פסק-דין חלקי בתיק א 52829/03

זוהי תביעת שיבוב בגין נזק  נגרם למכונית בעת שנכנסה למתקן שטיפה אוטומטי. מר בן שושן סיפר שהכניס את מכוניתו למתקן השטיפה. עובד המתקן הנחה אותו  להשאיר את המכונית בהילוך סרק ולדומם את המנוע - וכך עשה. לאחר  מכן נעמדה מאחורי מכוניתו  מכונית ב.מ.וו. של הנתבע מס' 2. בעוד מכוניתו מתחילה לנוע על המסוע, הבחין מר  בן שושן במכונית הב.מ.וו. כשהיא  נוסעת מעצמה, פוגעת במכוניתו ודוחפת אותה עד להתנגשותה במעקה בסוף המתקן. לדבריו סירב האיש שישב במשרד מכון השטיפה לקחת אחריות על האירוע. עוד  ציין, שלאחר  התאונה הוא  עצמו ניגש למכונית הפוגעת והוציא אותה מהילוך "דרייב".

מנהל מתקן השטיפה העיד, כי אירוע שכזה אכן עלול להתרחש, כאשר מכונית מוכנסת למתקן במנוע דולק ובהילוך נסיעה. זהו תפקידו של העובד המכניס את המכוניות למתקן לוודא שהן אינן בהילוך נסיעה והמנוע שלהן כבוי - והוראות כאלה רשומות בשילוט במקום. העובד המכניס את המכוניות למתקן השטיפה אמור לדחוף אותן ידנית, אל עבר נקודת ההתחלה של המסוע, שם הן "נלכדות" ע"י המסוע - ומשם הן אמורות להמשיך בתנועה אוטומטית המבוקרת ע"י חיישנים.  בעדותו של  עד  ההגנה היו מספר  נקודות שהעידו על מהימנות גרסתו של מר  בן שושן. ראשית, אישר עד  ההגנה שאירוע כאירוע שתיאר מר  בן שושן אכן עלול להתרחש - בדרך שתיאר  מר  בן שושן. שנית, תיאר עד  הגנה את משך התרחשותו של האירוע במונחי זמן דומים - עניין של שניות לא  רבות. שלישית, עד ההגנה אישר כי זהו תפקידו של העובד במקום לתת ללקוחות את ההנחיות, אשר מר  בן שושן טען שנתן לו אותו עובד.

הסתייגותה של הנתבעת 1 מאחריות מבוססת במידה רבה על העדר  ידיעתו של עד  ההגנה אודות האירוע  שטרם הוגש כתב התביעה. אכן, הוא  נמצא  במקום 10 - 12 שעות ביממה ובהיותו הבעלים והמנהל של המתקן (הפועל 24 שעות ביממה) הוא  מצפה לקבל דיווח מעובדיו על כל אירוע משמעותי.  כל זה ברמת העיקרון. ברמת העובדה, לא  נטען  - ואף לא  הוכח - כי במועד שבו טוען מר  בן שושן שהתרחש האירוע, אכן נכח עד  ההגנה במקום. מכאן, שאי ידיעתו, אודות האירוע, עלולה ללמד על העדר  דיווח (מטעם עובדיו) ולאו דווקא, על כך שהאירוע לא התרחש. הנתבעת 2  לא  הביאה לבית המשפט  עד שהיה נוכח באותו מועד במקום אשר יכול היה להכחיש באופן פוזיטיב את טענות התביעה, דהיינו, להעיד במפורש  שבמועד הנטען לא קרה אירוע כנטען. אמנם אין בידי מר בן שושן קבלה על השטיפה - אף ששילם עבור השטיפה ממש לפני האירוע - אך בידיו מסמך הנושא את פרטי הנתבעת (שנמסר לו, לדבריו, באותו מעמד) ועליו פרטי מכוניתו של הנתבע 2 ופרטים שונים הנוגעים לביטוחי אותו רכב.

אכן, התרשמתי ממר בן שושן שהוא דובר אמת, עדותו היתה רציפה, סבירה ופרטיה השונים התיישבו היטב עם תיאורו של עד  ההגנה את שיטת העבודה והיכולות של מתקן השטיפה. מתוך שתי העדויות ששמעתי, עולה תמונה זהה: אדם המוסר את מכוניתו לשטיפה, כפי שאני מאמין שעשה מר בן שושן, מותיר את השליטה על  הגורמים העלולים להזיק לה, בידי עובדי הנתבעת. אילו היה עובד הנתבעת עושה את תפקידו, כפי שהגדיר אותו עד ההגנה, היה מוודא שהמכונית השניה שנמצאת על המסוע, אינה עלולה להתחיל לנסוע מעצמה. כישלונו גרם לתאונה.

לאור כל זאת, אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את סך של   26,669   ש"ח  שישא  הפרשי הצמדה כדין מיום  16.3.04  ועד התשלום המלא בפועל, בצירוף שכ"ט עו"ד   בשיעור 10% + מע"מ והאגרה ששולמה.

בשלב זה של הדברים, עדיין נותרה אי בהירות בשתי שאלות:

א.                  אין בפני אישור המצאה של כתב התביעה בת.א. 28123/04, כנגד הנתבע 2.

ב.                  אין בפני אישור המצאה של הודעת צד ג' במסגרת ת.א. 52829/03.

אם אישורי המצאה כאלה נמצאים בידי בעלי הדין והם מעוניינים במתן פסק דין על פיהם, הם רשאים להגיש בקשה נוספת, בטרם יסגר תיק זה, עד ליום 21.5.05.

לת.פ. ליום 21.5.05.

המזכירות תשלח העתק  פסק הדין  לצדדים בדואר.

ניתן היום ג' בניסן, תשס"ה (12 באפריל 2005) בהעדר הצדדים