פסק-דין חלקי בתיק א 64388/06

^{נתבעת 1}

^{בפני תביעה על סך כ- 39,500 ש"ח שיסודה בתאונת דרכים מיום 14.6.06 בשעות הבוקר.}

^{נסיבות התאונה אינן שנויות במחלוקת. זאת, בין היתר, מחמת שהנתבעת לא קיבלה הודעה על נסיבות התאונה. רכב הנתבעת המעורב בתאונה הושאר במקום התאונה ונאסף מהמקום על ידי הנתבעת.}

^{אלה נסיבות התאונה:}

^{רכב התובע עמד במקום חניה מוסדר, ליד בית כנסת בו התפלל התובע. בשלב מסוים נמסר לתובע כי רכבו נפגע והוא יצא ומצא את רכבו כשהוא מוסט מעט מן המקום בו חנה והוא פגוע מלפנים ומאחור. רכב הנתבעת עמד במרחק מה מאחורי רכב התובע, ונראה היה שפגע ברכב נוסף שעמד מאחוריו.}

^{אין ספק כי האחריות לתאונה מוטלת על הנהג ברכב הנתבעת, הלא הוא הנתבע 3.}

^{התובע טוען, כי קמה לו עילת תביעה כלפי הנתבעת מכח היותה בעלת הרכב, אשר דינה כדין "מעין מבטח", ומכח היותה מתירת השימוש ברכב.}

^{הנתבעת טוענת, כי אין כל יריבות בינה לבין התובע. הבעלות ברכב אינה מקימה עילת תביעה כלפי הנתבעת, בשעה שהנתבעת מסרה פרטים מלאים של שוכר הרכב ושל הנהג ברכב. הנתבעת טוענת, כי הרכב הושכר לנתבע 2, אשר רק הוא היה מורשה לנהוג ברכב. הואיל ואין חולק כי הנוהג ברכב בעת התאונה היה הנתבע 3, הרי שגם לשיטת התובע אין עילת תביעה כלפי הנתבעת. עוד טוענת הנתבעת, כי לפי תנאי הסכם השכרת הרכב, לא יפחת גיל הנוהג ברכב מ- 23 שנים. במועד התאונה היה הנתבע 3 בן 21 שנה בלבד. הנתבעת טוענת, כי גם אם תתקבל טענת התובע, לפיה, דין הנתבעת כדין "מעין מבטח", הרי שנכח הפרת התנאים האמורים בהסכם השכירות באשר לזהות הנוהג ברכב, פקעה אחריות הנתבעת כלפי צד ג'.}

^{התובע טוען, כי עם מתן היתר ראשוני לשימוש ברכב מצד הנתבעת, התגבשה אחריות הנתבעת כלפי צד ג', גם אם השימוש ברכב בפועל נעשה תוך סטייה מן ההיתר שניתן. התובע מפנה לפסקי דין שונים שניתנו בעניין זה בתביעות לפי חוק הפלת"ד.}

^{לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובראיות שבפני החלטתי לדחות את התביעה כלפי הנתבעת 1.}

^{פסקי הדין שהציגה ב"כ התובע בעניין אחריות בעל רכב, למרות סטייה מן ההיתר שניתן לשימוש ברכב, אינם רלוונטיים לענייננו. חוק הפלת"ד הוא חוק מיוחד, אשר קבע אחריות מוחלטת של הנוהג ברכב ושל בעל רכב אשר התיר את השימוש ברכב. בענייננו, חלים דיני הנזיקין הכלליים, לגביהם הכלל הוא כי הניזוק רשאי לחזור אצל המזיק בלבד, למעט מקרים שפורטו במפורש בפקודת הנזיקין.}

^{בפסק הדין של השופט גלדשטיין, אשר הרחיב מעט את הגבולות וקבע אחריות של חב' השכרה, מדובר במקרה שבו לא נמסרו פרטי שוכר הרכב. כמו כן, נקבעה שם אחריותה של חב' להשכרת רכב כתוצאה מהעדר פוליסת ביטוח כלפי צד ג'.}

^{במקרה שבפנינו מסרה הנתבעת פרטים מלאים של שוכר הרכב ושל הנוהג ברכב ואין מקום לחייב את הנתבעת מכח בעלותה ברכב בלבד. הוא הדין בהתייחס לפסקי דין נוספים שצירף התובע בעניין זה.}

^{יתר על כן, חיוב הנתבעת כלפי צד ג' אפשרי מכח היותה "מעין מבטחת", לכל היותר. לו היה הרכב מבוטח ככל רכב פרטי אחר, היתה עומדת למבטחת הגנה מפני תביעת צד ג' בכך שמדובר בהרשאה לנהיגה בשם נקוב בלבד, ובכך שהנהג ב"רכב המבוטח" לא עמד בדרישות הגיל המנימלי המפורשות בפוליסת הביטוח.}

^{אם דין הנתבעת כדין "מעין מבטח", הרי שאת הסכם ההשכרה יש לראות כמעין פוליסת ביטוח. משהפר הנתבע 2 את תנאי הסכם ההשכרה ומסר את הרכב לשימושו של הנתבע 3, פקעה הזיקה המחייבת את הנתבעת באחריות כלפי צד ג'.}

^{בנוסף, הואיל וגיל הנהג אשר נהג ברכב הנתבעת בעת התאונה היה פחות מ- 23 שנה, הרי שגם מסיבה זו פקעה הזיקה המחייבת את הנתבעת באחריות כלפי צד ג'.}

^{כאמור, ההלכות בדבר דיות מתן היתר השימוש הראשוני ברכב לצורך יצירת זיקה ואחריות כלפי בעל הרכב, הן הלכות מיוחדות לעניין חוק הפלת"ד ואינן רלוונטיות לענייננו.}

^{אשר על כן, החלטתי לדחות את התביעה כלפי הנתבעת 1.}

^{התובע ישלם לנתבעת 1 שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ש"ח, כולל מע"מ.}

^{התשלום ישולם תוך 30 יום.}