פסק-דין חלקי בתיק א 53422/04

1.         לפני תביעה בסדר דין מהיר בענין נזקיו של ארוע שהתרחש ביום 10.7.01 בשער קיבוץ עלומים, ובו נפגע שער הקיבוץ.

אין מחלוקת כי הנתבע 2 (" הנתבע") נהג במשאית והגיע לשער הקיבוץ. עוד אין מחלוקת כי היה "מפגש" בין המשאית לבין שער הקיבוץ וכי השער ניזוק. הצדדים נחלקו בשאלת האחריות לנזקי הארוע. כמו כן נחלקו הצדדים בשאלת הנזק.

בדיון מיום 23.1.05 סוכם כי תחילה ישמעו ראיות ותנתן הכרעה בענין האחריות לתאונה. כמו כן הסמיכו הצדדים את בית המשפט ליתן פסיקתו בענין האחריות לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד - 1984.

תמצית טעוני התביעה

2.         המשאית הגיעה לשער הקיבוץ מתוך כוונה להכנס לשטחו, החלה לעבור את סף השער ונעצרה. השער החשמלי של הקיבוץ מצויד בעיניים פוטואלקטריות אשר חיישניהן מפסיקות את תנועתו בעת זיהוי גוף החוצה את השער. משכך, בעת כניסת המשאית, נעצרה תנועת השער.

המשאית נעצרה קודם שהשלימה את מעבר השער. הנתבע ירד מהמשאית, פנה לחברי קיבוץ שהיו בסמוך (והמתינו לכניסת המשאית, כדי לצאת עם רכבם) וביקש הנחיות כיצד להגיע לרפת של הקיבוץ. בשלב זה היה השער ללא תנועה והמשאית בתווך.

לאחר שהינחו את הנתבע כיצד להגיע לרפת, ובעוד המשאית עומדת בתווך, יצא רכבם של חברי הקיבוץ. לאחר מכן המשיך הנתבע בנסיעתו. השער החשמלי המשיך להיות נייח וללא תנועה ובשלב זה פגעה בעוצמה העגלה הנגררת של המשאית בכנף השער והוא ניזוק ממשית.

התובעת טוענת כי לאור האמור יש לחייב את הנתבעים בנזקים שנגרמו עקב הארוע (הנתבע 1 הוא הבעלים של המשאית והנתבעת 3 היא חברת הביטוח הרלוונטית).

תמצית טעוני ההגנה

3.         הנתבע נהג במשאית והגיע לשער הקיבוץ, שהיה סגור. הנתבע המתין עד שיגיע מי שיפתח לו את השער. אדם שהגיע למקום מתוך הקיבוץ עם רכב, פתח לנתבע את השער. המשאית החלה בנסיעה אטית ותוך כך שאל הנתבע את אותו אדם כיצד מגיעים לרפת. האדם סימן לנתבע שהרפת נמצאת משמאל. באמצע המעבר בשער, כאשר המשאית בסטיה קלה שמאלה, שמע הנתבע מכה. הנתבע עצר וירד מהמשאית ואז הבחין שהשער נסגר על הגלגל הקדמי של העגלה, כאשר למעלה ממחצית המשאית כבר עברה את השער.

הנתבעים טוענים כי המשאית לא פגעה בשער אלא נפגעה על ידי השער, כי הנתבע נהג במשאית באופן מיומן ואין מקום לחיובם בנזקי הארוע.

הראיות

4.         מטעם התובעת העידו שני עדים. מר שמעון מוס - חבר הקיבוץ אשר שוחח עם הנתבע, וגב' שרה ג'ין לנדסמן - אחראית הביטוח של הקיבוץ. מטעם הנתבעים העיד הנתבע (2).

עדותו של מר מוס: מר מוס לא ראה את מפגש המשאית והשער. מר מוס הוא אשר פתח את השער באופן שאיפשר למשאית להכנס. הוא עצמו התכוון לצאת עם בתו מהקיבוץ, ברכב. לפי שבתו, שהיתה נהגת חדשה, נהגה ברכב, העדיף מר מוס שהמשאית תכנס תחילה ואז יצאו הם. המשאית החלה להכנס ונעצרה. הנהג ירד ושאל את מר מוס כיצד מגיעים לרפת. הנתבע שב למשאית אולם טרם החל לנסוע. או אז אמר מר מוס לבתו לצאת מהשער, והם נסעו ויצאו. מר מוס לא ראה את המגע בין המשאית לשער ולא שמע אותו.

בכל הנוגע לתפעולו של השער יכול היה מר מוס לתת רק עדות כללית, כחבר קיבוץ. אין לו השכלה רלוונטית לגבי האלקטרוניקה של השער ותקלות. 

5.         עדותה של גב' לנדסמן: גב' לנדסמן לא נכחה בארוע או בזמן הסמוך לו ליד השער. גם לעדה זו אין מומחיות בענינים שבאלקטרוניקה של שערים או יכולת להעיד לגבי תקלות בשער. כחברת קיבוץ העידה העדה כי השער נעצר כאשר הוא רואה גוף וכן כי במעבר של שני גופים יש זמן שהייה מסויים עד שהשער מתחיל לנוע שוב.

6.         עדותו של הנתבע: גם הנתבע לא ראה את המגע בין השער לבין המשאית. הוא שמע והרגיש את המכה בלבד. הנתבע לא הכיר את הקיבוץ הספציפי וזו היתה לו הפעם הראשונה שהגיע אליו. הנתבע טען כי רכבו היה בסטיה מסוימת שמאלה, לכיוון הרפת, וכי במקרה של פנייה כזו, העגלה של המשאית תקח עוד יותר שמאלה ולא תזוז קודם ימינה.

בתצהירו הצהיר הנתבע כי בתוך הקיבוץ, במרחק של כ- 10 מ' מהשער, היה עמוד אשר לחיצה עליו פותחת את השער. עוד הוצהר כי האדם שהגיע לשער לחץ על הכפתור ופתח את השער לנתבע. במהלך הדיון התברר כי הנתבע לא ראה את האמור אלא משער אותו בלבד, על יסוד הכרותו הכללית עם קיבוצים. מעדותו של מר מוס עלה בברור כי מר מוס פתח את השער באמצעות שלט שהיה בתוך הרכב. את נכונותו של הנתבע להצהיר תחת אזהרה על השערות שאינן עובדות (וכאשר התצהיר קצר עד מאד ובנקל ניתן לבחון היטב את כל פרטיו), אין לראות בחיוב.

בעדותו של הנתבע עלו קשיים נוספים. כך למשל העיד הנתבע נחרצות כי מר מוס עצמו הוא אשר נהג ברכב (כאשר לא היה מקום לפקפק בעדותו של מר מוס לגבי נהיגת בתו). עוד העיד הנתבע כי שאל על מיקומה של הרפת מבלי שירד מהרכב כלל. מר מוס העיד בענין זה כי הנתבע ירד מהרכב. האינטרס של מר מוס בתביעה, ככל שיש לו, קטן לאין שיעור מאינטרס בעל דין כנתבע.

וכך, העיד הנתבע כי מר מוס חלף ברכבו על פני השער לאחר התאונה, ולא קודם לכן וכי מר מוס ירד להסתכל מה קרה ואחר כך יצא. מר מוס עצמו העיד, מנגד, כי לא ראה את התאונה והרי היה זה לכאורה נגד אינטרס הקיבוץ (שהיה מעדיף למצוא במר מוס עד ראיה ישיר לארוע). יש להעדיף את עדותו של מר מוס גם בענין זה.

7.         לבית המשפט הוגשו תמונות (ת/1) המנציחות את המשאית והשער, לאחר המפגש, ולפני שהוזזו. מתמונות אלו ניתן היה ללמוד בין השאר כי על השער נמצא (בעת הרלוונטית) שלט בזו הלשון "זהירות! השער נסגר לאחר רכב אחד". שלט זה נותן תימוכין לסברה שהועלתה על ידי ב"כ הנתבעים, לפיה זיהה השער את סיום מעבר גוף המשאית כסיום מעבר של רכב והחל להסגר, וזוהי הסיבה לתאונה.

עוד ניתן להבחין בתמונות כי ככל שהיתה סטיה של העגלה כלפי ימין, מדובר בסטיה קטנה (לפי חלק מהתמונות לא נחזית סטייה כלל, אך חסרות זויות צילום שיכלו לסייע בקביעת מסמרות בענין זה).