פסק-דין חלקי בתיק א 54578/04

בפני תביעה ע"ס 10,494 ש"ח ותביעה שכנגד ע"ס 25,000 ש"ח שעניינה  הסכם שכירות תפעולי של כלי רכב, ותפיסתם  על ידי החברה המשכירה לפני תום השכירות.

טענות הצדדים

טענות התביעה

התובעת הינה חברה ציבורית, העוסקת בהשכרת מכוניות לתקופות ארוכות, על דרך של שכירות תפעולית, ובמתן שירותי תחזוקה למכוניות המושכרות. ביום 14/12/00, נחתם הסכם שכירות בין התובעת לבין הנתבעת, לפיו שכרה האחרונה מספר כלי רכב (להלן: "הסכם השכירות"). הנתבעת שילמה מראש את דמי השכירות בגין 3 חודשי השכירות האחרונים והתחייבה   לשלם את יתרת דמי השכירות ב- 33 תשלומים חודשיים.

על פי סעיף 15.1 להסכם השכירות, על הנתבעת היה להחזיר את המכוניות בתום תקופת השכירות, כשהן במצב טוב ותקין, בהתחשב בבלאי עקב שימוש סביר . 

בסעיף 15.2 להסכם השכירות, הוסכם כי בכל מקרה בו יבוטל ההסכם בין הצדדים או בתום תקופת השכירות, והיה והנתבעת לא תחזיר את הרכבים לתובעת, תהא התובעת רשאית לתפוס את הרכבים ולהחזירם לחזקתה.

ביום 21/7/03, רכב שהיה נהוג בידי עובד טידקס, היה מעורב בתאונת דרכים ונגרם לו נזק.

סעיף 17.2 להסכם קובע כי טידקס מתחייבת לשלם לניו קופל, את הסכום שיקבע שמאי מטעם האחרונה, כמבטא את הנזק שנגרם למכוניות, ואשר אינו בגדר בלאי עקב שימוש סביר בלבד.  חשבוניות חיובים בגין השבה לקדמות בסכומים המפורטים: 1,416 ש"ח, וכן 4,012 ש"ח, נשלחו לנתבעת אשר מחד גיסא לא טענה נגד החיוב ומאידך גיסא לא שילמה את הנזק.

 סעיף 20.2 להסכם קובע כי טידקס תישא בהוצאות שיגרמו לניו קופל עקב הפרת ההסכם על ידה, לרבות הוצאות בגין תפיסת הרכבים.

בעקבות הפרת ההסכם וביטולו כדין, לשיטת ניו קופל , ביצעה היא  ביום 11.11.03 איסוף רכבים, באמצעות קבלן. לפיכך, ביום 1/12/03, חויבה הנתבעת בסך של 3,304 ש"ח בגין תפיסת שני רכבים שמספריהם : 10-727-96, 10-326-94.

על אף מספר פניות מטעם התובעת בדרישה לתשלום החוב, לא שילמה הנתבעת, נכון למועד הגשת כתב התביעה, את סכום החוב.

טענות ההגנה:

בתחילת חודש נובמבר 2003 תפסה ניו קופל שני כלי רכב ששכרה טידקס. הרכבים נתפסו ב ממגרש החניה בו חנו כלי הרכב וזאת בעת שנהגיהם לא שהו בתוכם.  המכוניות נתפסו שלושה חודשים לפני סיום תקופת השכירות, כאשר דמי השכירות שולמו מראש עד לסוף התקופה.

המכוניות נתפסו על ידי ניו קופל בדרך של עורמה, בטענה שלוקחים אותן לטיפול שוטף. עד עצם היום הזה, לא הושבו שתי המכוניות לשימושה של טידקס.

המכוניות נתפסו בגלל חוב נטען ישן, מהשנים 2001-2002, שנוגע לרכבים אחרים ולא לאלה שנתפסו. לטענת טידקס, ניו קופל לא המציאה הוכחה לקיומו של חוב זה ולהצדקתו. הרכבים נתפסו ימים אחדים לאחר שהושג הסכם הפשרה, בטרם חלף הזמן הסביר לקיומו, והתובעת לא הביאה כל ראיה סותרת לעניין זה.

ביום בו נתפסו המכוניות, שילמה טידקס את הסכום של 3,250 ש"ח, זאת לאחר שהובטח לה על ידי ניו קופל, כי לאחר תשלום סכום הפשרה יוחזרו לה המכוניות. אלא שלאחר התשלום, צצה דרישה חדשה, לתשלום הוצאות תפיסת הרכבים, כתנאי להשבתם לידי טידקס.

בתשובה לטענת ניו קופל שסעיף 15.2 להסכם השכירות אפשר לה לתפוס את המכוניות, טוענת טידקס שהסעיף מותנה בהתקיימות אחד משני תנאים: ביטול ההסכם, או סיום תקופת השכירות. כאמור, תקופת השכירות לא הסתיימה, ולא בוטל ההסכם. 

משמעות הדבר היא, כי סכום של שישה חודשי שכירות (שלושה לכל רכב) ששילמה טידקס מוחזק על ידי ניו קופל, למרות שלא סיפקה התמורה עבורו. מדובר בסכום של 11,280 ש"ח בתוספת מע"מ.

לטענה כי תפיסת הרכבים בוצעה בהסתמך על סעיף 17.4 בהסכם. משיבה טידקס שסעיף זה  מקנה רק את הזכות לבטל את ההסכם, וניו קופל לא מימשה זכות זו.

טידקס טוענת, כי תיאור הנזקים הנטענים בכתב התביעה אינו חורג מבלאי סביר.  על פי סעיף 10.1 להסכם השכירות לפיו על המשכירה לטפל ולתקן תקלות במכוניות, כתוצאה מבלאי זה. עוד מוסיפה טידקס וטוענת כי במתן הפרשנות למונח "בלאי סביר" יש להתחשב בכך, שמדובר במכוניות שהיו בשכירות קרוב לשלוש שנים. פרשנותה של ניו קופל הטוענת כי על השוכר לדווח לניו קופל, על כל שריטה או שפשוף קל ברכב, וזה יחייב אותו בתשלום ההשתתפות העצמית, מנוגדת למילותיו של הסעיף.

עוד טוענת טידקס כי מאחר שהחוזה נוסח ע"י התובעת, יש להחיל את כלל הפרשנות נגד המנסח, ואין לקבל פרשנות המנוגדות ללשון ההסכם ולתכליתו.

באשר לדרישה לתשלום ההוצאות שנגרמו לניו קופל עקב תפיסת כלי הרכב, טוענת טידקס כי מדובר בעזות מצח ובחוצפה מצד ניו קופל אשר תפסה את כלי הרכב זמן רב לפני סיום תקופת השכירות, תוך הפרה בוטה של ההסכם, ותוך גרימת נזקים חמורים לטידקס.

תביעה שכנגד

טענות הנתבעת/התובעת שכנגד (להלן: גם טידקס)

 לטענת טידקס  על אף התחייבותה בהסכם, בניגוד לדין וללא כל הצדקה, תפסה ניו קופל  בתחילת חודש נובמבר 2003 את המכוניות ששכרה טידקס, ומנעה ממנה  את המשך השימוש בהן, מספר חודשים לפני תום תקופת השכירות. ניו קופל עשתה כן בעורמה ובחוסר תום לב, 

כתוצאה מהתנהגות זו של ניו קופל, נגרמו לטידקס הנזקים הבאים  :