פסק-דין חלקי בתיק א 4617/06

(לענין מתן חשבונות)

1.                  זהו פסק דין חלקי, בתביעות הדדיות של הצדדים, הכוללות עתירות למתן חשבונות. הוחלט לחייב את שני הצדדים במתן חשבונות, כמפורט להלן.

2.                  הצדדים, עורכי דין, התקשרו ביום 30.1.2002 בהסכם לשיתוף פעולה בתיקי בנק לאומי למשכנתאות בע"מ  (להלן: "ההסכם"). במסגרת ההסכם התחייב התובע  להעביר תיקי הבנק לטיפול הנתבעים, והנתבעים  התחייבו להעביר אל התובע שליש משכר הטרחה שיתקבל, בגין הטיפול באותם התיקים. ביום 12.1.2004 האריכו הצדדים את תקופת ההסכם עד ליום 1.1.05, ולנתבעים ניתנה  זכות להאריך את תקופת ההסכם, בשנה נוספת.

3.         לטענת התובע, עם חתימת ההסכם, היו הצדדים לשותפים לענין הטיפול בתיקי הבנק, מכח הסכמתם, כי התובע יעביר אל הנתבעים תיקים, לצורך הגשת תביעות וגביית חובות הבנק בדרום הארץ, ואלה בתמורה, ישתפו אותו בשכר הטרחה, בשיעור הנקוב לעיל.  

התובע טען, כי  במהלך שנת 2004, החלו הנתבעים לעכב העברת דיווחים ושכר טרחה  על פי ההסכם,  העלימו ממנו מידע ומסמכים, ומנעו ממנו עיון בתיקים. בכך הפרו לטענתו,   את ההסכם.

התובע טען, כי הנתבעים פעלו בחוסר תום לב, במטרה להתעשר על חשבונו, תוך ביצוע עוולות תרמית וגזל. התובע סבור כי יש ליתן צו למתן חשבונות, משום שהמדובר ביחסים מיוחדים, בהיות הנתבעים בגדר שלוחיו, מורשיו, שותפיו ונאמניו.

4.         לטענת הנתבעים, לא נוצרו בינם לבין התובע יחסי שותפות, נאמנות, או שליחות כלשהם, באשר ניהול התיקים מבחינה משפטית בוצע כולו על ידם, ומשום שהתיקים הועברו אליהם ישירות מהבנק, ללא התערבות התובע.

לטענתם, המדובר בהסכם הדומה במהותו להסכם תיווך. כאשר תפקיד התובע היה לתווך בין הנתבעים לבנק ותו לא. לפיכך סבורים הם, כי לא נוצרו בין הצדדים יחסים מיוחדים, העשויים להקים לתובע  זכות למתן חשבונות.

עוד טענו הנתבעים, כי קיימים שיקולים מן היושר, שיש בהן להביא לדחיית התביעה

למתן חשבונות, באשר התובע נהג בכל תקופת ההתקשרות בחוסר תום לב, התחרה בהם, ונטל לעצמו תיקים שאמור היה להעביר לטיפולם.

כן טענו, כי התובע ביצע עוולות מסחריות, ועוולות של פרסום לשון הרע כנגדם, תוך הפרת  הוראות ההסכם.

לשיטתם, גם אם יכיר בית המשפט ביחסי הצדדים, כיחסי שותפות, הרי שהחובה למסור דו"חות, חלה על תקופת קיום החוזה בלבד, דהיינו עד יום 31.12.05.

הנתבעים טענו גם, כי אין לבית משפט זה סמכות לדון בתביעה, משום שהתובע הגיש

תביעתו למתן חשבונות, ללא ציון שווי הסעד, ועל כן, לא ניתן לדעת אם מצויה תביעתו

בסמכות בית משפט זה. 

הנתבעים טענו  במסגרת התביעה שכנגד, כי עומדת  להם הזכות למתן חשבונות מהתובע.  לטענתם, על התובע ליתן חשבונות  ע"פ סעיף 15 לחוק עוולות מסחריות, באשר ביצע נגדם עוולת גניבת עין, כאשר בסמוך לחתימה על ההסכם, החל התובע להציג שמות עורכי הדין ממשרד הנתבעים, ואת כתובת משרדם, על גבי נייר הפירמה שלו,  מבלי שקיבל  לכך אישור מהנתבעים.  מעשיו אלה גרמו בין היתר, כי תלונה שהוגשה נגדו בלשכת עורכי הדין, כללה את שמות הנתבעים.

עוד טענו, כי אם יקבע, כי היחסים שבין הצדדים, הינם בגדר יחסי שותפות, הרי שיש לחייב את התובע למסור לנתבעים, דין וחשבון מלא, בנוגע לתיקי הבנק שטופלו

במשרדו,  באשר לטענת הנתבעים, הסכימו הצדדים כי כל תיקי הבנק, יעברו לטיפול הנתבעים. לטענתם, טיפול אישי של התובע בתיקי הבנק, היווה  הפרה של ההסכם.

5.         הצדדים הסכימו, כי לא תשמענה ראיות בשלב הדיון בתובענות למתן חשבונות, וכי הן תוכרענה ע"פ  סיכומים בכתב.

6.         על המבקש סעד של מתן חשבונות, להוכיח קיומה של מערכת יחסים מיוחדת בין הצדדים, המצדיקה מתן חשבונות, וקיום זכות לכאורה לתובע, לתבוע את הכספים בגינם מבקש הוא את הסעד.  בהתקיים יחסים כאלה, ובהעדר סיבה אחרת המצדיקה המנעות ממתן חשבונות, יתן בית המשפט צו כאמור (ע"א 127/95 מועצת הפירות ייצור נ' מהדרין בע"מ, פ"ד נא(4) 337). לעניין תביעה למתן חשבונות, שעילתה קיום יחסי שותפות, די אם יוכיח תובע קיומה של השותפות, ואין עליו להוכיח מרמה או הונאה (א.גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, בעמ' 180)

כאמור, בענייננו הסכימו  הצדדים, כי התובע יעביר תיקי הבנק לטיפול הנתבעים, בתמורה לשיתוף בשכר הטרחה שיתקבל מתיקים אלה. סעיפים 3(ג) - 3(ה) להסכם, מסדירים התחייבויות הנתבעים כלפי התובע, לרבות הזכות לעיון, מסירת דין וחשבון חודשי, והוספת שמו של התובע על גבי נייר הפירמה של  הנתבעים, כל זאת ביחס לתיקי הבנק. אמנם, סעיף 2.ה  להסכם קובע, כי לא קיימים בין הצדדים יחסי שותפות, אלא שההתחייבויות שפורטו לעיל,  מלמדות על קיום מערכת יחסים מיוחדת, במסגרתה קיימו הצדדים מעין שותפות חלקית. המדובר  במערכת יחסים המתבססת על אמון מיוחד  שנתנו הצדדים זה בזה, ואשר עשויה  להצדיק סעד של מתן חשבונות כמבוקש.