פסק-דין חלקי בתיק א 54206/07

פסק הדין מתייחס לעניין גובה נזקם של התובעים, אשר נפגעו בתאונת דרכים ביום 7.2.2004, עת התהפכו עם טרקטורון עליו נסעו. כדי שהתמונה תהיה שלמה אציין כי בטרקטורון נהג התובע מס' 1 (להלן: "התובע"), שהינו יליד 26.7.1986, ומאחוריו ישבה דודתו, היא התובעת מס' 2 (להלן: "התובעת"), ילידת 15.8.1964.

נזקי התובע מס' 1

התובע נבדק ביום התאונה בבית החולים "פוריה". בתעודת חדר המיון נרשם כי נחבל בראש, בצוואר, בחזה, בטן תחתונה, אגן, ברך שמאל. התובע לא איבד את הכרתו ולא הקיא אך התלונן על כאבים באזורי החבלה, סחרחורת, בחילה וכאבים באזניים.

בבדיקתו נמצאה רגישות מעל הצלעות ומעל עצם החזה, רגישות בבטן שמאלית תחתונה, נמצאו שפשופים בדופן הבטן ונפיחות מעל הברך. התובע צולם, לא נמצא שבר והוא שוחרר להמשך מעקב אצל הרופא המטפל, טיפול תרופתי וקירור המקום.

כ ^-4 ימים לאחר התאונה ביקר התובע אצל רופאת המשפחה, המשיך להתלונן על כאבים בצוואר, בבטן, במפשעה, בברכיים, בכף רגל ימין וכן על כאבי ראש, סחרחורות וצפצופים באזניים.

הוא חזר לביקורת אצל רופאת המשפחה ביום 11.2.2004. נרשם כי הוא מתלונן על כאב בברך שמאל עם רגישות. הוא ממשיך להתלונן על כאבים בברך, נשלח לאורטופד, אצלו ביקר ביום 12.2.04. האורטופד שלח אותו לבצע צילומים של פרק ירך שמאל וברך שמאל וכף רגל ימין. אל האורטופד הגיע התובע כשהוא מתהלך עם קביים. אין תיעוד רפואי מבדיקה חוזרת ע"י האורטופד אף שהתובע טוען כי ביצע את הצילומים. ימים ספורים לאחר מכן, ב ^- 18.2.2004 נבדק התובע ע"י רופא א.א.ג., התלונן על קשיי ריכוז, סחרחורת, טשטוש, טינטון, ספק ירידת שמיעה דו צדדית קלה. הוא נשלח לבצע בדיקת ENG וכן בדיקת שמיעה ובדיקת טינפנוגרם ^-אך לא ביצע את הבדיקות ולא חזר עוד אל הרופא.

במועד התאונה היה התובע תלמיד כתה י"ב. לטענתו, נעדר מן הלימודים במשך כחודש ימים. אין לגבי היעדרות זו כל אסמכתא.

ב"כ התובע עותר לפסוק לו פיצוי בגין כאב וסבל בסך 10,000 ש"ח והחזר הוצאות בסך 500 ש"ח.

ב"כ הנתבעים מתנגדות. לטענתן הפיצוי הראוי הוא ^-1,000 ש"ח בגין כאב וסבל ותו לא.

בהתחשב במהות הפגיעה, אשר היתה קלה יחסית וחלפה תוך פרק זמן קצר, ופרט לרגישויות לא היו ממצאים משמעותיים, אני סבורה כי הפיצוי הראוי בגין כאב וסבל עומד על 4,000 ש"ח. כמו כן, אני פוסקת לתובע החזר הוצאותיו בגין תרופות ונסיעות לביקורים אצל הרופאים בסך 250 ש"ח.

על הסכומים הללו יתווסף שכר טרחת עורך ^-דין בשיעור 13% ומע"מ, וכן החזר אגרת בית משפט.

נזקי התובעת מס' 2

התובעת מס' 2 נבדקה גם היא ביום התאונה בבית החולים "פוריה". בתעודת חדר המיון נרשם כי נחבלה בראש, בצוואר, באגן ובעצם הזנב. היא לא איבדה את הכרתה ולא הקיאה אך התלוננה על כאבים באזורי החבלה ועל רעש באזניים. נמצאו שפשופים בגב אמצעי מימין ובאזור עצם הזנב. גם התובעת צולמה ואף בוצעה בדיקת CT ולא נמצאו חבלות גרמיות. נמצא שטף דם תת ^-עורי באגן.

התובעת שוחררה לביתה עם הוראות להמשך מעקב בקופת חולים, חופשת מחלה של 10 ימים והמשך טיפול אנלגטי. התובעת פנתה לרופאת המשפחה כיומיים לאחר התאונה. בשל כאבי ראש והכאבים באגן עם הגבלה בתנועה ורגישות בעמוד השדרה הצווארי והמותני ^- הופנתה לייעוץ אורטופדי ולייעוץ נוירולוגי. התובעת בקרה אצל האורטופד ביום 11.2.2004 ונשלחה על ידו למכון הפיזיוטרפיה. לטענתה, בצעה כ ^- 15 טיפולי פיזיוטרפיה אך אין לגביהם תיעוד.

התובעת נבדקה גם ע"י הנוירולוג ביום 17.2.2004 וקבלה על ידו טיפול תרופתי.

התובעת חזרה לרופאת המשפחה, אשר ציידה אותה באישור מחלה ל ^-10 ימים נוספים מיום 1.3.2004 ^-10.3.2004.

במועד התאונה עבדה התובעת כמוכרת בחנות גולף & קו. שכרה הממוצע, עובר לתאונה, עמד על כ ^-2,500 ש"ח בממוצע לחודש (מהשכר לא נוכה מס הכנסה). התובעת המציאה אישור המעביד כי נעדרה מעבודתה מיום 8.2.2004 ועד ליום 1.3.2004, ובתקופה זו קיבלה את שכרה ע"ח ימי חופשה.

ב"כ התובעת עותר לפסוק לה פיצוי בגין אבדן ההשתכרות בתקופת ההיעדרות, פיצוי בגין כאב וסבל בסך 10,000 ש"ח והחזר הוצאות בגין טיפולים רפואיים ונסיעות בסך 500 ש"ח.

בהתחשב בנסיבות הפגיעה, שגם במקרה של התובעת לא היתה פגיעה קשה, ובתקופת אי הכושר שבחלקה לא נוצלה ע"י התובעת, ובטיפולים הרפואיים שקיבלה, אני פוסקת לה בגין כאב וסבל סך של 6,000 ש"ח. בנוסף, אני פוסקת לתובעת בגין אבדן השתכרות סך של 1,800 ש"ח והחזר הוצאות בסך 250 ש"ח. על הסכומים הללו יתווסף שכ"ט עורך דין בשיעור 13% בצירוף מע"מ.

עניין הריבית

באי כח הנתבעים מבקשים להורות על הקפאת הרבית על סכום פסק הדין וזאת מן הטעם שטרם ניתן פסק דין בשאלת החבות.