פסק-דין חלקי בתיק א 62006/06

בהמשך להסכמה הדיונית שהושגה בין הצדדים (23.3.08) יינתן פסק דין חלקי בשאלת האחריות ואילו ההכרעה  בדבר אופן חלוקתה בין הנתבעים תידחה.

עסקינן בתביעת ליקויי בנייה שהוגשה על ידי התובעת (להלן:" דורון") בעניין פגמים שנתגלו, לטענתה, בדירה שנרכשה על ידה בתל אביב (להלן: " הדירה"), עפ"י חוזה מכר מיום 29.9.02 (להלן:" ההסכם").

התביעה הופנתה כנגד המוכרת (להלן: " באוהאוס") ומנהלה (להלן:" קוטלר") שערב לחיוביה ומטעמם של אלה הוגשה הודעת צד ג' כנגד הקבלן המבצע (להלן:" מרחבים") ומנהליו (במשותף ייקראו באוהאוס, קוטלר, מרחבים ומנהליו להלן:" הנתבעים").

בהתחשב באופיו המקצועי המובהק של הסכסוך, מונה המהנדס למעי יצחק כמומחה מטעם ביהמ"ש (להלן:" המומחה/למעי") וזאת על מנת שיחווה דעתו בנושאים ההנדסיים שבמחלוקת.

בבדיקתו, זיהה המומחה קיומם של ליקויים בתחום האיטום, השלד, הנגרות, הצבע, האינסטלציה, החשמל, הטיח, הריצוף וכיוצ"ב שעלות תיקונם נאמדה, בתוספת עלויות בלתי צפויות, פיקוח הנדסי  ומע"מ.

בהתייחסו לליקויי הריצוף העריך למעי, לסיטואציה אלטרנטיבית של היעדר אריחים רזרביים, עלות החלפה כוללת של הריצוף וכן תוספת העלות שתידרש במצב דברים מסוג זה לדיור חלופי.

הנתבעים מבקשים להדוף את התביעה כנגדם תוך הסתמכות על טענות בעלות אופי פרוצדוראלי הנסמכות במישרין או בעקיפין על הוראות ההסכם, תקופות האחריות המפורטות בחוק המכר (דירות) התשל"ג - 1973 (להלן:" החוק") וההלכה המשפטית.

במיוחד מדגישים הנתבעים את העדרם של פירטי הליקוי הנתבעים בפרוטוקול המסירה כמחלישים את עמדת דורון לעצם קיומם.

במאמר מוסגר יצויין, כי הנתבעים לא עמדו בסיכומיהם על הבסיס ההשוואתי שבין הליקויים שפורטו בפרוטוקול המסירה, לבין אלה שפורטו בחוות דעתו של המומחה, ובכך עשו מלאכתם קלה, על אף זאת אתייחס לגוף טענותיהם.

 על פני הדברים נראה כי לפחות חלק מהפריטים הנזכרים בחוות דעתו של למעי (לדוגמא הפגמים בעבודות הטיח והצבע) מצויינים אף בפרוטוקול המסירה ובמובן זה של הדברים נמצאת טענתם של הנתבעים כחסרת ביסוס.

למעלה מן הצורך יצויין, כי קיומה של התאמה מלאה בין רישום הפגמים בפרוטוקול המסירה לבין אלה הנקובים בחוות הדעת ההנדסית אינה הכרחית שכן, לכך נועדה תקופת הבדק ומכאן לקו הגנתם החלופי של הנתבעים הנסמך על טענת השיהוי.

לטענת הנתבעים,  השתהו דורון בתביעתם לאחר שחרגו ממסגרת הזמן הקבועה בחוק כתקופת האחריות המוחלטת בדגש מיוחד על נושא הריצוף בו מוגבלת לדבריהם תקופת האחריות לשנה אחת בלבד.

בנושא הריצוף קבע המומחה כי קיימים אריחים שבורים, פגומים, בלתי אחידים בגובהם ללא מילוי רובה אחיד בחללים, בשקיעה ובהבדלי גוון.

ייאמר מיד כי מימצאיו המקצועיים של המומחה בעניין הריצוף (אריחים שבורים בגובה בלתי אחיד ללא רובה אחידה מונחים מעל חלל בשקיעה והבדלי גוון) מחייבים בחלקם הלא מבוטל תקופת אחריות בת שלוש שנים.

באופן חלופי, וגם לולא קיומה של אחריות מוחלטת מכוח החוק, ניראה מתוך עיון בחוות דעתו של המומחה, כי מדובר בפגמים חמורים. סיבת הופעתם הסבירה יותר נראית כביצוע לקוי של עבודה, כמו מרחק ההנחה שבין האריחים, מילוי הרובה, החללים מתחת לאריחים, השיפועים והפרשי הגובה. מכולם נלמד על קיומם של פגמים משמעותיים בריצוף הדירה שמקורם אינו בבלאי סביר ולפיכך, מצויים באחריות הנתבעת ואלה מצדיקים את פירוק האריחים והחלפתם לפי קביעת המומחה.

בהקשר זה העדפתי לדחות את מסקנתו של המומחה כפי שהוצגה בחקירתו הנגדית לפיה, מדובר כביכול בליקויים שניתן היה לזהותם בבדיקה ויזואלית מיידית. לדעתי, נכשל המומחה בעניין זה בתשובתו הן מכיוון שאין הוא המוסמך לחוות דעתו בנושא זה החורג מתחום מומחיותו והן משום חוסר הסבירות שבהערכתו זו.

בחזית הטיעון המשנית של הנתבעים טוענים אלה כי קביעותיו של המומחה בנושא הריצוף נעשו

בחריגה מסמכותו בהתייחסותו לפגמים שלא נזכרו בחוות דעתו של המומחה מטעם דורון (הדס) תוך שהם מטילים ספק במקצועיותו ובאמינותו של המומחה בהפנייה לסתירות שנתגלו, כביכול,  בתשובותיו.

לטעמי, רשאי היה המומחה להתייחס לריצוף כמכלול ולא לראות עצמו כמוגבל לטענות הספציפיות המזוהות בחוות דעת התובעים. סבורני, כי לא ניתן לצפות מאיש מקצוע שיעצום עיניו ויתעלם מליקויים המתגלים לדעתו מה גם שלהבנתי לא ניתן לבודד, לפחות לא בבדיקה הנוגעת לריצוף, רכיב אחד (שריטה) ממשנהו (שבר) מבלי להחמיץ את התמונה הכוללת.