שם חיות, אינני רואה כל מקור עליו ניתן לבסס חובה כזאת, לבד מהסכם הקומבינציה. דא עקא, התובע לא ביסס את תביעתו על הסכם הקומבינציה, וכפי שכבר נאמר, גם משניתנה לו האפשרות לתקן את תביעתו ולהשתיתה על הסכם הקומבינציה, הוא סרב לעשות זאת.

9.      לאור האמור אני מוחק את התביעה נגד מיוחס בהעדר עילה.

10. לאור מחיקת התביעה נגד מיוחס, ספק בעיני אם נותר טעם בדיון בחלקיה האחרים של התביעה המכוונים נגד נתבעים אחרים. שהרי הקרקע רשומה על שם מיוחס ומשהתביעה נגד אלה נמחקה, קשה לראות כיצד הנתבעים האחרים יוכלו לבצע את פסק הדין שיינתן, אם יינתן נגדם, בתביעה. לפיכך, על התובע להודיע, בתוך 7 ימים אם הוא מבקש להמשיך בבירור התביעה נגד הנתבעים האחרים. למקרה והתשובה תהיה חיובית, אני קובע את התיק לשמיעת כל ההוכחות ולסיכומים ליום 7.7.08 שעה 11:00.

11. התובע ישלם למיוחס הוצאות משפט ובנוסף שכ"ט עו"ד בסך 7,500 ש"ח בצירוף מע"מ.

ניתן היום, כ"ז באייר, תשס"ח (1 ביוני 2008), בהעדר ב"כ הצדדים.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: